(צפו בריאיון עם התצפיתניות ובסרטוני תצפית שטרם נחשפו)
השעה הייתה 04:17 לפנות בוקר. זה היה הרגע שבו הבין המטה הכללי בצה"ל שפני חמאס למלחמה כוללת נגד מדינת ישראל. סגנית מפקדת פלוגת התצפיתניות של אוגדת עזה, סגן מור בר, הייתה עסוקה בהעברת משמרת חדשה בחמ"ל ליד כרם שלום. התצפיתנית רוני סרקה את שטח המדינה וזיהתה באמצעי תרמי דמויות שנראות כמו חיילים ליד נקודה חמה. תמונת שחור-לבן לא ברורה. היא מתרכזת בתמונה, חוקרת אותה ומזעיקה את סגן מור. "במחשבה ראשונית זה נראה כמו חייל", היא נזכרת. "אתה לא מצפה לראות בזמן אמת מחבלים יוצאים ממנהרה. אנחנו פשוט רואות בן אדם ועוד אחד וככה 13 מחבלים עם מטולי RPGונשקים. מתמקמים ונערכים להתקפה. מאותו רגע אתה פועל על אוטומט, זה תרחיש שציפינו לו. הכרזה מהירה לכולם. בקשר שואלים אם מדובר בתרגיל. אני אומרת להם 'זה אירוע אמת. מדובר במחבלים'".
התצפיתנית מדווחת לסיור שגרתי שנע לכיוון פתח המנהרה לחזור אחורה. כוח של חמאס מזהה את שינוי התנועה החד שמבצע הסיור של צה"ל. המחבלים שחדרו לשטח ישראל באמצעות מנהרה מבינים כי נחשפו ועליהם לחזור פנימה. חמ"ל התצפיות מכווין את כלי הטיס של חיל האוויר לפתח המנהרה ומתבצעת תקיפה. כמה מהמחבלים הצליחו להימלט חזרה, אחרים נקברו חיים מתחת למנהרה. גדוד "נשר" של חיל האיסוף הקרבי מנע התקפה על סיור צה"ל וחטיפת חיילים.
מג"ד "נשר", סגן-אלוף תומר ארזי, הוא בוגר "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן" - שאותו הכתיר כשיא של חיל האיסוף הקרבי. בעוד שבועיים הוא מסיים את תפקידו כמפקד כוחות האיסוף הקרבי בפיקוד דרום. בריאיון מיוחד לוואלה!NEWS הוא ופקודיו מספרים על הרגעים שבהם הכריזו ברשת הקשר את הקוד שדורך כל מפקד בגזרה: "אירוע מורכב".
חמאס החל לטפטף רקטות לעבר שטח מדינת ישראל בזמן שחיילי צה"ל חיפשו אחר שלושת הנערים החטופים ביהודה ושומרון. גדוד נשר ניהל מעקב סטטיסטי של כל מה שמתרחש בגזרה כדי ללמוד על המגמות והשינויים. מפקד הפלוגה הרגלית רב-סרן אלכס שקליאר סיפר כי "חמאס התחיל להיות יותר נועז בחודשים שקדמו למבצע. הם התקרבו יותר לגדר ואנחנו סופרים כל אחד. היה ניסיון לפגוע בכוחות צה"ל באמצעות הנחת מטעני חבלה, הם שיפרו תשתיות הגנה. ראינו שהם הרחיבו את היקף התצפיות על הגדר. שיא השינוי התרחש שבועות לפני מבצע 'צוק איתן', בכנס מפקדים אוגדתי על הגדר כשנפתחה לעברנו אש. כולם היו שם כולל מפקד האוגדה. שם נפל לנו האסימון שהשטח השתנה. חמאס התחיל להקים תרנים כשעליהם מצלמות. הם אפילו השתמשו בעפיפונים עם מצלמות כדי לראות מה קורה מעבר לגדר כדי להבין מה עושה צה"ל".
