דוד יוסף, ראש עיריית אור יהודה, השריף הכול יכול של העיר בשמונה השנים האחרונות, ישב ביום שלישי השבוע על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בתל אביב וסירב להוציא מילה אחת מפיו. כתב האישום החמור שהוגש נגדו על ידי עו"ד רחלי חזן-פלדמן מפרקליטות מחוז תל אביב חשף טפח אחרי טפח כיצד ניהל את העירייה ביד רמה כמו הייתה חצר ביזנטית פרטית בימי הביניים והטיל את חיתתו על עובדי העירייה, בעיקר על העובדות. מעבר להטרדות מיניות אובססיביות של נשות העיר, מבלי להתחשב בגיל או במצב משפחתי, דרש יוסף בין השאר מעובדי העירייה ציות ללא תנאי לדרישותיו. וכשמישהו לא נעתר, יוסף, שהעיד על עצמו תמיד כאדם נקמן, כבר בא עמו חשבון: הוא סילק, פיטר, ביטל פרויקטים ושלל תקציבים. טובת האזרחים הוזזה הצדה לאחר כבוד אל מול גחמותיו של הראיס.
כך למשל, מתאר כתב האישום כיצד בדצמבר 2014 הנחה יוסף את עובדי מחלקת הרווחה לגבות 100% של חובות נזקקים בעירייה, זאת בשונה מהמדיניות שהייתה נהוגה לפני כן, ולפיה גבו רק כ-75% מהחובות. המתלוננת, שעבדה באחד מאגפי העירייה, פנתה אל המנכ"ל, בנצי אזאצ'י, ואל יוסף וניסתה להבהיר להם כי ההנחיה החדשה בלתי אפשרית מבחינה מקצועית, וכי מילויה באופן גורף יפגע באוכלוסיות חלשות ועלול להוביל לאסון. בין היתר, נתנה כדוגמה ילדי פנימיות, אשר ההנחיה החדשה תאלץ להוציאם מהן. יוסף התעלם ודרש בתקיפות לקיים את ההנחיה החדשה במלואה באמרו: "הורים שלא משלמים, הילד יו?צא מהפנימייה ולא מעניין אותי".
המתלוננת ידעה שהדבר בעייתי וביקשה את ההנחיה בכתב. יוסף סירב, ועוד באותו היום הפסיק לחתום על תקציבים לאגף הרווחה, ובמשך חודש וחצי שיתק את פעילות האגף. הנזק? נמנע ביצוע החלטות חיוניות שקיבלו עובדים סוציאליים, בין היתר סידור ילדים במסגרות חוץ ביתיות חיוניות ומתן מזון למרכזים שיקומיים ברחבי העיר ולמכון להתמכרויות. מנכ"ל העירייה אמר למתלוננת, אשר נותרו לה שנים מעטות עד להגעה לגיל פנסיה, שיוסף מעוניין שהיא תסיים את תפקידה בעירייה. לאחר שהתחננה בפניו שלא לפטרה, הורה לה לחתום על מסמך שלפיו היא מחויבת להעמיק את הגבייה ולשמור על מדיניות העירייה.
מרכז פדגוגי שמטרתו מניעת נשירה סמויה מבתי ספר באור יהודה ונחשב לסיפור הצלחה. זאת לאחר שבישיבה פדגוגית ליטף את שיערה של נ', מקימת הפרויקט, בעודה מדברת. לפי כתב האישום, תפס יוסף בשיערה והעביר את אצבעותיו לאורכו. נ' נזפה בו בפני הנוכחים על כך שנגע בשערה ודרשה שיחדול ממעשיו. בסוף הישיבה כעס יוסף על נ' ואמר לה שהיא השפילה אותו מול כולם.
