ההפתעות שמכינים אנשי כיפת ברזל לחמאס

(צפו בריאיון עם ד"ר דני גולד)

בעומק השטח הפלסטיני של רצועת עזה, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", כוחות היבשה של צה"ל שתמרנו בין יעדי הטרור הצליחו לאתר פנקסי ירי של מערכי שיגור בזרוע הצבאית של חמאס – ראיה לניסיון הפיצוח של מערכת כיפת ברזל. מדובר היה ברשימה קפדנית בערבית, שבה פורטו היקף הרקטות ולוחות הזמנים לשיגורן מכל עמדה, והעניקה הצצה למלחמת המוחות שניהלו מהנדסי חמאס נגד מהנדסי המערכת הישראלית במטרה לפרוץ את סוד המטריה שמגנה על הישראלים.

מאז היירוט הראשון של רקטת חמאס, שביצעה מערכת כיפת ברזל באפריל 2011, היא המשיכה בקו ההצלחה שלה והוכתרה כאמינה, אולם רשמה גם כישלונות שההשלכות שלהם היו קשות מנשוא. הבולטים שבהם היו במבצע "עמוד ענן" בסוף 2012, כשרקטות פאג'ר הצליחו פגוע בקומה השביעית בבניין בראשון לציון ובבית בקריית מלאכי, שם נהרגו שלושה בני אדם.

"האחריות שלך היא טוטאלית", ניסה אלוף-משנה אבירם חסון לתאר את תחושת המחויבות עם הפעלת המערכת. אל"מ חסון הוא מנהל פרויקט כיפת ברזל במפא"ת (המרכז למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיה) ומאחוריו ניסיון רב כמהנדס. הוא שירת בעבר במערך טילי הוק, במערך טילי פטריוט והיה ראש פיתוח מערכת "חץ" נגד טילים בליסטיים. לדבריו, ההצלחות והכישלונות של המערכת, שהצליחה ליירט 90% מסך הרקטות ששוגרו לישראל ב"צוק איתן", משפיעות ישירות על צוות המהנדסים. "אתה אחראי על מערכת שאמורה לספק מטריה. אם המערכת הזו לא מספקת אותה, ולא משנה מה הסיבה, האנשים לוקחים את זה קשה מאוד", הסביר אל"מ חסון יחד עם רב-סרן מ', מהנדס בכיר במערכת.

אלה הימים שבהם צה"ל מרוכז במציאתם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח שנחטפו ונרצחו. בעוד החיילים מתרוצצים ביהודה ושומרון בניסיון לאתר את הנערים, חמאס שיגר רקטות לעבר ישראל – ובמפא"ת נדלקו הנורות האדומות. לפיכך, החליטו במרכז לסייע בפריסה של תשע סוללות כיפת ברזל ברחבי הארץ – על מנת להיערך להסלמה שהגיעה כמה שבועות לאחר מכן.

"הבאנו למבצע 'צוק איתן' את כל היכולות שהיו לנו, התעשיות הביטחוניות נרתמו 24/7", אמר אל"מ חסון. "לפעמים, הם אלה שישבו בקרון עם הלוחמים והראו להם מה עוד אפשר לעשות עם המערכות החדשות. אתה מנסה להבין וללמוד טוב יותר כל מטח שמבוצע, כדי להשתפר. אתה מבין שהצד השני מנסה אותך, ואתה כל הזמן עם האצבע על הדופק".

הימים חלפו וחמאס אכן הגביר את תדירות השיגורים, ובמקום שיגורים בודדים, למטחי ירי על כל אזור הדרום. הירי והתגבר בחלוף הימים, ובצה"ל הוחלט על תמרון קרקעי כדי לאתר את מנהרות הטרור ולהשמיד אותן.

איך מתמודדים עם נפילה של רקטה בשטח שכיפת ברזל אמורה להגן עליו?

אל"מ חסון: "יש מקרים שבהם אתה שם במערכת תכנת טלאי זמנית, ויש גם עדכונים גדולים יותר, שיכולים לשנות תפיסה. אתה מסדר אותם, בונה מטריצות (מבני נתונים, א"ב) ומבצע שינוי מהותי במערכת. לפני שבועיים ביצענו אחד כזה ובדקנו אותו בניסוי בדרום, שעבר בהצלחה. הפקנו לקחים רבים מ'צוק איתן' – יצקנו אותם בתוך בלוק משמעותי של שינויים. שדרגנו את מערכת הנשק. הקפצנו את רמת היכולות שלה (כיפת ברזל א"ב)".

אתה מחייך.

