פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוחמות: הנשים שישמרו על הגבולות של מדינת ישראל

      נעמי אבטחה בית כנסת בצרפת ורק חלמה לעלות לארץ. יארוס רוצה להגן על העיר שעל שמה היא נקראת. ליאור עברה אירוע כואב שדחף אותה ללחימה. 117 נשים החלו השבוע טירונות לוחמות במשמר הגבול. צוות וואלה!NEWS ילווה אותן מידי שבוע. "לוחמות", פרק ראשון בסדרה

      לוחמות: הנשים שישמרו על הגבולות של מדינת ישראל
      כתבתם של יוסי אלי ודנה ירקצי; צילום: שי מכלוף, עריכה: שניר דבוש, יאיר דניאל

      117 נערות עברו ביום ראשון האחרון בשערי בסיס ההדרכה של משמר הגבול בבית חורון. רובן בעלות מוטיבציה בלתי נגמרת, חלקן קצת פחות. בתוך ארבעה חודשים, הנערות הללו צפויות להפוך ללוחמות. "לא חשבתי פעמיים", אומרת נעמי סרור, חיילת בודדה שעלתה במיוחד מצרפת כדי להתגייס. "אני יודעת שזה התפקיד שלי".

      השבוע ציינו במשמר הגבול 20 שנה להחלטה לשלב נשים בכוחות הלוחמים. סדרת הכתבות "הלוחמות" תעסוק בהישגים שנחל פרויקט השילוב, כמו גם באתגרים ובקשיים שבדרך. בארבעת החודשים הקרובים ילווה צוות וואלה!NEWS את פלוגת הטירוניות של יולי 2015 בכל שלבי התהליך שבו נשים צעירות נעשות ללוחמות הקשוחות ביותר במדינת ישראל.

      טירונות לוחמות משמר הגבול בבסיס בית חורון, יולי 2015 (ראובן קסטרו)
      מתיכוניסטיות ללוחמות בארבעה חודשים. טירוניות משמר הגבול (צילום: ראובן קסטרו)

      ביום הראשון, שבו המתגייסות עוברות את שרשרת חיול, ניכר שהנערות מתקשות להבין מה בדיוק נדרש מהן: מה לעשות ומה לא לעשות, לאן ללכת, איפה לעמוד. לאחר שמסבירים להן מה זה "להעיף הקשב", איך מסתדרים בחי"ת ומה קורה בריאיון הקליטה עם קצין הביטחון, הלוחמות לעתיד מתיישבות באולם הספורט החדיש שהוקם בבסיס. "לא להתפזר!", צועק מפקד הכיתה לטירוניות המשתהות.

      יש שם נערות שהגיעו הישר מספסל הלימודים - רק לפני כמה שבועות סיימו את בחינת הבגרות האחרונה - לצד "מורעלות" כמו סרור, שבאה במיוחד מצרפת כדי להילחם למען ארץ ישראל. היא קצת יותר מבוגרת מרוב חברותיה לפלוגה – כבר בת 21 – ובעלת ניסיון באבטחה. בפריז היא התנדבה למשטרה ושמרה על מוסדות יהודיים, אבל השתוקקה לעלות לישראל ולהתגייס לצבא.

      טירונות לוחמות משמר הגבול בבסיס בית חורון, יולי 2015 (ראובן קסטרו)
      "אימא בוכה, אבל היא יודעת שלא היה לי טוב בצרפת". נעמי סרור (צילום: ראובן קסטרו)

      "היה לי ויכוח עם אימא שלי", היא מספרת. "היא בוכה. לא רוצה, אבל כן רוצה – כי היא יודעת שבצרפת לא טוב לי. תמיד רציתי להיות לוחמת. עבדתי בביטחון בצרפת, איפה שיש יהודים. שמרתי מול בית הכנסת. בהתחלה זה היה בהתנדבות ואחרי זה זו הייתה עבודה. בצרפת זה יותר מפחיד. שם אני לא חיילת, אני כלום, לא יכולה לעשות מה שאני רוצה". אחרי שהגיעה ארצה ניסתה את מזלה בקרקל, אך לא התחברה. המדבר לא היה בשבילה. היא רצתה להגיע לירושלים, ומשמר הגבול היה הבחירה הטבעית.