בישיבה אחרת, שבה ניסתה נ' להרחיב את הפרויקט, אמר יוסף בכעס כי "הוא מתכוון לעשות סלקציה ורק התלמידים הטובים ימשיכו הלאה". נ' גערה בו, כינתה אותו נאצי וטענה שאינו ראוי להיכנס למרכז הלמידה. חמתו של יוסף בערה בו. הוא החליט לסגור את המרכז ולהפסיק לו את התקציב באופן מידי. נוסף על כך, הורה למנהלת למנוע את כניסתה של נ' לבית הספר. כמה ימים לאחר מכן הגיעו עובדי עירייה וסגרו גם את החדר הטיפולי, עבודתה של נ' עם מטופליה במרכז הופסקה באופן מידי והיא הועברה על ידי משרד החינוך לבית ספר בעיר אחרת.
דוגמה נוספת לנקמנותו לכאורה של יוסף, היא תגובה שלו לאדם שכינה אותו "רודן" בשיחה עם פקחים של העירייה. כשהגיעו הדברים לאזניו של יוסף הוא התקשר למתנ"ס שאליו הולך בנו של אותו דובר וביקש לסלקו משם. המתלוננת, שעבדה במתנ"ס, השיבה לפי כתב האישום כי היא לא מוכנה לעשות זאת, וביקשה שיפנה למנכ"לית שלה ו"יוציא אותה מהעניין הזה". כחצי שעה לאחר מכן נטען כי התקשר אליה מנכ"ל העירייה ואמר לה בצעקות כיצד היא מעזה לענות ליוסף בחוצפה. הוא ציין עוד כי הרבה זמן הוא לא ראה את יוסף כל כך כועס. למחרת קראה מנכ"לית המתנ"ס למתלוננת לחדרה והודיעה לה כי היא מאוד הכעיסה את יוסף וכי הוא דורש לפטר אותה. המתלוננת נדהמה למשמע הדברים. היא אמרה שהיא נמנעה מלעשות דבר בלתי חוקי, מכיוון שהוא אינה מסוגלת להוציא ילד ממעון שאליו הוא רשום. לדבריה, היא לא האמינה שזה יגיע עד כדי פיטורים.
"כשראש העיר קורא לך - אז תבואי"
"בעיניי התופעה הזאת חייבת להפסיק", אמרה בעדותה במשטרה אחת המתלוננות נגד יוסף בגין הטרדה מינית. "אני בכלל לא מבינה איך הבן אדם הזה יכול להיות ראש עיר. אנשים מפסיקים לעבוד בגלל צורת ההתנהגות שלו. יש לו פשוט שגעון גדלות מטורף, הוא בכלל לא מבין שמה שהוא עושה זה לא בסדר. הוא חושב שזה לגיטימי לגמרי כי זה קרה למלא אנשים חוץ ממני. בן אדם כזה לא צריך להיות ראש עיר, הוא מדבר בצורה כזאת לילדות וגם לנשים מבוגרות. זה לא הגיוני".
כתב האישום מפרט את מערכות היחסים של יוסף עם נשים רבות הכפופות לו, כמו גם דפוס קבוע של הטרדות מיניות. לבית המשפט צפויות להגיע להעיד גם נשים שחלה התיישנות על המקרה שלהן כדי לספר כיצד עבדה לכאורה השיטה. אחת המתלוננות, א', אישה נשואה בשנות ה-30 לחייה, עבדה מאז 2008 בעיריית אור יהודה. הפעם הראשונה שבה נכנסה ללשכת ראש העיר הייתה בתחילת ספטמבר 2011 על מנת להחתימו על מסמך. משסיים לחתום על המסמך, אמר לה יוסף שהוא מבקש חיבוק. א', כך לטענתה, שמעה שעם ראש העיר לא מתווכחים, נענתה לבקשתו וחיבקה אותו. יוסף סובב מיד את ראשו ונשק לה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה. א' טוענת כי היא נותרה המומה ונסערת ויצאה מהחדר.
