פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישראל דורשת להרוס, ארה"ב מתנגדת: מה יעלה בגורל כפר סוסיא?

      אחרי 30 שנות מריבה, המאבק בין התושבים הפלסטינים למדינה החריף בשל הדרישה להרוס מבנים לא חוקיים. המנהל האזרחי מתעקש שמדובר במבנים בודדים, אך כעת גם וושינגטון נכנסה לתמונה

      ראש הממשלה חמדאללה וראש המשלחת של האיחוד האירופי בעצרת הזדהות עם תושבי סוסיא שבג"ץ הורה לפנותם, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , בני בן סימון)
      ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה וראש משלחת האיחוד האירופי בעצרת הזדהות עם תושבי סוסיא, יוני (צילום: בני בן סימון)

      הכפר סוסיא שנמצא בדרום הר חברון מהווה מוקד מריבה בין המדינה לתושביו הפלסטינים מאז הפקעת אדמות הכפר לפני יותר מ-30 שנה. ביום חמישי נראה כי נפל דבר בסכסוך המתמשך לאחר שתושבי הכפר טענו כי קיבלו לידיהם רשימה של 15 מבנים שהמדינה דורשת מהם להרוס באופן עצמאי. לטענת ארגון זכויות האדם "בצלם", אותם מבנים משמשים 74 מתושבי הכפר. "ללא המבנים האלה תושבי הכפר לא יוכלו לשרוד את הקיץ המדברי ויאלצו לעזוב", מסר הארגון.

      אתמול בלילה התייחס לנושא אף דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית, ג'ון קירבי, וקרא לישראל להימנע מהריסת הכפר. "הפקעת השטחים ופינויים של פלסטינים, יהיו פעולות מזיקות ופרובוקטיביות", אמר קירבי, והוסיף: "לפעולות מהסוג הזה לא תהיה השפעה רק על המפונים ועל משפחותיהם, אלא מעבר לכך. אנו חוששים כי האווירה שתיווצר תפגע באפשרות להידברות בין הצדדים".

      פסיפס בית הכנסת העתיק סוסיא (מערכת וואלה! NEWS , זיו ריינשטיין)
      אדמות הכפר הופקעו לאחר גילוי עתיקות העיר היהודית הקדומה סוסיא. פסיפס בבית הכנסת העתיק במקום (צילום: זיו ריינשטיין)

      הכפר הפלסטיני סוסיא הוא כפר חקלאים ותיק. 52 המשפחות המתגוררות בו שכנו תחילה במערות באזור האדמות שבבעלותם. בשנת 1983 הוקמה בסמוך לשטחי החקלאות של הכפר ההתנחלות סוסיא על אדמות מדינה, ובאותה השנה הפקיע הצבא את אדמות הכפר לאחר שהתגלו במקום עתיקות העיר היהודית הקדומה סוסיא. בעקבות ההפקעה התמקמו הפלסטינים במערות שונות באזור, שהיו פזורות בשטחי החקלאות שלהם, עד שבשנת 2005 הרס הצבא חלק מהמנהרות ומבורות המים של הפלסטינים.

      לאחר ההריסה, עתרו התושבים לבג"ץ בבקשה להוציא צו ביניים שימנע את המשך הריסת מקום מגוריהם ואת גירוש התושבים מהמקום. העתירה התקבלה, צו הביניים הוצא ועצר את ההריסה. עם זאת, לאור העובדה שהתושבים לא יכלו להשתמש במנהרות שנהרסו החלה במקום בנייה שנעשתה ללא היתרים הדרושים על פי החוק.

      במשך השנים התעוררו עימותים בין הפלסטינים למתנחלים מסוסיה על שימוש באדמות החקלאיות, ובשל כך ביקשו הפלסטינים מהצבא ומבית המשפט למנוע את ניסיונות המתנחלים להשתלט על אדמותיהם. מנגד, הגישה תנועת רגבים עתירה למימוש צווי ההריסה של המבנים שנבנו בכפר הפלסטיני ללא ההיתרים הדרושים. בעקבות תשובת המדינה כי המנהל האזרחי הוא זה שמטפל בנושא, שתי העתירות נדחו.

      ראש הממשלה חמדאללה וראש המשלחת של האיחוד האירופי בעצרת הזדהות עם תושבי סוסיא שבג"ץ הורה לפנותם, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , בני בן סימון)
      פגישה של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה עם נציגי הכפר, יוני (צילום: בני בן סימון)

      בשנת 2012 החלו הפלסטינים לגבש תכנית מתאר לכפר והחלו לעבוד מול ועדות התכנון והבנייה במנהל האזרחי כדי להסדיר את הישארותם במקום כחוק. חמש חלופות הוצגו אז בפני ועדת התכנון והבנייה להסדרת הכפר, אך כולן נדחו בשנת 2013.

      על פי תפיסת המדינה, הכפר משמש למגורים עונתיים בלבד, ולרוב התושבים מגורי קבע בעיר הפלסטינית הסמוכה יטא. נוסף על כך, דחיית תכנית המתאר נומקה גם באמצעות העובדה שמדובר בכמות קטנה של תושבים שאינה מצדיקה הקמת כפר. כמו כן נטען כי עלות התכניות לא מצדיקה את הקמת הכפר.

      אלוף מרדכי נפגש עם תושבי הכפר במטרה להגיע להסדר

      בשנת 2014 עתרו תושבי הכפר יחד עם ארגון "רבנים למען זכויות אדם: שומרי משפט" נגד הדחייה של התוכנית. העותרים ביקשו הוצאה של צו ביניים שימנע את מימוש צווי ההריסה על המבנים במקום. במשך שנה דחתה המדינה את תשובתה לעתירה פעם אחר פעם, ובסופו של דבר בחודש מרץ האחרון הודיעה המדינה כי היא מתנגדת להוצאת צו הביניים לאור העובדה שהפלסטינים המשיכו לבנות במקום למרות הצווים שקיבלו. עוד כתבה המדינה בעמדתה כי אין התכנות והצדקה להקמת כפר במקום.

      במאי דחה בית המשפט העליון את בקשת העותרים להוצאת צו ביניים בטענה של חוסר תום לב מצד העותרים, שהמשיכו לבנות במקום למרות הוצאת צווי ההריסה. החלטה זו הכשירה את הכוונה להרוס ולממש את צווי ההריסה שהוצאו על ידי המנהל. הדיון בעתירה העיקרית לבחון את סבירות דחיית המנהל את חמשת החלופות שהציעו הפלסטינים להסדרת המקום מתנהל ללא קשר והדיון הבא יתקיים באוגוסט הקרוב.

      לפני כמה ימים הגיע למקום מתאם הפעולות בשטחים, אלוף יואב מרדכי, ונפגש עם נציגי הכפר במטרה לדון בנושא. לדברי גורם במנהל האזרחי הפגישה, שנועדה למצוא פתרון בעברו התושבים, התנהלה באווירה טובה. לטענת המנהל האזרחי, המכתב שקיבלו שלשום הפלסטינים לידיהם עוסק ב-15 בתים מתוך 60 תיקי הבנייה הבלתי חוקית שיש עליהם צו הריסה. לטענתם מדובר בבתים שנבנו לאחר שבית המשפט קבע שאסור להם להמשיך לבנות במקום. כמו כן, במכתב ביקש המנהל מתושבי המקום לבחור מספר נציגים שישבו ביחד עמו כדי לדון בפתרון חלופי עבור המשפחות, כך שלא יישארו ללא קורת גג לאחר הריסת המבנים.

      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il