      מפקד הפלוגה, רב-פקד דימה עמנואל, לא מסתיר את ההתלהבות שלו מהטירונית סרור. "היא בכושר מעולה. איך שהיא רצה, מרימה דברים. בריאיון הראשון שלי איתה שאלתי אותה איך הכושר הגופני שלה. היא ענתה לי, 'טוב. רוצה לראות?' פתאום היא יורדת לחמישים שכיבות שמיכה ועוד על אגרופים. אתה קולט? על אגרופים! האדם הרגיל עושה גג עשר - היא יורדת לחמישים, ועוד על אגרופים. תראה איך היא רצה, עוקפת את כולן".

      "כמה בנות עברו את הכביש, והוא פשוט דרס את כולן"

      נעמי היא לא החיילת הבודדה היחידה בבסיס. יארוס טגבייה, גם היא בת 21, עלתה לישראל מאתיופיה רק לפני שנתיים, והיא לגמרי לבד. היא הגיעה למרכז הקליטה בנהריה, למדה באולפן ועברה הליך גיור שהיא גאה בו כל כך. פירוש שמה, היא מסבירה, הוא "ירושלים"; אמה נתנה לה את השם עוד באדיס אבבה. לדבריה, זו אחת הסיבות שהיא רוצה להשתבץ באחת הפלוגות במג"ב ירושלים. היא עדיין לא שולטת בשפה העברית, אבל יודעת היטב: במג"ב היא כבר תיהפך לישראלית.

      טירונות לוחמות משמר הגבול בבסיס בית חורון, יולי 2015 (ראובן קסטרו)
      "אם את חזקה ויש לך רצון, את תצליחי". יאריס, במרכז, עם חברותיה לפלוגה (צילום: ראובן קסטרו)

      "בחיים אין כזה דבר קשה", היא אומרת ומבקשת מחברה שתתרגם. "אם את חזקה ויש לך רצון, את תצליחי". היא התגייסה בדצמבר האחרון וכמו כל העולים החדשים עשתה שלושה חודשי טירונות ואולפן בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך. בתחילה היא שובצה להיות פקידת מטה, אך למרות קשיי השפה ביקשה להגיע לטירונות לוחמות ולא ויתרה עד שקיבלה את מבוקשה. בעתיד היא רוצה להתגייס גם למשטרה הכחולה.

      ליאור היימן, בת 19, היא ילידת הארץ. גם היא מביאה איתה לטירונות הלוחמות מטען לא פשוט. במשך שנה היא שירתה בפלוגת הסיירות של משמר הגבול בירושלים. השוטרות בפלוגה זו אינן מוגדרות לוחמות, אך בפועל הן מוצבות במוקדי העימות המסוכנים ביותר בבירה. "כן, יש לי חששות שינסו לפגוע בי, שיפגעו בי", היא מגלה. "עברתי את זה כבר פעם אחת. יצאנו למשמרת ונכנס בנו רכב, שדרס ארבע בנות".

      את היית בפיגוע של הסיירות?

      "כן. זה היה בפורים. יצאנו לכיוון הרכבת הקלה ועמדנו ברמזור. כמה בנות חצו את הכביש, ואז הוא פשוט נסע במהירות ודרס את כולן. אני לא נפצעתי כי חציתי את הכביש. אני קפאתי באותו רגע. התקשרתי למפקד שלי, הסתכלתי על הבנות לא הצלחתי לתפעל. אולי מתוך המצב הזה החלטתי שאני רוצה להיות לוחמת. זה בהחלט נתן לי את הפוש, להיכנס ללוחמות מג"ב".

      בתום שרשרת החיול נלקחות הנערות לכיתות הלימוד ומתחילות ללמוד על פריקת הנשק וניקויו ועל תפקידי המשטרה. "הן עדיין בשוק", אומר המ"פ עמנואל. "את הטרנספורמציה שלהן תראו בעוד חודשיים-שלושה. לא תאמינו איזה שינוי זה יהיה".