זמן לא רב לאחר מכן התקשר אליה יוסף וביקש שתבוא לחדרו. א' השיבה כי היא צריכה לסיים פגישת עבודה. תגובתו של יוסף הייתה: "כשראש העיר קורא לך - אז תבואי". לדבריה, כשנכנסה בשנית ללשכתו אחז אותה יוסף בזרועותיו, מבלי ששאל לרצונה, הצמיד אותה אל הקיר, פתח את רוכסן מכנסיה וניסה להוריד את בגדיה. החל מאותו מועד, התפתחה מערכת יחסים אינטימית-מינית בין השניים, בעירייה ובמקומות שונים. אי אפשר לומר שהיא לא יצאה נשכרת: ראש העירייה העניק לה הגנה וגיבוי מול גורמים שונים, בין היתר כשהתעוררו מחלוקות בינה לבין עובדים אחרים. הוא דרש ממנה להתלוות אליו לסיורים, לטיולים ולארוחות שערך במסגרת תפקידו מחוץ למשרד, כך שבקושי שהתה במשרדה.
למרות שמשרדה נותר מיותם רוב הזמן, הוא שופץ בכספי העירייה. השיפוץ כלל התקנת פרקט וטפטים, רהיטים חדשים, אגרטלים עם פרחים, תמונות ועוד. האידיליה הרומנטית נמשכה עד ינואר 2012, אז ניצת ויכוח בין השניים וחל נתק ביניהם. החל מתקופה זו החל לכאורה יוסף להשפיל את א'. כפי הנטען הוא התעלם ממנה, לא ענה לפניותיה אליו, סירב להכניסה לחדרו, לא הסכים לדבר אתה על עניינים מקצועיים ולא אפשר לה למלא את תפקידה. רק כשחשש שעומדת להיפתח חקירה משטרתית בעניינו הוא הזמין אותה ללשכתו באמתלה כלשהיא. כשהגיעה, כך נטען, אמר לה: "אם יפנו אלייך מהמשטרה אז כמובן שתספרי שהיו בינינו יחסים, אבל איזה יחסים? תקינים, ישבנו דיברנו על ענייני עבודה בקטע מקצועי בלבד".
על פי כתב האישום, גם את מזכירתה של א' הטריד יוסף. כפי הנטען, בהזדמנות אחת נישק אותה יוסף על שפתיה ללא הסכמתה. בפעם אחרת, במהלך טיול של עובדי העירייה, הציע לה יוסף לעלות לחדרו כדי לעשות לה עיסוי. היא סירבה. בהזדמנות נוספת פגש בה יוסף במחסן השייך לעירייה. לאחר חילופי דברים שעסקו בבחירות לעירייה, הושיט יוסף את ידו לחזה של ב' וצבט את פטמתה, מעל חולצתה, ללא הסכמתה.
עוד במהלך התקופה שא' הייתה במערכת יחסים עם יוסף, כך לפי האישום, התעצבנה באחד הימים ב' על כך שא' לא נמצאת במשרדה אלא אצל ראש העיר. ב' ניגשה ללשכתו של יוסף והטיחה בא' שאינה ממלאת את חובותיה. כשבוע לאחר מכן הורה יוסף להעביר את ב' למחלקה אחרת, מרוחקת יותר, אשר תנאי העבודה בה נחשבו נחותים בקרב עובדי העירייה. "הגליה", כונתה אותה עמדה.
בהמשך, כך לפי כתב האישום, הורה ראש העיר לאסור עליה להיכנס לבנייני העירייה. לבסוף החליט לפטר אותה. כדי שיוכל לעשות זאת ביקש ממנהלת המחלקה להוציא מכתב על אי הערכתה לתפקודה של ב'. מנהלת המחלקה לא מילאה אחר דרישת יוסף ואנשיו, וניסחה ביחד עם קצין הביטחון מכתב שכלל גם הערכה חיובית לב'. דברים דומים אמרה גם בשימוע לפני הפיטורים. עקב כך, חמתו של ראש העיר בערה בו, והוא דרש לפטר גם את מנהלת המחלקה ולא לאפשר את כניסתה למחלקה. כמה ימים לאחר מכן קיבלה מנהלת המחלקה טלפון ממחלקת כוח האדם, שבו נשאלה האם היא מעוניינת בשימוע לפני פיטורים או שבכוונתה לעזוב לאלתר את העבודה. היא הודיעה שהיא רוצה שייערך שימוע, אליו תגיע עם עורך דינה. זמן לא רב לאחר מכן נעצר יוסף על ידי המשטרה והיא הוחזרה לתפקידה.
