אלי טביב סיים ביום חמישי האחרון את הודעת העזיבה שלו מבית"ר ירושלים במשפט: "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו". אין משפט טוב יותר לתאר את מצבה הנוכחי של בית"ר ירושלים , אך בעוד טביב מפנה אצבע מאשימה לעבר חברי ארגון "לה פמיליה", אני מפנה את המשפט התנכ"י בעיקר אליו.
לטביב, שהגיע לבית"ר לפני שנתיים , הייתה הזדמנות מצוינות להילחם באוהדים הגזענים ששברו בסופו של דבר את איציק קורנפיין והבריחו אותו מבית"ר. בית"ר, שהייתה שרויה אז מול שוקת שבורה וזקוקה לכל שקל, אימצה את טביב אליה ואפשרה לו לעשות ככל שעולה על רוחו כל עוד הארנק שלו פתוח.
למרות זאת, בחר טביב ללכת בדרך ההפוכה ולאמץ לחיקו את אותם אוהדים גזענים על ידי שלל מעשי התחנפות כגון הזמנתם להרמות כוסית בבית וגן, הכנסתם לחדרי ההלבשה, הורדת תמונות סמלי עבר ש"לא הסתדרו להם טוב בעין", שיריון כרטיסים למשחקי החוץ של בית"ר, והרשימה עוד ארוכה.
התנהגותו של טביב תמוהה עוד יותר כאשר מציינים שאותם אוהדים העבירו שעות מול ביתו של איציק קורנפיין כאשר הם לא בוחלים בשום קללה לעברו ולעבר משפחתו - מעשים שמהם סבל אותו אלי טביב רק מצד אוהדי הפועל ת"א.
הפופולאריות הזולה שדרכה ניסה אלי טביב לרכוש את אמונם של "לה-פמיליה" התהפכה עליו במהירות שיא ובמקום להוריד את ראש הנחש כבר בהתחלה - טביב בחר בדרך הקלה והשגויה.
ובואו נודה על האמת - טובתה של בית"ר ירושלים לא עמדה לנגד עיניו של אלי טביב במשך השנים בהם היה בעלי הקבוצה. הוויתור המוטעה על מאמן שהעפיל עם הקבוצה לאירופה לאחר 7 שנים, השחרור של שחקנים שנתנו עונה נהדרת (ארסו, חיימוביץ) וכל זאת על מנת למנות מאמן מבית"ר ת"א ולהביא איתו עוד שני שחקני חיזוק מאותה קבוצה, מוכיחים שטובת הקבוצה אינה המטרה של מר טביב אלא הרצון להעמיד על קווי המגרש מאמן עושה דברו גם אם זה מראה על חוסר עקביות והמשכיות.
טוב עשה טביב שהודיע על עזיבת הקבוצה, וטוב היה עושה אם לא היה מגיע אליה מלכתחילה. התנהלותו ההזויה בכדורגל הישראלי והבאתם של שלוש קבוצות בהן היה בעלים אל סף תהום (הראשונה ירדה שתי ליגות, השנייה ניצלה בדקה ה-90 ולגבי השלישית - נחכה ונראה) ביום בו הוא עזב אותן מוכיחה דבר אחד - עדיף לאלי טביב ללא הכדורגל ישראלי ויותר עדיף לכדורגל הישראלי ללא אלי טביב.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.