במהלך מבצע "צוק איתן" בשנה שעברה, נזרעו זרעיה של מכונת התקיפה המשומנת של פיקוד הדרום, יחידת "מדור יעדים", שאספה מידע מודיעיני על פעילים בכירים של ארגוני הטרור ברצועת עזה ועל תשתיות הארגונים, והפכה אותו למטרות לתקיפה. היחידה ייצרה מדי יום לפחות 200 מטרות לתקיפה, בהן מחסנים של אמצעי לחימה, מרכזי פיקוד ושליטה, חדרי מלחמה ועמדות לחימה. מפקד פיקוד הדרום אלוף סמי תורג'מן הבין כי המדור שהתפתח בשנים האחרונות בפיקוד חייב להתרחב ולהפוך לענף, עם יותר כוח אדם, יותר משאבים, ויותר אמצעים טכנולוגיים.
המשימה הופקדה על סגן אלוף ב'. הוא נשוי ואב לארבע בנות, והחל את שירותו הצבאי בשייטת 13. לאחר פציעה, הוא עבר ליחידת תצפיות מוטסות באגף המודיעין, התקדם ואייש תפקידי מודיעין שטח מגוונים, עד שמונה לקצין המודיעין של חטיבת מנשה ועוצבת ברעם. בשנת 2008 הוא התמנה לראשות מדור יעדים בפיקוד דרום, ולפני שבועיים, בטקס חגיגי, הוא גזר את הסרט בכניסה למשרדים החדשים של היחידה שהפכה לענף.
"תכלית ענף יעדים היא לייצר תשתית מטרות ברצועת עזה בשגרה ובחירום, מטרות תשתית ומטרות איש", סיפר סא"ל ב' בריאיון לוואלה!NEWS. מלחמת הצללים שמנהלת קהילת המודיעין הישראלית נגד ארגוני הטרור הולידה אי שם בתחילת שנות ה-2000 את מה שזכה לכינוי סיכול ממוקד חיסול פעילי טרור זוטרים ובכירים. ענף יעדים הוא חלק אינטגרלי מהעיסוק הבלתי-פוסק של איסוף מודיעין איכותי ורגיש ביותר נגד אותם פעילים בשגרה ובחירום, כדי לבחור את הרגע המתאים לחיסולם.
לדברי סא"ל ב', "סיכול ממוקד זה כאשר מדינת ישראל מבינה שיש כאן גורם שמהווה איום וסיכון משמעותי כלפי אזרחי המדינה ושהדרך היחידה לעצור את האיום הזה היא בכך שאנחנו נפגע בו. זה אומר שאנחנו לא יכולים לעצור אותו, ואנחנו לא יכולים לפנות ולבקש ממישהו אחר שיעצור אותו". הוא הבהיר כי "גם זה מחייב הרבה אישורים, עד הדרגים המדיניים במדינת ישראל".
יריית הפתיחה של מבצע "צוק איתן"
בעיצומו של מבצע "שובו אחים", ענף יעדים של פיקוד הדרום ירה את יריית הפתיחה של "צוק איתן". סא"ל ב' סיפר: "מתקבלת החלטה לעצור את ירי הרקטות לעבר עוטף עזה, ואנחנו מסכלים פעיל בשם אוסמה חסון. מדובר בפעיל שעד לאותו שלב לא עניין אותנו והוא לא נחקר פה בשום רמה כלשהי. אנחנו מרכזים עליו מאמצים ואוספים עליו את כל מה שצריך, כדי להגיע לכדי בשלות ולבצע תקיפה". סביב שולחן אחד בחמ"ל מיוחד שהוקם, יושבים יחד מפענחים וחוקרים של ענף יעדים, של שב"כ, של אמ"ן, של חיל האוויר ושל חיל הים. יחד, הם אחראים על איתור הפעיל, חיסולו ובדיקה כי המשימה בוצעה.
אתה שבע רצון מנקודת הפתיחה במבצע צוק איתן?
ב': "אני מסתכל על זה ברצף ארבע שנים, ומסתכל פני עתיד. האתגר שלנו לראות איך אנחנו נמצאים צעד אחד, ובשאיפה גם יותר מזה, לפני הצד השני".
במבנה הדו-קומתי של ענף יעדים נמצאים כמה חדרי תקיפה, שבכל אחד מהם יש לפחות שמונה מסכי מחשב, ועל הקירות מסכים מתקדמים. לצד כל מחשב, יש טלפון מסווג, שמשמש את חברי החוליה שאוספת מודיעין לפי נושאים, אזורים גיאוגרפיים ודמויות. בשגרה, החוליות אחראיות על איתור קצוות מודיעיניים ועל בניית התמונה המלאה, במטרה לאתר תשתיות טרור או פעילים בכירים, בעיקר מחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי.