הסיפור הזה הוא שחשף את הפרשה. המשטרה פנתה לכמה נשים, אך רובן סירבו לדבר, ככל הנראה בשל הפחד מיצר הנקמנות של ראש העיר הכול יכול. בשל מוקדם יחסית של החקירה הוחלט להתחיל בחקירה גלויה, החלטה שהצדיקה את עצמה בדיעבד. מיד אחרי שיוסף נעצר התחיל להגיע למשטרה מבול של תלונות. אט אט התחוור לחוקרים שלא מדובר בתיק קלאסי של הטרדות מיניות, כי אם בסדרת כשלים מקיפה הרבה יותר.
"אל תגידי אין סיכוי"
ד', בשנות ה-40 לחייה, עבדה כמזכירה בעירייה. יוסף, כך לפי כתב האישום, נהג להחמיא לה על גופה, להשמיע באזניה בדיחות גסות ומיניות וניסה לפתח עמה שיחות בנושאי מין. בכמה הזדמנויות, כך נטען, נהג ללטף את רגלה של ד', להחזיק לה את היד, ללטף את ישבנה, ולהשאיר אותה בחדרו באמתלות שונות. כמו כן, נהג לכאורה יוסף לנשק אותה ללא הסכמתה, תוך שהוא תוחב את לשונו לפיה.
ד', נטען בכתב האישום, נהגה לחמוק מניסיונותיו של ראש העיר ברתיעה לאחור, בשפת גוף מתגוננת ובדרישות חוזרות ונשנות ממנו להפסיק לגעת בה. היא טענה בפניו כי היא נשואה באושר וכן כי היא איננה רוצה להרוס את יחסי החברות ביניהם. בשלב מסוים היא סיפרה את הדברים לחברותיה. לפי האישום, כשנודע על כך ליוסף הוא אמר לה: "אם יבואו וישאלו אותך אם מישהו הטריד אותך, את יודעת, עושים הצלבות בשאלות", ודרש לדעת האם סיפרה לאנשים אחרים על כך שהוא מטריד אותה. ד', כך נכתב, נלחצה - והכחישה כי אמרה דברים מסוג זה.
לפי כתב האישום, זמן לא רב לאחר אותה שיחה בין השניים, בעת שג' הגיעה להחתים את יוסף על מסמך במשרדו, הוא אמר לה, בין השאר: "אנחנו פה לבד, אין אף אחת שתקנא. בואי נעשה את זה פה על השולחן עכשיו". ד' התנגדה, ובתגובה, כך נטען, אחז יוסף אחז בכתפו, הצביע לכיוון אבר מינו ואמר לה: "פה למטה זה חזק, כמו בכתף, את רוצה? אני אתן לך להרגיש אותו רק פה", כשהוא מצביע בידו על ירכה. בכתב האישום נטען כי חודש לאחר מכן שוב הציע לה יוסף לקיים עמו יחסי מין. "אנחנו חברים", אמרה לו ד'. "די, אל תהרוס את יחסי החברות בינינו". עם זאת, כתב האישום מתאר כיצד ראש העירייה לא ויתר ואמר לה: "תעצמי עיניים ותעשי ככה. תנשכי את הלשון ותחשבי שאני לא עושה לך שום דבר". מיד לאחר מכן נטען כי הוא נגע בחזה? ובגופה?. "אני מת לזיין אותך", אמר לה. "חילקתי את הקדנציה ככה: קצת פטמה, קצת בטן קצת טוסיק עד שאני מגיע לשם. כל שלושה חודשים אני אדלג לאנשהו, אל תגידי אין סיכוי". שיחת טלפון שקיבל נתנה לה את ההזדמנות לעזוב את חדרו.
