פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעלי עסקים הגישו בקשה לצו מניעה נגד עבודות הרכבת הקלה

      26 בתי עסק בתל אביב הגישו צו נגד נת"ע בשל פגיעה אפשרית בפרנסתם עקב העבודות. בעלי העסקים דורשים למנות נציג שיאמוד נזקים ויקבע סכומי פיצויים במידת הצורך. "לא ניתן לעסקים לגווע כפי שגוועו בבירה"

      בעלי עסקים הגישו בקשה לצו מניעה נגד עבודות הרכבת הקלה
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: ניר חן

      (צפו בראיון על הרכבת הקלה עם מנכ"ל משרד התחבורה באולפן וואלה!NEWS)

      בעלי עסקים בתל אביב הגישו היום (חמישי) צו מניעה כנגד נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) ומשרד התחבורה למניעת תחילת העבודות על הרכבת הקלה ב-2 באוגוסט. התביעות לצו מניעה קבוע וזמני הוגשו בצהריים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר לדברי התובעים, מטרתו למנוע נזק ודאי שייגרם לבעלי עסקים אשר נמצאים בקרב תחנות הרכבת הקלה בעת בניית התוואי. השופט התורן קבע את הדיון בעניין ליום רביעי בשבוע הבא.

      26 בעלי עסקים הגישו את התביעה, שהופנתה גם נגד משרד הפנים, עיריית רמת גן ועיריית תל אביב, באמצעות משרד עורכי הדין ש. הררי. עו"ד שחר הררי, ממגישי התביעה, אמר כי מרשיו מבקשים שבית המשפט ימנה איש כלכלי, רואה חשבון או כלכלן ואיש טכני מטעמו, עוד בטרם יחלו העבודות. "זאת, כדי שיצמצמו את המטרדים שייגרמו לבעלי העסקים במהלך העבודות. כמו כן, כדי שעסקים שאותו יועץ יחליט שאין להם תקומה, משום שהעבודות האלו יביאו להם כיליון מוחלט, יועברו למקום אחר במימונה של נת"ע", הסביר עו"ד הררי. "במקביל, אנחנו רוצים שהיועץ הכלכלי מטעם בית משפט ילווה את העסקים ויקבע איזה ירידה נגמרה בהכנסות שלהם מרגע תחילת העבודות כך שיקבלו פיצוי שוטף במהלך העבודות".

      בין העסקים שהגישו את התביעה ניתן למצוא גם את "מפגש הסטייק", "loveat", "דבוש", "טבע קסטל", "שני בר", "ריבר נודלס בר" ו"אוליב". רוב בתי העסק אשר מיוצגים בתביעה, ממוקמים סביב התחנות שעתידות להיבנות ברחובות קרליבך ואלנבי. לדברי בעליהן, העבודות יגרמו לעסקיהם נזקים ודאיים כתוצאה ממטרדים, מניעת נגישות, היעדר נראות והימצאותם בתוך אתר בנייה במשך שנים.

      הרכבת הקלה (ניב אהרונסון)
      תחילת העבודות על הרכבת הקלה בגוש דן (צילום: ניב אהרונסון)

      עוד הדגישו בכתב התביעה כי נת"ע ומשרד התחבורה לא דאגו כנדרש לעדכן את התובעים בפרטים ובהחלטות הקשורות לתחילת העבודות, כמו גם בפתרונות לכל אחד מעסקי התובעים והקמת קרן פיצויים מיוחדת. כמו כן, נטען כי בסמוך לפרסום מועד תחילת העבודות הוזמנו רק חלק מהתובעים לכינוסים שערכה נת"ע ושם נמסר להם מידע חלקי על העבודות הצפויות, ללא ניתנו שום פתרונות לכל שאלה ושאלה, לרבות ביחס לדרכי גישה, אספקת סחורות, נגישות וקרן פיצויים, לא זכו לתשובה עניינית.

      "לירושלים הגענו רק אחרי שהרכבת החלה לנסוע. מי שפנו אלינו היו העסקים שנותרו בחיים - רשתות, תחנות דלק, בעיקר העסקים הגדולים והחזקים. העסקים הקטנים פשוט מתו", הסביר עו"ד הררי. "החלטנו שבתל אביב נעשה את זה אחרת. לא ניתן לעסקים לגווע כמו שהם גוועו בירושלים. אנחנו לא מחכים לעוד שבע שנים רעות כשיסתיימו העבודות.. אנחנו רוצים להקדים תרופה למכה. זה לא הגון, לא הוגן ולא סביר שבעלי העסקים יצטרכו לשלם את הנזק הזה. מדובר בעסקים שחלקם בעלי מוניטין ותק של שנים, שבמחי יד עלולים להימחק".

      התקדימים לתביעה - בלוס אנג'לס ובבריטניה

      לדברי עו"ד הררי קיימים שני תקדימים לתביעתם – הראשון בלוס אנג'לס והשני בבריטניה. שם, לטענתו, מינו הרשויות מבעוד מועד בעלי תפקידים שהגיעו לכל עסק, ובדקו מה תהיה ההשפעה של העבודות עליהם, ונתנו לאנשים צ'קים על סכומי ההפסד הצפויים טרם תחילת העבודות.

      לתביעות צורפה חוות דעת של רואה החשבון יהודה ארליך, שבעבר העניק את חוות דעתו לעסקים שניזוקו מהרכבת הקלה בירושלים במסגרת תביעת הנזיקין שהגישו. בחוות הדעת הוא ציין כי להערכתו ומניסיונו בירושלים, לעסקים בתל אביב תיגרם ירידה בהכנסות של 50%-40%.

      לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com