מפקד חיל האיסוף הקרבי תת-אלוף גיא בר לב החליט להעביר מספר רב של אמצעים טכנולוגיים ניסיוניים לגדוד "נשר" כמו בלוני איסוף מתקדמים, אמצעי תצפית לכוחות רגליים, ומכ"מים חדשים שטרם הפכו למבצעיים - חלקם מסווגים ביותר - כדי לסייע לכוחות לאסוף מודיעין מדויק על שטחים נרחבים ומורכבים. באמצעות אחד המכ"מים זוהה פתח של מנהרה שממנה יצאו מחבלי חמאס. אירוע כזה מערב תצפיתניות בחמ"ל, תצפיתנים שנעים ממקום למקום עם כלי רכב ומפעילים אמצעים מיוחדים ולוחמים רגליים שמתחפרים בשטח ואוספים מידע עבור הכוחות המתמרנים. "זה אירוע לא פשוט כי אתה צריך להכיר את המערכת החדשה ולהיות מקצועי בהפעלה, אבל עובדה שהצלחנו", סיפר סא"ל ארזי.
האתגר של גדוד האיסוף הקרבי בפיקוד דרום אינו רק לאתר מנהרות, מוצבי חמאס, אתרי שיגור, וחדירות לשטח ישראל. החיילים מופקדים גם על איתור התצפיתנים של חמאס, המנסים לאסוף מידע על פעילות צה"ל. "אנחנו צריכים לדעת בשגרה היכן ממוקם עולם האיסוף הנגדי של האויב ולאחרונה הוא עולה על עמדות קבועות, מבצע סיורים, אך יש לו גם מערכים חשאיים. במבצע זה יותר קריטי כי חלק מהמשימות שלנו הן להגן על הכוחות שמתמרנים פנימה לשטח האויב", סיפר המג"ד. לדבריו, הכוחות בפיקודו היו מעורבים באיתור או חשיפה של יותר מ-70% מהמנהרות עליהן ידע צה"ל לפני המבצע.
אחרי זיהוי המנהרה ויציאת המחבלים נערך צה"ל לתמרון קרקעי. "זה היה אירוע כניסה ראשון של גדוד חי"ר מחטיבת גבעתי לאזור ח'ירבת חזאעה", נזכר מפקד הפלוגה רס"ן אלכס. "זיהינו ירי מתוך בית פלסטיני לעבר כוחות גבעתי. מפקד המחלקה עולה בקשר, מכוון במדויק מסוק קרב לעבר החלון ממנו נפתחה אש. זה אתגר. איך אתה מביא את המסק"ר לתקוף את החלון הנכון בקומה הנכונה". האירועים סביב הכניסה של חטיבת גבעתי היו רוויים בדיווחים. באחד מהם ביקש מג"ד מהחטיבה הסגולה לקבל מידע אודות כוח מחבלים חמוש שנע לעברו. סמל צוות רגלי אדיר עמיאל קיבל את הבקשה והחל לתצפת לעבר הנקודה ומהר מאוד הבין כי מדובר בחיילים מכוח אחר בחטיבת גבעתי. "שניהם ביקשו מידע אחד על השני ופתאום אתה מבין שהם מזהים אחד את השני כמחבלים", סיפר אדיר. "יש לנו ניסיון גדול מאוד בהבנה איך נראה מחבל חמאס ואיך נראה חייל צה"ל גם בשעת לילה כשהתמונה שלך בשחור לבן. חלק מהאתגר".
היו גם רגעים בהם התצפיות היו מעורבות בדיעבד באירועים הקשים, כמו בחדירת מחבלים לעמדת הפילבוקס על גבול הרצועה, וההתקפה על השיירה של מח"ט 188 אל"מ תומר יפרח. חמאס הצליח לנתח את האזור ולאתר 'שטחים מתים', דרכם ניתן היה לחדור ללא מעקב של התצפיות, שלא היו אחראיות על אותן נקודות. באירוע אחר, התצפיתנית לי מאיר זיהתה כוח חמוש שנראה דומה מאוד לחיילי צה"ל עם מצנפות, גומיות בנעליים. היא מנסה לבדוק מי הן הדמויות באזור הסמוך לשטח כינוס רווי בחיילים. תוך כדי סריקת השטח מזהה מאיר כי הדמויות נושאות רובי קלצ'ניקוב. במקביל התצפיתנית ניצן הרשקוביץ מנהלת שיחה בקשר עם מג"ד "גפן", סא"ל דולב קידר כדי להבין מי הכוח. "בזמן שמתבצעת סריקה של השטח בחמ"ל רואה ניצן את טיל הנ"ט פוגע בג'יפ של דולב", משחזרת סגן מור. "היא השיחה האחרונה שלו. האדם האחרון שדיבר עם מג"ד גפן. אירוע מאוד קשה".