ה' פגשה לראשונה את יוסף במעלית בבניין העירייה זמן קצר לאחר שהתחילה לעבוד בעירייה. על פי כתב האישום, במהלך חודש ספטמבר 2012, בסמוך לראש השנה, הגיע יוסף למחלקה שבה עבדה ה' ואיחל חג שמח לעובדים, תוך שהוא מנשק בלחי את עובדות המחלקה. כשהגיע לה' אחז בפניה וניסה לנשקה בכוח על פיה. היא סובבה את ראשה והתרחקה ממנו. יום אחד יזם יוסף פרויקט שבמסגרתו יתנדבו עובדי עירייה לקרוא ספרים בגני ילדים. ה', כל פי האישום, ביקשה שלא להתנדב וסירבה לחתום על טופס שהוצא לכל המתנדבים. בתגובה התקשר יוסף למנהלת שלה ואמר לה: "תגידי לה שאם היא לא מתנדבת, שתגיש לי מכתב התפטרות תוך 20 דקות". המנהלת ביקשה ממנו לדבר באופן אישי עם ה' ולשכנעה להתנדב, אך הוסיפה והעירה: "מה אתה תפטר אותה על דבר כזה?". יוסף השיב: "את רוצה לראות שגם אותך אני מפטר?", וניתק את הטלפון.
במקרה אחר, כך נכתב בכתב האישום, הניח יוסף את ידו סביב כתפה של בחורה שעבדה במתנ"ס עירוני, קירב אותה אליו בחזקה ונישק אותה על פיה בכוח, כשהוא מנסה להחדיר את לשונו לפיה. היא הדפה את יוסף ממנה בשתי ידיה וקיללה אותו. בתגובה, כך נטען, אמר לה יוסף שזה היה בצחוק וכי הוא מנסה להעביר את הרוק שלו דרכה לאחותה, ח', שעמה ניהל באותו זמן רומן. במסגרת הקשר בין השניים נטען כי יוסף העביר לח' מתנות רבות, שוברי קנייה וצ'קים, רובם ככולם רכוש העירייה. בין היתר, נתן יוסף לח' צ'קים שנמסרו לידיו לצורך מתן מלגות לסטודנטים תושבי העירייה וביטל לה ולאחותה דוחות חניה. כמו כן, קיבלה ממנו מחשב נישא של חברת "טושיבה" ששוויו 4,500 שקלים, מתוך תקציב שי לתלמידי כיתות יב'. גולת הכותרת של הרעפת הטובין עליה הייתה קריאת רחוב על שמה, "באלי, על שום הכינוי שהעניק לה. רצונו להפגין את אהבתו כלפיה לא מנע ממנו לנשק בכוח את אחותה של ח', בעת כשהשניים היו בפרידה זמנית.
אחד הפרטים המעניינים שנחשפים מקריאת האישומים נגד יוסף הוא כי לא הייתה מגבלת גיל לנשים שהוטרדו לכאורה על ידי יוסף. אחת מהן היא ע', שהתנדבה לפני גיוסה לצה"ל בקומונה מספטמבר 2011 עד אוגוסט 2012. בינואר 2012 התקיים באולם דניאל באור יהודה אירוע לכבוד פרס החינוך בהשתתפות יוסף, גורמים נוספים מהעירייה ומתנדבי הקומונה. במהלך האירוע ישבה ע' סביב שולחן ואכלה קלח תירס. לפתע, כך לפי האישום, התקרב אליה יוסף, רכן על צווארה תוך שהוא מלטף את כתפה ושיערה ולחש באזניה: "אני יכול להיות במקום התירס שאת אוכלת?". היא קפאה במקום, החווירה וחשה מבוכה גדולה. זמן לא רב לאחר מכן עזבה ע' את העיר ואת הקומונה למשך שבוע והלכה לטיפול אצל מטפלת במרכז לנפגעי טראומה מינית. בעקבות האירועים המתוארים לעיל, ובעקבות חששן ורתיעתן של בנות הקומונה מיוסף, הוחלט בתנועת הצופים להפסיק את פעילות הקומונה באור יהודה.