      מפקדת המחלקה נופר מזרחי סיימה זה עתה קורס קצינים. ב-2012 היא ירתה בפלסטיני שתקף שוטר במחסום מג"ב בחברון ושלף אקדח שהתגלה מאוחר יותר כאקדח דמה. הפלסטינית מת מפצעיו בבית החולים. תגובתה המהירה של מזרחי זיכתה אותה בציון לשבח מהמפכ"ל. "המ"מית היא באמת דמות לחיקוי", אומרת אחת הלוחמות ששמעה את סיפורה של נופר. "הלוואי שאני אהפוך לאחת כמוה".

      כשיום הלימודים נגמר, הטירוניות עוברות לחדרי המגורים שבהם ילונו בחודשים הקרובים. בתוך כמה שניות, המפקדים מחלקים פקוחות והטירוניות מסתדרות בשלשות כדי לפרוק ציוד מהמשאית, לקראת הלילה שבעבור רובן יהיה הלילה הראשון בבסיס, הרחק מאימא והרחק מהחברות. בשבוע הבא הן כבר יתחילו להתאמן בירי ויתכוננו לצאת למסעות מפרכים - בדרך לקבלת הכומתה הירוקה המיוחלת.

      "שוות בין שווים, בלי שום הנחות"

      סיפורן של לוחמות משמר הגבול מתחיל לפני 20 שנה בדיוק. מפקד מג"ב דאז, ישראל סדן, הבין את המורכבות שבטיפול בביטחון הפנים ובעיקר בטיפול בנשים אזרחיות. הוא שילב אט-אט לוחמות במשמר הגבול, ויצר תקדים אמיתי במדינת ישראל, כשלראשונה נפתחה אפשרות לגיוס נשים לתפקידי לחימה.

      בתחילה היה זה מספר קטן של לוחמות – מחלקה אחת בלבד – ששובצו בתפקידי שטח מסוכנים פחות, למשל בירושלים. במהירות הוכיחו עצמן הלוחמות ברמת המוטיבציה, ההתנדבות וההקרבה. מדי שנה עלה הביקוש לגיוס לתפקידי לוחמה במשמר הגבול. המחלקה גדלה לשתי מחלקות ובאחרונה לפלוגה המורכבת כולה מנשים. כיום משרתות במשמר הגבול 638 נשים - 344 מהן לוחמות, המהוות 8% מכלל המשרתים בחיל, והשאר בתפקידי מנהלה. 394 נשים משרתות בשירות חובה ו-244 בקבע.

      שוטרת מג"ב בודקת תעודות לנשים פלסטיניות בבית לחם, 2012 (AP)
      הביקוש לתפקידי לחימה רק עולה. שוטרת מג"ב בודקת תעודות לנשים פלסטינית בבית לחם ב-2012 (צילום: אי-פי)

      מי שנושא את דגל השוויון המוחלט בין גברים לנשים במשמר הגבול הוא מפקד הנוכחי, ניצב יעקב עמוס. לפני כשנתיים נפל הפור: בעקבות הצלחה בנטרול מחבלים ופרט תגובתה המהירה של המ"מית נופר, החליט עמוס להציב גם את הלוחמות במוקדי חיכוך ביהודה ושומרון, ברמאללה, בחברון, בעוטף ירושלים ובשאר המקומות המסוכנים שבהם פועלים לוחמי מג"ב. ההחלטה נבעה בעיקר מלקחי האירועים שבהם נטלו נשים חלק בפעילות טרור. לוחמות, כך התברר, יכולות להתמודד עם מחבלות טוב יותר מלוחמים. מהתחקירים עלה כי ארגוני הטרור שלחו מחבלות למחסומים בהנחה שהלוחמים הגברים יקלו עליהן בבידוק קפדני כדי לא לפגוע בצנעתן.

      "במרבית מוקדי החיכוך ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה, ניתן תגבור של לוחמות על מנת לתת מענה מבצעי מיטבי לאיומים הקיימים", אומר יעקב. "משמר הגבול דוגל בשוויון מגדרי והלוחמות בו כן חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם, הן עושות זאת כשוות בין שווים, ללא שום הנחות". במשמר הגבול אין הבדל במשך השירות בין לוחמים ללוחמות. הנשים שמתנדבות לתפקידי לחימה מתגייסות ל-36 חודשים, בדיוק כמו הגברים, והביקוש עולה משנה לשנה. משמר הגבול אף פתח דלתות לשילובן ביחידות מיוחדות כמו יחידת המסתערבות, יחידות הסיור ועוד.