מלחמת הגרסאות: יומיים אחרי פרסום דוח לוקר מתגלים סתירות בין הטענות שהשמיעו משרד הביטחון וצה"ל לעומת אלו של מחברי ההמלצות. מומחים במערכת הביטחון ניתחו את הדוח והגישו את הממצאים לבכירי משרד הביטחון, שמהם עולה כי הצדדים טוענים טענות מנוגדות באשר לכמות המסמכים שהועברו לעיון הוועדה, מספר המפגשים והיתכנות ביצוע הרפורמות.
מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') דן הראל אמר כי "נעשה שינוי, אבל אני לא מצליח להבין מאיפה הקביעות של לוקר". לדבריו, "אין הסבר, אין עומק. הם נתנו לנו פסיקות כמו בבית המשפט. זה ממש כאב לב כי אני מרגיש שהוועדה הזו היא פספוס". המנכ"ל התייחס לטענות נגד ראשי מערכת הביטחון שמתחו ביקורת חריפה נגד אלוף במיל' יוחנן לוקר על רקע פרסום דוח הוועדה. "טענו שזה לא דמוקרטי? לוקר לא דרג מדיני", אמר. "ראש הממשלה לא החליט אם לאמץ את דוח הוועדה. כולה ועדה. אני מקווה לשכנע את ראש הממשלה שיישום הדוח הוא בלתי-אפשרי ויגרום נזק ארוך טווח. לראש הממשלה יש דילמות קשות".
אחת הטענות הראשונות שהשמיעו במשרד הביטחון כללו את הכוונה למנות חברים בוועדת לוקר, שנדחו על ידי העומד בראשה, יוחנן לוקר, פעם אחרי פעם. כמו כן, לטענת משרד הביטחון הוא הציע לקיים 14 מפגשים עם חברי הוועדה כדי לפתח דיונים סביב נושאי האיומים, תפישת ההפעלה החדשה, מענה מבצעי, כוח אדם ועוד. לטענת גורם ביטחוני, הוועדה התנגדה לכך ונעתרה לקיום ארבעה מפגשים בלבד מתוך 42 שקיימה בסך הכול עם כלל הגורמים. גם בקשה להציע את לקחי מבצע "צוק איתן" נדחתה על הסף.
על הטענה של ועדת לוקר כי משרד הביטחון לא העביר להם חומרים לעיון, אמר גורם ביטחוני בכיר: "ביצענו בדיקה וממנה עלה כי העברנו להם 1,845 מסמכים. לא היה לנו שום אמירה בנושא. פשוט הביאו אותנו לבית משפט ואמרו לנו 'נשלח לכם טיוטות ותעירו'. אבל ברגע האחרון גילינו שהם הולכים לקיים מסיבת עיתונאים בלי להעביר לנו את הדוח. אמרו לנו שנקבל אחרי מסיבת העיתונאים. לכל ועדה יש דוח ביניים. כך היה בוועדת ששינסקי בנושא הריכוזיות במשק". עוד ציין כי הדוח הועבר לבדיקה ובחינה של הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון: "מדובר בדוח רדוד מלא שגיאות. לראש הממשלה תהיה בעיה עם זה".
הגורם דוחה את הטענה שבדוח ולפיה צה"ל צריך לגבש תפישת הפעלה. "יש כזו. אם הוועדה הייתה נענית לבקשה של הרמטכ"ל הם היו מקבלים העתק. בכל הדוח אין ניתוח עומק. אין הסברים, יש רק קביעות. נדהמתי כשקראתי את הדוח. מצד אחד הם לוקחים סמכות אבל לא את האחריות, ולאחר מכן הופכים את זה. הם רוצים שהאחריות תהיה על הרמטכ"ל והסמכות אצל המועצה לביטחון לאומי (מל"ל)", אמר.
אחת הביקורות הקשות ביותר שהשמיעו במערכת הביטחון נוגעת לקיצוץ באלפי משרתי קבע. על כך אמר הגורם ממשרד הביטחון: "מבקשים לפטר עוד אלפים ממה שאנחנו אמורים לפטר, אבל הם לא אומרים איך ומאיפה. איך נעשה את זה? באמצעות קסם? לא שאלו אותי איך והאם זה יכול להתבצע. זה רציני?", אמר.