צ'ופרים על חשבון העירייה
לא את כל הנשים שמופיעות בכתב האישום נגד יוסף נטען כי הטריד. עם חלקן הוא ניהל מערכות יחסים רומנטיות, והן אופיינו בכך שהוא נהג לצ'פר אותן מכספי העירייה. אחת הנשים היא ט', צעירה בת 33 תושבת אור יהודה, אם חד-הורית לילד בן תשע. בשלב מסוים במהלך הקשר שלהם הזמין אותה יוסף להצטרף אליו לטיול של עובדי העירייה, תוך שהוא מורה לה להציג עצמה בשם בדוי. באותו מעמד נתן לה תלושי שי בסך 500 שקלים של חנות הצעצועים "הפיראט האדום", אשר נקנו על ידי העירייה. בעת הטיול דאג יוסף לכך שט' קיבלה חדר לבד, לפי השם הבדוי שבו נרשמה, בעוד ששאר עובדי העירייה, למעט יוסף, שוכנו בחדרים זוגיים.
במהלך התקופה שבה ניהלו רומן שיתפה ט' את יוסף ברצונה להירשם לקורס כלשהו במתנ"ס עירוני, שעלותו 4,000 שקלים. לפי כתב האישום, הורה יוסף לתת לה 3,000 שקלים מתקציב מחלקת החינוך בעירייה תחת סעיף "הוצאות שונות". יוסף הורה למנהלת מחלקת החינוך לחתום על הרשאה להוצאת הסכום מהחלק הכללי של תקציב החינוך, ולהפקידו בחשבונה של ט'. במקביל, הורה יוסף למתנ"ס לקבל את בנה של ט' לשי חוגים ולקייטנת פסח, ללא תשלום, באמרו ש"הוא ידאג לכך".
ו' גם היא אם לילד שניהלה עם רומן עם יוסף. לפני שהתחיל הקשר, פנתה כמה פעמים ו', שהייתה מפרנסת יחידה, אל מנהליה במתנ"ס שבו עבדה וביקשה מהם להעלות את שכרה. נוסף על כך, ביקשה לשנות את שעות עבודתה כך שתוכל להספיק לעבוד במקום עבודה נוסף. המנהלים הסכימו להעלות את שכרה במעט, אך ציינו כי לא ניתן לשלם לה שכר גבוה יותר מאשר למדריכים האחרים. כמו כן, הובהר לה כי שעות העבודה שלה הן לפי דרישת המתאמנים, וכי לא ניתן להעבירה לשעות אחרות. בשלב זה פנה יוסף למנכ"לית המתנ"ס והורה לה להעלות את שכרה ב-50%, בעוד ששכרם של המקבילים אליה נשאר כשהיה.
נדבך מרכזי נוסף במסגרת האישומים נגד יוסף נוגע לשיטה לכאורה שבה נקט כדי להשיג עוצמה פוליטית. באור יהודה נהוג שהעירייה מחלקת מלגות לסטודנטים תושבי העיר בכפוף לתנאים ברורים. לפני הבחירות לעיריית אור יהודה, שהתקיימו באוקטובר 2013, התקשר יוסף לסטודנטים ששמותיהם הופיעו ברשימותיו ושאל אותם האם בכוונתם להצביע לו בבחירות. סטודנטים אשר אמרו שלא יבחרו בו, או התלוננו בפניו על עניינים מקומיים, נרשמו על ידו ברשימה שערך כ"בעייתיים".
לאחר הבחירות, התקשר יוסף לי', עובדת בעירייה, מסר לה את השמות של ק' ושל ט' וציין כי הם "סטודנטים בעייתיים". הוא הורה לה שלא לאשר בקשות עתידיות שלהם למלגות. לפי כתב האישום, לפני טקס חלוקת המלגות בשנת 2014 עבר יוסף על רשימת הסטודנטים שהוגשה לו על ידי י', אך כשראה שברשימה הופיע שמה של ק', אשר סומנה על ידו כבעייתית, הורה למחוק אותה מרשימת הזכאים למלגות, על אף שעמדה בכל הקריטריונים. י', בהיכרותה את התנהגותו הנקמנית של יוסף, חששה פן יפטרה אם לא תמלא אחר דרישתו, ועל כן מחקה את ק' מרשימת מקבלי המלגות. בעקבות זאת, לא קיבלה ק' את כספי המלגה האמורים.