אל"מ חסון: "אני דווקא מוטרד מהאמירה הזו, כי עכשיו כולם יעמדו במרפסות ויסתכלו על יירוטים. האזרח חייב להיות ממושמע בכל הקשור להגנה: ההגנה האקטיבית צריכה להיות משלימה להתראה, התמגנות, הרתעה וסיכול. השלם הזה, מביא מעט מאוד נפגעים בלחימה".

אולי בגלל שאתם מתמודדים עם נשק שקשה לחזות את מסלולי המעוף שלו, לעולם תהיה זליגה לשטח מדינת ישראל?

רס"ן מ': "אתה כמו שוער בשער, אתה לא יודע מאיפה יבעטו לך את הכדור. זה יכול להיות טכני או תפעולי, וזה יכול להיות שילוב של שניהם. אנחנו מנסים לצמצם את האפשרויות, ואנחנו לא לבד. יש גם את החברות רפאל, אלתא ואמפרסט. הן הגב שלנו, איתן אנחנו עושים את העבודה".

אל"מ חסון: "אתה יכול להניח שאם יש לנו יותר מ-90% הצלחה, אז עשרת האחוזים שנותרו מתחלקים בין תקלות טכניות ואירועים סטטיסטיים. הלוחמים, ברוב המקרים, פעלו יפה מאוד. אתה רואה את רוח הלחימה והחתירה למגע".

חתירה למגע? החייל שמפעיל את המערכת יושב בקרון, לא בשטח הפלסטיני.

אל"מ חסון: "באחת ההקלטות של הקרון שצפינו בהן, הלוחם לא בטוח ב-100% אם הרקטה תיפול באזור מוגן או לא. אתה רואה בקלטות את התהליכים שהוא עושה כדי לראות אם כן נופל, או לא נופל (החייל בהקלטה מנסה לשערך את מקום הנפילה, ואז מחליט אם לשגר מיירטים, וכמה – א"ב).

"הוא מחכה עד הדקה האחרונה לפני שהוא מוציא מיירט. גם כלכלת לחימה זה דבר חשוב. זו החלטה של החייל בקרון, המערכת לא עובדת באוטומט. אנחנו עושים יירוט מאובחן. זה אומר שלא כל איום שמשוגר לעברינו מיורט – אנחנו מבצעים הערכה, ובודקים איך לנצל נכונה את משאבי ההגנה".

בתוך הקרון יש חיילים בשירות סדיר וקצינים בקבע. על הכתפיים של מי מוטלת האחריות?

רס"ן מ': "לפעמים החיילים, למרות שיש להם גם קצינים בקרונות". לדבריו, אחד מסודות ההצלחה של מהנדסי הפיתוח בפרויקט, הוא הקרבה לחיילים בכיפת ברזל, שמעבירים לבכירים משובים על המערכת. "אם החייל מספר לנו, 'קשה לי כאן', 'הרגשתי שאני לא יכול להתמודד עם מתאר כזה', 'הרגשתי שהמערכת לא עוזרת לי', אני יכול לראות מה הוא צריך ואיך אני לוקח את המערכת צעד נוסף קדימה כדי שהלחימה תהיה קלה יותר. בסוף, זה כמו להכין קוקפיט לטייס לפי מידה. הרי זה עניין של שניות שבהן הוא צריך לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. הלוחם יודע כמה מיירטים יוצאים, והוא יכול גם לבצע שיפורים. אנחנו שומרים לו את היכולת לקבל החלטות תוך כדי תנועה, את יכולת ניהול הקרב".

הרגע שבו סוללת כיפת ברזל יירטה את הרקטה הראשונה בהצלחה, אז בשנת 2011, חרוט היטב בזכרונו של אל"מ חסון. "השעה 02:00 לפנות בוקר. יירוט ראשון. אי אפשר לתאר תחושה כזו, צמרמורת. אתה ממהר לרדת לשטח", הוא נזכר ונפעם שוב.

יותר מלידה של ילד?

אל"מ חסון: "אני יודע שאני אסתבך עם התשובה הזו. א-פורמאלית, אני אומר לך כן. בשנת 2007 קיבלנו החלטה לייצר את הפרויקט וב-2011 התבצע יירוט ראשון. שלוש שנים וחצי מהחלטה ליירוט – כשאנחנו מציגים את זה בכנסים בינלאומיים, רואים בעיניים של הקהל שהם מבינים שיש פה פלא. קסם. הגנרל רוברט מקנמרה, שהיה שר ההגנה של ארצות הברית, אמר ב-68': 'אתה לא יכול לירות כדור בכדור'. אבל בשנת 2000 הוכחנו עם מערכת חץ שאנחנו יודעים לעשות את זה, ובשנת 2011 עשינו את זה מבצעית, עם כיפת ברזל. כשאתה מנסה להסביר לאנשים מה זה יירוט רקטה, אתה מספר שזה כמו כדור רגיל שאתה משחיל אותו ממרחק של עשרות קילומטרים עם מסרגה".