לאחר תחילת הלחימה, ענף יעדים נדרש למלא את בנק המטרות של פיקוד הדרום תוך כדי תנועה. לא מדובר במשימה פשוטה, ופעילי הארגונים יודעים שמתנהל אחריהם מצוד ויורדים למחתרת. "בצד השני יש אנשים לא פחות חכמים מאתנו שמבינים את שיטות העבודה שלנו", הסביר ב'. "מבינים שיש לנו יומינט (סוכנים הפועלים ברצועה, א"ב), ועושים את כל שבידם כדי למנוע מאתנו מידע. נגיד שמקור מצביע על מחסן של חמאס. הקצה לא תמיד ברור, והזמן אוזל. החוקרים והמפענחים של היחידה צריכים להשתמש במיטב השיטות כדי לאתר את המטרה ולהפליל אותה. זה חייב להיות מדויק, וכשיש ספק אין ספק לא תוקפים".
יש מקרים חריגים?
ב': "היו מקרים שהיינו בטוחים ב-100%, אבל לא תקפנו כי הבנו שאנחנו הולכים לפגוע בבלתי-מעורבים, ומול ההישג המבצעי זה לא היה פרופורציונלי. יש לנו מדיניות אש ברורה".
כשחייל סדיר מצא מג"ד של הג'יהאד האיסלאמי בבניין של עשר קומות
ענף יעדים מאויש 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בהחלטה של רגע, יודעת החוליה להפעיל את תא התקיפה, לאתר את המבוקש או למקד את תשומת הלב סביב תשתית הטרור, ולהוביל אליה את כלי התקיפה. מרבית חברי החוליה בענף יעדים הם חיילים שעברו הכשרה ביחידה או באגף המודיעין, המשרתים לצד חיילים מתנדבים ו"חיילי איתן", המגיעים מרקע קשה.
בזמן "צוק איתן", חיילי היחידה ישבו במשך תקופה מאוד ארוכה בתאי התקיפה. איך הם עמדו בלחץ המתמיד? איך אתה מתמודד עם הלחץ כמפקד היחידה?
ב': "במשך 50 יום החיילים הללו יושבים בתאים. האינטנסיביות מאוד גבוהה, בלילה וביום. חלק מהקצינים בענף לא ישנו כמו שצריך במשך 50 ימים ברציפות. זה אתגר, אישי ופיקודי. אתגר מאוד לא פשוט. צריך לדעת איך לווסת, לדעת מתי חייל צריך 24 שעות לצאת לנשום אוויר, לראות בית, להתקלח כמו בן אדם, לישון כמו בן אדם, מתי הוא צריך חיבוק או מילת עידוד, ומתי הוא צריכה טפיחה על השכם או סטירה לא במובן הפיזי.
אחד מסיפורי ההצלחה של הענף הוא ב', חייל על סף שחרור משירות סדיר, דעתן ובעל מוטיבציה חריגה. את שמו קנה לו בגלל משמרות הלילה הרצופות שהיה נוהג לעשות כשהיה מתביית על מטרה. במהלך "צוק איתן", הוא הצליח לאתר שלוש דמויות מרכזיות שהתנהל אחריהן מצוד, והוביל לחיסולן. "הוא עובד על האנשים הללו בשגרה, מכיר אותם מעולה על בסיס המודיעין שמצטבר אצלו", הסביר מפקד היחידה. "בחירום, בזמן מבצע, כשהכול סוער מסביב, הוא מצליח לעשות צעד אחד קדימה ולגלות איפה הם מסתתרים".
הדקות האלה יבלעו בדפי ההיסטוריה של קהילת המודיעין, אך עבור ענף יעדים של פיקוד הדרום היו אלה רגעי שיא. החייל דיווח כי הוא איתר את מפקד גדוד שג'אעיה של הג'יהאד האסלאמי. אולם שם הבעיה רק התחילה. היעד הסתתר בבניין של עשר קומות, ולא היה ברור באיזו דירה הוא נמצא. "אנחנו יודעים שהוא שם, אבל לא יכולים לתקוף בניין בן עשר קומות", שחזר סא"ל ב'. "אני יכול לפנות את הבניין, אבל הוא יתפנה יחד עם כולם, ואני רוצה להרוג רק אותו". החייל הצליח לאתר פיסת מידע מהימנה, שהובילה לאיתור הקומה והדירה שבה שהה המבוקש. המילה "רשאי" נאמרת בחלל תא התקיפה, וכעבור כמה רגעים נרשמת הצלחה נוספת של ענף יעדים.
"אחרי שהפצצה נופלת אתה רואה על המסך הרבה נקודות רצות, זה בני אדם"
"אתה בודק את היחס בעולם בין הרג מעורבים בטרור ולא מעורבים בטרור במתארים דומים, ואתה מקבל יחס של 1:7, לדוגמה, בפעילות בעלות הברית בעיראק ואפגניסטן. ברוב המקרים זה הרבה יותר גרוע מזה", הסביר ב'. "במבצע 'צוק איתן' אנחנו עומדים במקרה הגרוע על יחס של 1:1, על כל מעורב בטרור נהרג אזרח שלא מעורב בטרור. במבצע נהרגו 2,000 פלסטינים. אני יודע לשייך יותר מאלף מהם לארגוני טרור".
