בזמן שראש ממשלת איטליה מתארח בכנסת ישראל ומחליף דברי נועם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרסמה המועצה האירופית ליחסי חוץ מסמך מדאיג שמציע להטיל הגבלות על בנקים ישראלים שישקיעו ביהודה ושומרון. המסמך יוגש עוד היום (רביעי) למועצת האיחוד האירופי.
יש לסייג ולומר: המועצה האירופית ליחסי חוץ הוא ארגון פרטי שהוקם ב-2007, ולא מוסד בינלאומי. מטה הארגון נמצא בלונדון ויש לו משרדים בבירות אירופיות נוספות. מטרתו המוצהרת היא לקדם דיון מעמיק על יחסי החוץ של אירופה על בסיס ערכי האיחוד האירופי. בארגון יושבים פוליטיקאים, אנשי עסקים, אינטלקטואלים ופעילים. לגוף יש לוביסטים בעלי השפעה שמנסים להשפיע על החלטות האיחוד האירופי, אולם אין קשר ישיר ביניהם.
האיחוד האירופי הסכים לקדם השבוע תכנית לסימון מוצרים ישראלים שמיוצרים בשטחים הכבושים בגדה המערבית, ולכן המגמה מדאיגה מבחינת ממשלת ישראל. ההצעות הנוכחיות הרבה יותר מרחיקות לכת ומיועדות נגד בנקים ישראלים, גם אם הן מגיעות רק ממוסד פרטי בשלב זה. במסמך טוענת המועצה האירופית ליחסי חוץ שהאיחוד האירופי מפר את התקנות של עצמו. לפי המועצה, על האיחוד להבחין בין עסקאות שמבוצעות עם ישראל לבין פעילויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
דיפלומטים אירופאים מביעים כבר זמן רב את דעתם, לפיה סימון מוצרים הוא רק צעד ראשון בשורת צעדים שהאיחוד האירופי עשוי לנקוט נגד ישראל בשל מדיניות ההתנחלויות שלה. ולצעד של סימון המוצרים תהיה השפעה יחסית קטנה על כלכלת ישראל. לעומת זאת, לפי ההצעות החדשות, ההשלכות על הכלכלה הישראלית יהיו משמעותיוה וכואבות הרבה יותר. בנקים יחויבו להצהיר על הלוואות, משכנאות ופטור ממסי שניתן לארגונים אירופים שסוחרים עם ההתנחלויות.
"לפי התקנות והעקרונות של האיחוד האירופי עצמו, אירופה לא יכולה להימלט ממשימתה החוקית להבחין בין ישראל לבין פעילויות בשטחים הפלסטינים הכבושים", נכתב במסמך. מחבריו טוענים שישראל תיאלץ להכריע איזה מערכת יחסים היא רוצה עם אירופה באמצעות הגבלה על עסקאות של חברות ממדינות השייכות לאיחוד האירופי עם חברות בשטחי הגדה המערבית. במקביל, מציעה המועצה ליחסי חוץ שהאיחוד יעודד את חידוש השיחות עם הפלסטינים במטרה להביא לפתרון הסכסוך על בסיס עקרון שתי המדינות.
ההצעה המרכזית במסמך נוגעת לבנקאות. מוסדות גדולים בישראל שניזונים מרווחים יפים כתוצאה מעסקאות עם בנקים אירופים, יחויבו להפסיק לערוך פעילות בהתנחלויות. זאת בהתבסס על הקווים המנחים שפירסמה הנציבות האירופית ב-2013. במסמך נכתבה התהייה הבאה: "האם עסקאות יומיומית בין בנקים ישראלים ואירופים מתיישבים עם הדרישה של האיחוד האירופי לא לספק תמיכה חומרית לכיבוש?".
ההגבלות שהוצעו במסמך יהיו תקפות גם לגבי הלוואות ומשכנתאות ולגבי ארגוני צדקה אירופים הפטורים ממס שמשתמשים בתקציביהם ובתרומות כדי לפעול בהתנחלויות, שהן בלתי חוקיות לפי החוק הבינלאומי שאומץ על ידי האיחוד האירופי.
בנוסף לכך במסמך עולה שאלה האם על אירופה להכיר בהכשרות אקדמיות, רפואיות ואחרות של מוסדות ישראלים שמבוססים בגדה המערבית (רמז לאוניברסיטת אריאל), בהינתן שהאיחוד לא מכיר בריבונות של ישראל על השטח. ולא פחות חמור מעלה המסמך שאלה האם על האיחוד לעשות עסקאות עם מוסדות ממשלה כמו משרד המשפטים והמשטרה שמטותיהם יושבים במזרח ירושלים.
ממשלת ישראל מתנגדת בתוקף לצעדים אלה, מכנה אותם "לא צודקים" ו"אנטישמים". נתניהו הביע את דאגתו באשר לסימון מוצרים מההתנחלויות בפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני במאי. אך מתיה טואלדו, אחד ממחברי המסמך, טוען שהאיחוד האירופי נדרש להסביר בבהירות את ההבחנה הברורה שיש בין השטחים הכבושים לבין שטחי ישראל, במטרה ליישב את הסכסוך ולהביא לפתרון שתי מדינות לשני עמים. כדי שהאיום יהפוך לרציני ומדאיג מבחינת ממשלת ישראל, ראשית הנושא צריך להגיע לדיון במוסדות הרשמיים של האיחוד האירופי.