מה השאלות השכיחות שאתם נשאלים בעולם על ידי הקולגות?

אל"מ חסון: "'איך עשיתם את זה?', 'מה הן שיטות הניהול של מפא"ת והתעשייה?', 'איך מפא"ת ניהלה את התהליך ואיך התעשיות קיבלו את זה'?, 'איך ביצעתם ניהול סיכונים?'. הרי, בסופו של דבר, את יכול לרוץ עם זה, רק מבלי להבין שאתה רץ בכיוון ההפוך בכלל. הסיפור הוא שכולם, מפא"ת והתעשייה, מבינים שהאיום קונקרטי ומוחשי, ומתחברים ביחד. יש כאן יוזמה, שחיטת פרות קדושות בפיתוח, קיצורים ושימוש בדברים שלא היית חולם עליהם, שבסוף הביאו את התוצר הסופי".

מה היה הסימן לתחילת מבצע 'צוק איתן', מבחינתכם?

אל"מ חסון: "כשהתחילו המטחים. כשהם שולחים מטחים, ולא ירי ספורדי, אתה מבין שהם החליפו דיסקטים. זה מטח כשהם יורים יותר משלוש רקטות בו זמנית".

בזמן המבצע, הצליחו מהנדסי הפרויקט להכשיר סוללת כיפת ברזל נוספת תחת אש, ולמסור אותה לכוחות חיל האוויר. מי חותם על המערכת ככשירה לפעולה מבצעית?

אל"מ חסון: "בעיקרון, אני".

ואתה ישן בלילה? אתה רגוע שהכול בסדר, למרות לחץ בלוחות הזמנים?

אל"מ חסון מחליק את היד על קצוות של שיער מאפיר בראשו. "רואים לפי השיער שלי שאני ישן טוב בלילה? כשאתה מקבל את תפקיד רמ"ח הגנה מפני טילים, אתה מאבד את הפריבילגיה לישון טוב בלילה. הראש שלך כל הזמן עובד: מה הצעד הבא שלך ומה הצעד הבא של היריב. זה כמו משחק שחמט שאתה משחק 24/7. כל הזמן, גם בשגרה, האויב בונה את כוחו ואני צריך להיערך למגוון רחב של הפתעות".

איזה סוג של הפתעות?

אל"מ חסון: "אתן לך את התחושה על ידי סוריה, למשל. אחד הדברים שאסד פיתח זה ראש סקאד מתפצל, רואים צילומים ביוטיוב ובהם ראשי סקאד שוכבים שלמים על הרצפה אחרי שהם פיזרו פצצונות (פצצות קטנות, א"ב) על כפר שלם. למה הוא בנה ראש סקאד מתפצל? לא רק כי הוא רוצה להרוג כמה שיותר מורדים, אלא כי הוא מבין שהוא יכול לפצל את הסקאד בגובה רב לפני שמיירטים אותו, ואם אתה מיירט אותו אחרי שהוא פתח ופיזר את הפצצונות, אתה לא יעיל. אתה צריך לחשוב על הדברים האלה כל הזמן ולהיות צעד אחד לפני היריב. אם זה לא יקרה, נכשלתי בתפקידי. גם הם משכללים את תורת הלחימה שלהם ואת אמצעי הלחימה. איראנים, עזתים וחיזבאללה, כולם עסוקים בשכלולים. אתה נערך למלחמה של מחר ומי שינצח הוא זה שיפתיע. הם ינסו לסדר לנו הפתעות, ותפקידנו לחזות את ההפתעות".

אתה נערך למטחים גדולים, לאיכות של רקטות וטילים עם ראש נפץ גדול?

אל"מ חסון: "לא, יש עוד כל מיני תורות לחימה, יש הפתעות שאפשר לסדר ואתה צריך להיות מוכן אליהן. בעולם ההגנה האקטיבית, אם אתה לא מעדכן את המערכות, אתה הופך להיות לא רלוונטי. לדוגמה, אתה לוקח את מה שיש לך, ועושה איתו יותר: קרון אחד עם יותר אתרי שיגור ומיירטים בו זמנית שיודעים להגן על שטחים נרחבים יותר. אתה מייצר מערך הגנה רב שכבתי שבסוף גם שרביט קסמים וגם כיפת ברזל ישתתפו בו בכל מה שקשור לשכבה הבינונית והנמוכה (רקטות קסאם ומעלה, א"ב), יחלקו תמונת שמיים משותפת ויעשו את התהליך הנכון בכל מצב".