"הזיהוי התבצע זמן קצר אחרי שהמחבלים יצאו המנהרה", מוסיף רס"ן אלכס. "ברגע שמתבצעת לעברם התקפה שמכווין החמ"ל הם מנסים לברוח חזרה. כשיש הרבה כוחות בשטח קשה מאוד להבין מי הוא מה. בסוף אחת התצפיתניות לקחה אחריות ומכריזה 'אירוע מורכב' וככה היא דורכת מערכת שלמה".
לעתים, החמ"ל הוא מקום של חוסר ודאות. "כיוונתי טנק לתקוף בית ממולכד", אומרת סמלת התצפיות אור רבין. "נתתי לו נתונים ופתאום ראיתי ילד ואבא עוברים ליד הבית. קראתי 'חדל ירי. חדל ירי'. המתנו כמה דקות ולפני ביצוע ירי נוסף הגיעה למבנה חבורת נשים. גם הפעם קראתי לו לחדול באש. זה מאוד מותח אבל זה חלק מהפעילות שלנו. לא נעים להגיד את זה, אבל אנחנו אחראים לחלק מההרס שם. בתים שהתקיימה בהם פעילות טרור ואספנו עליהם מידע מודיעיני הרבה זמן - פתאום לא קיימים. למרות הקושי אנחנו תמיד דרוכות לרע מהכול".
חוסר הוודאות הורגש גם ביום בו אברהם מנגיסטו ובן מיעוטים מהפזורה הבדואית טיפסו על גדר המערכת וחצו לשטח הפלסטיני. המפקדים לא מתעלמים מהביקורת על הכוחות. "בשני המקרים זיהינו את החשודים בצד הישראלי. כוחות יבשה הוקפצו למקום. לא ידענו שהם לא עוינים והיחס אליהם היה כאל חשודים בפח"ע עד שיוכח אחרת", סיפר המג"ד, "הזהרנו את הכוחות שלא להתקרב יותר מדי. אולי יש לו חגורת נפץ, אף שהוא נראה כמו אזרח. בסוף האירוע מנוהל על ידי הכוחות בשטח. ההחלטה כיצד לנהוג היא שלהם. אנחנו נותנים להם תמונת מצב, לא אומרים להם כיצד לפעול".
לצד האדרנלין, ההצלחות ושעות הריכוז הארוכות, ראה החמ"ל גם רגעים עצובים. זה קורה בעיקר כשתצפיתניות מבינות שישנם חברים או בני משפחה שנפגעו. "אנחנו שומעות בקשר את ההיתקלויות, גם דיווחים על פצועים והרוגים", אמרה סגן מור. "זה לא פשוט. אני לא אשכח את הדיווח על היום ברפיח שבו הודיעו כי חייל נעדר, הדר גולדין. בסוף זה ילדות בנות 18 שחברים שלהם, בני זוג או ידידים מהשכבה נמצאים עמוק בשטח. זה גם קשה לרוץ למרחב מוגן כל הזמן בגלל פצצות מרגמה שנופלות על החמ"ל. לישון במקלטים חודשיים".
סמל אדיר מחייך ומספר כי בזמן שהתצפיתניות שוהות בחמ"ל או במרחבים המוגנים הוא וחבריו שוכבים בשטח פתוח חשופים לירי פצצות מרגמה בלתי פוסק: "בכל שלבי הלחימה, איפה שהתמקמנו היו עלינו פצמ"רים שנופלים מטרים בודדים מאתנו. אין מחסה כמו סלע. הלהט הזה של לבדוק מי ירה ומאיפה יותר חשוב באותו הרגע מהחשש שאולי ייפול עליי פצמ"ר. ובגלל זה הצלחנו לזהות מוקדי ירי".