נקודת מחלוקת נוספת שקיפות המערכת: בדוח נכתבה ההמלצה לתת לאגף התקציבים במשרד האוצר את האחריות לאשר כל מינוי בדרגת סרן ומעלה. על כך השיב הגורם: "במשרד האוצר יש מערכת ממוחשבת שמחוברת למשרד הביטחון. בלחיצת כפתור הם יכולים להוציא כל תלוש משכורת ותנאיו. יאיר לפיד כבר הוכיח שהוא מסוגל כשר אוצר להקריא את זה בפומבי. הם לא רוצים שקיפות, הם רוצים שליטה. זה בא לידי ביטוי בהמלצה להעביר את סעיף 'האפשרות להתחייב' בעסקאות שנים קדימה, שיעברו לסמכות ואישור האוצר. כך בתחום אגף השיקום. האחריות עליכם, הסמכות שלנו". הוועדה המליצה גם להוציא את קציני צה"ל מהוועדות המחוזיות. "מחר יבנו מגדלים ליד בסיסי 8200, מה נעשה? ואני לא מדבר על מתקנים יותר רגישים", הסביר הגורם את חשיבות הקצינים בוועדות.
המלצה נוספת שפגעה באופן אישי בראשי משרד הביטחון היא ההחלטה לקיים אחת לחודש דיון ולהסביר לאן הולך הכסף מתקציב הביטחון. "זה כמו למנות לנו ועדה קרואה", טען. עוד סיפר הגורם כי המשלחת לנפאל עלתה 27 מיליון שקלים, אולם לפי ועדת לוקר העלות של המשלחת יורדת מתקציב הביטחון. "אם ראש הממשלה אומר לי להוציא משלחת אני אשאל אותו מאיפה הכסף?", הוסיף.
בסעיף 11 בעמוד 49 בדוח ממליצה הוועדה לאזרח כל משימה שאינה מבצעית ושאינה נמצאת בליבת העשייה הביטחונית. "מה עשה לוקר ומה עשה שפרן (חבר ועדה נוסף, אלוף במיל' עמי שפרן א"ב) שהם הצליחו להגיע למסקנות? הם עשו ניתוח עומק? מחקר? העיקר קבעו החלטה גורפת".
הוא אף מתח ביקורת חריפה על "השימוש המניפולטיבי" שעושה ועדת לוקר בתקציב הביטחון. "טוענים שהתקציב הוא 59 מיליארד שקלים. צריך להזכיר לכולם שהסיוע הביטחוני בסך 3.1 מיליארד דולר מארצות הברית כלול בפנים. ועל כל דולר אני משלם מס של 20%, כאילו שזו הכנסה. אנחנו משלמים שבעה מיליארד שקלים מסים בשנה, ועוד 4.5 מיליארד שקלים בשנה לנכי צה"ל. הצענו להעביר את אגף השיקום והם אמרו לא".
על מסקנות ועדת גורן שקבעה כי יש לבצע הפרדה בין מי שנפצע פעילות מבצעית וביטחונית לבין מי שנמצא במסגרת אזרחית, אמר הגורם כי משרד הביטחון הסכים לאמץ את ההמלצות, אבל הממשלה החליטה לא לעשות כן. על הכוונה לפטר קצינים ולבצע הפרדה בין לוחם לתומך לחימה אמר הגורם: "הוועדה עשתה שימוש מניפולטיבי בנתונים. רק מי שסיים להיות מג"ד הוא לוחם? מה עם קציני החימוש? לוגיסטיקה? קשר? הם לא בשטח?".
על ההערכה שלפיה בצה"ל משרתים 5,400 נגדים אמר המקור: "הם טעו במספרים ובחישובי השכר. לפי ההחלטה, הם ייצאו עם מענק נמוך בהרבה ממה שפורסם ויהפכו להיות מאבטחי קניונים אחרי עשרות שנים ששרתו בצבא. הוועדה בעצמה מודה שזה יהיה בעייתי ליישם את מודל השירות המוצע שלהם רק על צה"ל, בזמן שיש גופים אחרים במדינה עם תנאים שונים לחלוטין. אותו דבר עם קיצוץ מספר החיילים בסדיר. מי ימלא את השורות? מילואים. זה יעלה הרבה יותר כסף".
גורם בוועדת לוקר: "נציג משרד הביטחו נפגש איתנו רק פעם אחת"
גורם בוועדת לוקר מסר בתגובה לטענות שהושמעו במערכת הביטחון כי "נציגי צה"ל נפגשו איתנו 17 פעמים. מנכ"ל משרד הביטחון נפגש שלוש פעמים, ופעם אחת דיבר על לקחי 'צוק איתן'". עוד אמר כי בניגוד לטענות, נפגש פעם אחת עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט אחרי כניסתו לתפקיד. ראש אגף כוח אדם (אכ"א) קיבל מאיתנו את המודל המוצע למשרתי הקבע ולא הופתע. לגבי איחוד זרוע היבשה עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), טען הגורם כי הרעיון מבוסס על עבודת מטה מתקופתו של הרמטכ"ל הקודם בני גנץ, ואיזנקוט הכיר את המלצות הוועדה בנושא עוד בטרם פרסומן. באשר לתקציב מערכת הביטחון אמר כי 59 מיליארד שקלים לא כוללים את הסיוע הביטחוני האמריקני, שנאמד ב-3.1 מיליארד דולר.