ועדת השרים החליטה היום (ראשון) להעביר את חוק הכשרות בקריאה טרומית בלבד ובתיאום עם כל משרדי הממשלה. אם הצעת החוק תתקדם מעבר לקריאה טרומית, היא תחזור לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה לצורך שינוי הנוסח, כשהדבר יותנה בהסכמת שר האוצר משה כחלון. כל השרים היו בעד הצעת החוק, פרט לשרת המשפטים איילת שקד, שנמנעה.
שר הכלכלה, אריה דרעי, בירך על המהלך ואמר: "אני שמח שהחוק עבר ובכך הצלחנו לשמור על מעמד הרבנות, וגם נוכל להמשיך ולהוריד את יוקר המחיה".
לפי הצעת החוק, שעלתה בהתאם למתווה פשרה בין יהדות התורה, כולנו וש"ס, נקבע כי הרבנות הראשית היא הגוף היחיד המוסמך בענייני כשרות. עם זאת, בעלי מסעדות שימכרו מוצרים כשרים ולא ירצו לשתף פעולה עם הרבנות, יוכלו לתלות שלט עם הנוסח: "בפיקוח בעל הבית וללא כשרות של הרבנות". בנוסף לכך, נקבע כי החוק לא יחול על מוצרי מזון מיובאים מחו"ל, כך שיתאפשר להמשיך ולייבא מוצרי מזון כרגיל.
בוועדה הוצגה עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלפיה הצעת החוק בנוסחה הקיים, וביתר שאת, לאחר ההסכמות עם האוצר - אינה חוקתית. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, טען כי ההצעה פוגעת בחופש העיסוק ובחופש הדת ואינה צולחת את מבחן המידתיות, שכן היא אוסרת כל אמירה שהיא המתייחסת לשמירה על כללי ההלכה הנוגעים למזון, חלקם או כולם. לעמדת היועץ מדובר בחוק צרכני שנועד למנוע הטעיה ואת זאת ניתן לעשות באמצעים פחות דרקוניים. המשנה ליועץ טען כי קיים קושי חוקתי של ממש להעמיד לדין גם את מי שנקט פעולות סבירות למניעת הטעיה, והבהיר בדיוק מה הוא מוכר לציבור.
בתוך כך, בג"ץ דן היום בעתירתם של יהונתן ודעי ושי גיני, שני בעלי מסעדות בירושלים אשר הוטלו עליהם קנסות בגין העובדה שהמסעדות שלהם הוצגו ככשרות באתרי אינטרנט כשלא היה ברשותם תעודות כשרות מטעם הרבנות הראשית. בעלי המסעדות בחרו להפסיק להיות מפוקחים על ידי הרבנות, בשל מה שהגדירו "דרישות לא הגיוניות" של המשגיחים.
העותרים, שמיוצגים על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טוענים כי האופן שבו מפורש החוק כיום, כך שנמנע מבעל בית אוכל לפרסם את בית האוכל ככשר כאשר הנו אכן כשר, רק משום שאין לו תעודה מהרבנות, אינו משרת כלל את תכלית חוק איסור הונאה בכשרות. לכן, הם מבקשים לבטל את סעיף 3 בחוק באופן שלא יפגע במסעדות המקפידות על כללי כשרות אך אין בידן תעודה, להציג עצמן ככשרות בלבד.
היועץ וינשטיין, אמר בתשובתו לבג"ץ כי באפשרותו של בית עסק להציג עצמו בכתב כמי שמפקיד על כללי כשרות או מפוקח תוך הבהרה כי ההשגחה אינה של הרבנות ואין לקנוס בעל עסק כזה. התיקון לחוק שהגישה ש"ס נועד לעקוף את חוות דעתו של היועץ המשפטי ולחסום את מיזם ההשגחה הפרטית שלא בחסותה של הרבנות הראשית. בג"ץ אישר כי הרבנות הראשית תקבל ייצוג חיצוני בעתירה זו.