הייתה זו שעת לילה מאוחרת. 24 שעות לאחר ליל השבעת הממשלה התכנסו להם ראשי האופוזיציה לקביעת דפוסי פעולה והתקדמות אל עבר המטרה - הפלת ממשלת נתניהו הרביעית עוד בטרם ישלים לוח השנה את סיבובו. את הלילה הערפילי והאופטימי פתח מר הרצוג, יצחק בוז'י הרצוג, כיאה למי שמכהן כראש האופוזיציה. הוא שיווה לעצמו ארומה מסתורית וסימן לעוזרו הנאמן לשלוף את הקלף המנצח של הערב - דיוקנו של בנג'מין ד'יזראלי, מי שהיה ראש ממשלת בריטניה בחציה השני השל המאה ה-19 וספריו נקראים עד היום ברחבי הממלכה.
"אתם רואים את בנג'מין?" פתח מנהיג המתנגדים, "בדמותו ובהשראתו נפיל את ממשלת נתניהו". "מה הקשר?" הקשה עליו מי שמחשיב את עצמו כראש האופוזיציה האמיתי, יאיר לפיד, בעודו קורץ לימין בלא משים. "אחת מאמירותיו הידועות של מר ד'יזראלי הייתה: 'אין בנמצא ממשלה יציבה לאורך זמן ללא אופוזיציה מטילת אימה'", השיב הרצוג והוסיף: "כל שעלינו לעשות יאיר, זה לשבת בשקט ואפילו לתמוך בממשלה חזור והשנה, רק כך נוכל לו לבנימין". הגיחוך נשמע מכל עבר אבל בסוף המפגש הלילי החליטו הנוכחים ליישם את משנתו של היהודי האנגלי ההוא, זה שהמיר את דתו בכנסייה האנגליקנית שנה לפני גיל בר המצווה.
חלפו להם חודשים ספורים בלבד והאופוזיציה הנוכחית מוכיחה קבל עם ומפלגה כי הנרפות והמגוחכות היא נר לעור הצבי של כורסאות הממשלה. כמעט בכל הנושאים המהותיים מתיישרת האופוזיציה לימין הממשלה בדום מתוח. הרצוג, לבני ולפיד מדבררים את הממשלה בעולם כמו טובי הרצים של אחשוורוש בימי שושן הבירה. ההודעות לעיתונות של חברי כנסת מהאופוזיציה נדמים כאילו חוברו על ידי צחי הנגבי יושב ראש הקואליציה. איציק שמולי מצייץ בטוויטר משל דיבר מגרונו של אופיר אקוניס. אפילו עפר שלח, מי שהתחיל כיונה צחורה לשמאלו של לפיד, מוצא עצמו מדקלם דפי מסרים מבית היוצר של הבית החשוב ברחוב בלפור.
כמעט שכחתי. לפרקים הם קוראים תיגר על העצה של ד'יזראלי. בנושאים שחשובים באמת. לב ליבה של הדמוקרטיה. שם הם נותנים פייט שאין שני לו. עושים גליצ'ים ברחבת הכנסת. מגיעים אפילו לבג"צ. זוכרים איך הם עמדו איתן כשנתניהו רצה להרחיב את הממשלה מ-18 שרים ל-20 במספר. או שהגיעו באומץ רב והברקה עד לבג"צ כדי לספר שם לשופטים שסגן שר הבריאות הוא בעצם שר ולמה לנתניהו מותר להיות גם שר בריאות וגם ראש ממשלה שכל אלה לפניו יצאו סתם פראיירים שלקחו לצד כס הראש רק את תיק הביטחון. הדי הקרב הפרלמנטרי שנתנו האופוזיציה עוד פזורים בינינו, מי שיתאמץ יוכל גם להריח.
השיא הגיע אתמול. הסכם הגרעין ההיסטורי בווינה סחט מכולם את אותם המניפסטים. כולם זועקים גוואלד. ושוב חוזר הניגון. לימין שור. זוגות זוגות עולים לתיבת ההיסטריה. בוז'י וציפי. יאיר ועופר גם. ולא לשכוח את איילת ונפתלי. מה זה משנה אם גם תקיפה מפוארת של טובי בחורינו לא הייתה משיגה הקפאה של עשור ומועילה לתוכנית הגרעין האיראנית. העיקר זה להרשים את העם במדינה שבה העם מנהיג את ההנהגה ומוליך אותו באף לאן שההמון מריע. איראנים עליך ישראלה.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.