אתם מדברים הרבה על המתחים ועל האתגרים. מה עם רגעים מאושרים?

רס"ן מ': "רגע אושר, זה כשאתה נוסע באיילון ויש אזעקה. אתה עוצר, נשכב על הכביש ואתה רואה פיצוצים בשמיים. זה רגע אושר. ואז, אתה קורא בואלה!NEWS שמערכת כיפת ברזל יירטה ארבעה איומים בדרך לתל אביב. זה אושר. או כשהילדים מתקשרים אלייך ושואלים: 'אבא, זה אתה?', זה רגע אושר".

מה זה רגע קשה?

רס"ן מ': "הבית שנפגע בראשון לציון ב'עמוד ענן', זה קשה. הפגיעה בילד דניאל טרגרמן ב'צוק איתן' זה מאוד קשה".

אל"מ חסון: "כל מקום שבו נפגע אזרח, זה קשה. זה קשה שבעתיים כשהוא נמצא באזור מוגן. זה משהו שאתה לא אמור לחיות איתו. לחירות שלך לרוץ מהלוחם ועד למהנדס שבקצה, ולעשות כל מה שאתה יכול למערכת הזו, יש גם מחיר. אתה מצפה שהיא תוכיח את עצמה כל הזמן. אנחנו לא עושים לעצמנו הנחות".

בשבועיים האחרונים בוצעו ניסויים מוצלחים – יש בשורה חדשה במערכת?

אל"מ חסון: "הניסוי האחרון שעשינו היה מאתגר בהרבה היבטים. המסר הוא שאנחנו יוצאים די מחוזקים ממנו".

כשנשאל אם המערכת הצליחה לשפר בניסוי את הפערים שהתגלו במבצע "צוק איתן", הוא שותק ונאלץ רק לשחק כאילו הוא מורט את שערות ראשו. למרות שהיה רוצה לספר הכול, הוא מסביר, הוא לא יכול.

"הפקנו הרבה מאוד לקחים ויישמנו אותם. זה שחמט עם עיניים קשורות - אני לא יודע לאן הם מזיזים את השחקנים שלהם. אני רוצה להאמין שכשהם יוציאו את ההפתעות שלהם, יחכו להם הפתעות מהצד השני והמערכת תעשה את מה שהיא צריכה לעשות. זה המסר, בניסוי הזה הוכחנו אותו. לקחנו את המערכת ואתגרנו אותה בהרבה מאוד פרמטרים אחרי שנה של עבודה מטורפת".

מערכת חץ 3 תתמודד עם איומים עתידיים שעוד לא הבשילו. אתם נמצאים באותו המצב עם כיפת ברזל?

אל"מ חסון: "כן ולא. השינויים באיומים טקטיים לא לוקחים שנים כמו באיומי השכבה העליונה (טילים, א"ב). פה, קפיצת מדרגה יכולה להגיע בטווח של פחות משנה. לכן, התהליכים הם יותר מהירים".

האם היה חשש ב"צוק איתן" שארסנל המיירטים לכיפת ברזל ייגמר?

אל"מ חסון: "זו שאלה מורכבת. מי שאחראי על מדיניות מתירנית או על מדיניות מחמירה זה חיל האוויר, על פי תורת הלחימה. בכל רגע נתון מתבצעת הערכת מצב אל מול האיומים, ובה מחליטים אם להרביץ על הכול (שיגור רקטות), או להקטין גבולות יירוט. הערכות מצב מתבצעות כל הזמן, ומנסים להביא את המערכת לאופטימום מלא. תפקידנו, במפא"ת, הוא לוודא שיהיו הרבה מאוד מחסניות (מספר רב של מיירטים), שהמערכת תהיה אפקטיבית, מדויקת וגם כזו שיש לה הרבה קליעים".

אתם מפתחים מערכות, משדרגים אותן והציבור מגדיל ציפיות. אנחנו הולכים לעולם בטוח יותר?

אל"מ חסון: "הלוואי שהייתי יכול להגיד לך שכן, אבל בכל בוקר מופיע לך ארגון נוסף. עוד לא הספקנו לעכל את ג'בהת א-נוסרה ואת אנסאר בית אל-מקדס, ואנחנו לומדים על דאעש ועל עוד קבוצות שמורדות באל-קאעדה, שהיה בעבר האיום האולטימטיבי. כל אחד עם אג'נדה משלו, חושב שהוא צריך להיות מחמיר יותר מהשני. בסוף, הם נפרדים בגלל אידאולוגיה. אני חושב שלפחות בתקופה הקרובה, אנחנו צריכים לשמור את כל החושים שלנו מאוד מחודדים, להביט על מה שקורה, ולוודא שאם קורה משהו - אנחנו מוכנים".