גם לפני טקס חלוקת המלגות בשנת 2015, עבר יוסף על רשימת השמות של הסטודנטים הזכאים. הוא מצא ברשימה את ט', שהופיע כאמור ברשימת הבעייתיים. ט', שמשפחתו עלתה לארץ מאתיופיה, עמד בכל הקריטריונים למלגה, ואף עשה פרויקט פר"ח, פרויקט חונכות ארצי המערב סטודנטים בפעילות של חונכות לילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית. לכן, הוא נרשם בטבלה כזכאי לקבלת מלגה בסך 2,000 שקלים. יוסף, אשר ידע כפי הנראה כי ט' התמודד ברשימה של יריבו הפוליטי, עוזי אהרון, בבחירות 2013, הורה לי' למחוק את שמו מרשימת מקבלי המלגות בטקס. י' ניסתה לשנות החלטתו, אך יוסף לא שעה לתחינותיה והורה על מחיקתו מרשימת הזכאים.
לעומתם של ק' וט', ס' הייתה ממקורביו של יוסף בעירייה. לפי כתב האישום, החל משנת 2014 או בסמוך לכך עברה להתגורר ביישוב אחר. בשל כך היא לא עמדה בתנאים לקבלת מלגה. למרות זאת, כך לפי האישום, הורה יוסף לי' לרשום אותה ואת בנה ברשימת מקבלי המלגות בשנת 2015, וכל אחד מהם קיבל מלגה בסך 1,000 שקלים מהעירייה. כמו כן, כך נטען, במהלך שנת 2014 או בסמוך לכך, לקח יוסף צ'ק בסך 1,500 שקלים מתקציב "הוצאות שונות- מלגות לסטודנטים" של העירייה ונתן אותו לס'.
"בושה גדולה"
אכן, שווה היה להיות מקורב לראש העיר הכול יכול. לפי כתב האישום יוסף בעלי עסקים תרמו לבקשתו של יוסף "מלגות" לסטודנטים לאנשים שחלקם כלל אינם סטודנטים או תושבי העיר. אחד המקרים המתוארים בכתב האישום נטען כי בתחילת חודש מאי 2015 הגיע יוסף אל יאיר משיח, בעל חברת קייטרינג בשם "אקו-מקו" וביקש ממנו לתרום כסף למלגות לסטודנטים תושבי העיר.
כמה ימים לאחר מכן, נכתב בכתב האישום, הגיע יוסף אל משיח, מסר לו פתק עם שמות ותעודות זהות של ארבע נשים, וטען לגביהם כי הן סטודנטיות תושבות העיר הזקוקות למלגות. אחת מהן הייתה אשתו של מקורב ליוסף בעיריית אור יהודה שכלל אינה מתגוררת בעיר ומעולם לא הגישה בקשה למלגה. השנייה הייתה אשתו של מקורב אחר ליוסף שלא רק שלא הייתה תושבת אור יהודה, היא כלל לא הייתה סטודנטית. אישה נוספת הייתה ח', שניהלה רומן עם יוסף והרביעית היא קרובת משפחה שלו, שלא הייתה סטודנטית. הצ'קים לא חולקו בטקס חלוקת המלגות לסטודנטים, תוך ציון שמו של התורם, אלא נגנבו לכאורה על ידי יוסף תוך שניתנו אישית על ידו למקורביו.
באור יהודה שררה השבוע מבוכה גדולה. התושבים התעסקו בעיקר ברחוב "באלי", שסופסוף נמצאה התשובה לשם המוזר שלו. "זה הלם ובושה גדולה", אמרה יו"ר סיעת האופוזיציה בעיר, ליאת שוחט. "כולם ידעו שהוא פלרטטן אבל העוצמה והכמויות אנשים ממש בהלם. ההרגשה היא שהוא החזיר את העיר הרבה שנים אחורה מבחינה תדמיתית. זו פגיעה קשה שייקח זמן רב לשקם".
פרקליטו של יוסף, עו"ד אבי אודיז הסביר בשיחה עם וואלה!NEWS כי אור יהודה היא עיר קטנה עם אמוציות רבות, אולם לעומת מה שהוטח ביוסף בחקירתו, הרי שמדובר בכתב אישום קל וגם ממנו לא יישאר הרבה.