עם זאת, גם אחרי שקיעת האבק, יש רגעים שמפקד היחידה מתקשה לשכוח. "באחד הלילות אני יושב עם סגן נ', מפקדת חוליה, במהלך 'צוק איתן'", סיפר. "אנשים פה נמצאים בהרבה מתח ועומס, וחלק מתפקידי כמפקד זה לחוש את אנשיי. אני תופס אותה לכמה דקות של שיחה, אני שואל אותה 'איך את מרגישה?'. היא אומרת לי, 'אחרי שהפצצה נופלת, אתה רואה על המסך הרבה נקודות רצות, זה בני אדם. התובנה הזו קשה לי ברמה הערכית. אני מבינה שיש שם בסוף בני אדם שנהרגים, שנפצעים, שהחיים שלהם ברגע אחד מקבלים תפנית של 180 מעלות'". לדברי סא"ל ב', "העובדה שקצינה מבינה את זה ופועלת מתוך ההבנה והראייה הזו זה ניצחון שלנו כעם וכמדינה".
מה אתה אומר לה באותה שיחה?
ב': "אני לגמרי חש כמוה. אנחנו מבינים את המשמעות של אי תקיפה, ועושים את הכול כדי לצמצם ולמזער נזק עד כמה שניתן. בסוף, חובתנו היא לשמור עלינו ועל אזרחינו. לכן, בלית ברירה אנחנו פוגעים במודע בבלתי-מעורבים על מנת לשמור על אזרחי מדינת ישראל. והיא מקבלת את זה. אחרי 'צוק איתן' אספתי את כל המדור, אמרתי 'בואו נדבר על מה שהיה'. רציתי לוודא שאין אנשים שיש בהם בעיות בתפישה. אנחנו מכירים בעבר כל מיני גורמים שהרגישו לא טוב עם מה שהם עשו, וזה משפיע הלאה. זו נקודה שאני באמת גאה בה".
יש רגעי אכזבה או כישלון?
ב': "יש תסכול וקושי פנימי כשאתה טועה, כשאתה תוקף משהו שהיית בטוח עם כל הסנסורים המודיעיניים שלך והסנסורים המקצועיים שלך וכל מה שיש לך שזה זה וזה לא זה. אתה מבין שפגעת בבלתי-מעורבים, בילדים, בנשים. כאבא, אני בוודאי מבין את המשמעות של מה שעשיתי. האם זה גורם פה לאנשים לחוסר תפקוד? לא. נושכים שפתיים, מבינים שזה חלק מהמציאות הקשה שנכפתה עלינו. אנחנו בוודאי לא רצינו להגיע למצב הזה כצבא וכמדינה, וממשיכים הלאה".
"סגירת מעגל"
סא"ל ב' נזכר באחד מרגעי הגאווה הגדולים בתאי התקיפה של היחידה: "זו הייתה חוליית נ"ט בשג'אעיה. שמו הוא גמ'יל וודיע, פעיל חמאס שגם היה זה שירה את הנ"ט לעבר אוטובוס בצומת סעד. זה קרה באפריל 2011 (בתגובה לחיסול פעיל חמאס סעיד אבו סנינה, א"ב). הוא היה במארב נ"ט, המתין לכוחות שלנו במרחב שג'אעיה. אנחנו מצליחים לאתר את המיקום שלהם ולפגוע בכל החוליה. יש פה הצלחה כפולה, תחושה של סגירת מעגל".
לא ידעתם מראש שאתם תוקפים אותו בשג'אעיה.
ב': "נכון. סגירת המעגל אינה המהות העיקרית אלא נדבך נוסף. בסוף, זה מארב נ"ט. הפעיל הזה בוודאי לא עסק שם במשחקי מחשב, אלא חיכה לכוחותינו עם חוליית נ"ט מתקדמת".
את המחמאה הגדולה ביותר, קיבל סא"ל ב' מאלוף פיקוד דרום, שהכריע על הקמת הענף ועיבוי מערכי היחידה. סא"ל ב', קצין צנוע, בוחר בקפידה את מילותיו וחומק מהשאלה: "אנחנו הולכים ומשתפרים כל הזמן. הולכים ומתקדמים ביכולות, בהבנה שלנו, בצורות המחקר והחשיבה".
לדבריו, "עד 'עמוד ענן' היה קושי גדול בלמצוא מטרות תוך כדי לחימה. במבצע 'צוק איתן' תקפנו אלפי מטרות, רובן נאספו תוך כדי לחימה, ומאז אנחנו רק הולכים ומשכללים. במערכה הבאה, אולי לא נתקוף יותר מטרות אבל נתקוף יותר מטרות איכותיות שפוגעות בליבות המבצעיות של החמאס". עם זאת, סא"ל ב' הבהיר: "הצד השני גם לומד, מפיק לקחים ומשפר את עצמו. לכן, אנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. אנחנו עסוקים בלחפש את מה שמשפיע הכי הרבה על הארגון".
החמאס הופתע מהעוצמה שהונחתה עליו?
ב': "האם הייתה שנה כל כך שקטה ברצועת עזה כמו בשנה האחרונה? בעשרים השנים האחרונות, לדעתי, התשובה היא לא. זה לא קורה סתם".