ייתכן מאוד שיחליטו להניח כיפת ברזל בצפון בזמן שיהיו אירועים בדרום. מה המסר לציבור, חלק יהיה מוגן וחלק לא?

אל"מ חסון: "תפקידי להמליץ על הפריסה הנכונה והאפקטיבית ביותר של המערך, אנחנו מסייעים בתהליך קבלת ההחלטות. כשיש התלבטויות, אנחנו יכולים לבסס את ההחלטות המבצעיות בנתונים הנדסיים. אנחנו עושים כל מיני טריקים כדי להוציא את הטוב ביותר, ואפילו מעבר".

גם אם תפתח בו זמנית חזית דרומית וצפונית?

אל"מ חסון: "התשובה היא כן. אתה צריך לזכור את השותפים האמריקנים שנתנו פה מאמץ מטורף בתמיכה ובהצטיידות. אין ספק שהם אפשרו לנו להגדיל את הסד"כ (סדר הכוחות) בצורה שהפכה אותו לכיפת ברזל על מדינת ישראל".

באיזה כיוון המערכות מתפתחות?

אל"מ חסון: "בסופו של יום, אני מניח שהייעוד שלנו יהיה להפוך את המערכות לכמה שיותר אמינות, מדויקות, יעילות וזולות להפעלה. כמו כן, בחינת טכנולוגיות חדשות שכרגע עובדים עליהן במפא"ת, וברגע שהן יבשילו נראה אותן בשדה הקרב העתידי, אין לי ספק. גם בתוך כיפת ברזל ייתכן שבעתיד נראה אלמנטים טכנולוגיים נוספים שכרגע נמצאים בחיתוליהם במפא"ת, וברגע שהטכנולוגיה הזו תבשיל, יהיה בתחום שינוי קונספטואלי".

מתי להערכתך זה יבשיל?

אל"מ חסון: "יש כל מיני סוגי טכנולוגיות. חלקן בטווח של השנה הבאה, יש כאלה קצת יותר. כשאתה זורע זרעים בהדרגה, יש כאלה שמבשילים מהר יותר".

ואז לא תקראו לזה כיפת ברזל?

אל"מ חסון: "לא יודע, תלוי. יכול להיות שנשמור את השם כחלק ממורשת, אבל יכול להיות שכיפת ברזל תהפוך להיות משהו אחר לגמרי".

אם אתם יכולים לייצר כאלה מערכות חכמות, איך לא הצלחתם לייצר מערכת שתתמודד עם פצצות מרגמה?

אל"מ חסון: "פצמ"רים זה עולם אחר, אבל גם עם זה אנחנו מתמודדים. אמרתי מוקדם יותר שהמהנדסים של מפא"ת יושבים וחושבים, מחפשים רעיונות כדי לקחת את אותה מעטפת ביצועים, ולמתוח אותה. איך ממרצדס אתה עושה גם משאית, אוטובוס, אונייה ומטוס".

אז יש סיכוי שכיפת ברזל תדע ליירט סוגים של פצמ"רים?

"זו תשובה שאנחנו לא יכולים להגיב אליה", אמר אל"מ חסון. עם זאת, פרסומים זרים כבר דיווחו בעבר כי מערכת כיפת ברזל אכן הצליחה ליירט לפחות פעם אחת פצצת מרגמה.

אבות רבים נולדו להצלחה של כיפת ברזל. מה האחריות של מפא"ת בפיתוחה?

אל"מ חסון: "מי הדליק משואה? דני גולד. ומאיפה דני גולד? מפא"ת. בסוף, מי ששכב על הגדר הוא מי שתמך בתהליך באמונה בצדקת הדרך, ובמידה מסוימת נחבט קשות. בסוף היום, אנחנו חייבים המון לראשי מפא"ת הקודמים, שעל כתפיהם אנחנו עומדים כרגע".

איך אתה מסביר את הפלא הזה, את הפיתוחים האלה?

אל"מ אבירם: "בסוף, האילוץ הוא אבי ההמצאה. היינו הראשונים שהמצאנו הגנה מפני טילים. מי הרים את 'חץ 1' בשנת 1992? אנחנו. אין לנו ממי ללמוד. אנחנו פה כותבים את התורה".