בשנה שעברה שודרה כתבה בטלוויזיה המסחרית הגרמנית על קבוצת בית"ר ירושלים. לכתבה התראיין סלים טועמה ובאופן לא מפתיע הוא דיבר על הגזענות של אוהדי בית"ר כלפיו, על שנאת הערבים, על היציע שלא חדל לקלל אותו על רקע מוצאו, על השיר ששרים חלק מהאוהדים בגאווה גדולה כשהקבוצה עולה: "הנה היא עולה הקבוצה הגזענית של המדינה". וכך, עשרות מיליוני גרמנים נחשפו לכתבה שלילית מאין כמוה על יהודים ששונאים את האחרים בגלל מוצאם, וזה לא עצר שם. גם עיתונים מובילים באנגליה, ארצות הברית ומדינות נוספות כתבו בשנים האחרונות על הגזענות ושנאת הערבים של אוהדי בית"ר ירושלים. לא פעם, כאוהד הקבוצה שמסתובב קצת בעולם, כשיצא לי לדבר על כדורגל, היו אנשים שהכירו את הקבוצה, ההיכרות הייתה לרוב ''בזכות'' הגזענות, ולא בזכות היותה ''הקבוצה של המדינה'', הקבוצה אותה אני אוהד מגיל ארבע, קבוצה שרוב רובו של הקהל שלה מונע מאהבה ומחויבות לקבוצה. וכך, אותו חלק מאוהדי בית"ר שאין עוררין על כך שהם אוהבים את המדינה, ואשר שרים את ההמנון בכל משחק ביתי באצטדיון הביתי, דווקא הם גורמים נזק תדמיתי למדינה שהם כה אוהבים.
וזה לא נגמר בנזק למדינה, יש גם את הנזק לקבוצה. ביטוי הדעות הגזעניות במגרש גורמות לנזק כללי וכלכלי אדיר. זה מתחיל בקנסות כבדים והורדת נקודות, במשחקים ללא קהל או משחקים מחוץ לירושלים, בהיעדרות קהל שמוחה על הגזענות ולא מוכן להביא את ילדיו ליציעים וכו'. לזה צריך להוסיף שרוכש פוטנציאלי שמקיש גוגל וקורא מה שכתוב על בית"ר באנגלית יחשוש להשקיע בקבוצה, וכמובן גם שחקנים זרים ומקומיים יעדיפו להתרחק מקבוצה שהמוניטין שלה בארץ ובחו"ל הולך ונעשה רע.
יהיו כאלו שיגידו: "לא אכפת לי מה אומרים עלינו בחו"ל, 'עם לבדו ישכון' ואני לא סופר אף אחד". אבל בימים האחרונים, דווקא היו אלו אנשי הקבוצה ועמותת האוהדים - שבמשך זמן רב לא נלחמו מספיק בגזענות - שהזהירו מביטויי גזענות במגרש נגד הקבוצה מקזחסטן שחלק משחקניה מוסלמים, והסיבה לכך ברורה, גילויי הגזענות מצד השרופים שבאוהדי בית"ר עלולים ''לשרוף'' את הקבוצה ולהרחיק אותה מפעילות באירופה, ואולי לגרום לקריסתה העתידית. כמה רגיש זה יכול להיות? מספיק שנחזור חודש וחצי אחורה לטלפונים שנתניהו הרים למנהיגי העולם כדי שלא יעיפו אותנו מהתאחדות הכדורגל העולמית. ואם ישראל מסומנת, בית"ר ירושלים היא הקבוצה שמסומנת בישראל.
הימים האחרונים הם ימי ערגה לשונאי בית"ר ירושלים, שרק מחכים לאותם אוהדים שרופים שיגלו גילויי גזענות כבר במשחק הערב, או במשחקים הקרובים. עיתון ''הארץ'' כבר יצא בקמפיין פופוליסטי שקורא לבית"ר להחתים שחקן ערבי. בעיני, הסיבה היחידה שבגינה צריך לשחק שחקן ערבי בבית"ר היא רק בגלל שהוא שחקן טוב, השיוך הלאומי שלו לא רלוונטי. שחקן ערבי או מוסלמי שייתן עונה גדולה בבית"ר, יקבל גיבוי מרוב רובו של הקהל, שבניגוד לתדמית והסטיגמות שהתקשורת מתחזקת, מתנגד נחרצות להכנסת הגזענות למגרשים.
הבאת שחקן חלש והצדקת הבאתו בגלל מוצאו או דתו, רק תפגע במטרה. היו גם קולות נוספים שקראו להפסקת המימון של בית"ר, אותם קולות שנדמו כאשר בני סכנין קיבלה כסף מקטאר מדינה תומכת טרור וכאשר אחי נצרת מהמגזר הערבי העניקה מגן הוקרה לאדם שפגע בביטחון המדינה. אותם קולות שמוותרים על קמפיין נגד ביזוי השואה השפל ש''קומץ'' אוהדי הפועל תל אביב מבצעים על בסיס קבוע, נשמעים לפתע בקול גבוה כשמדובר על בית"ר ירושלים.
הערב, לאחר הפסקה של שבע שנים, חוזרת בית"ר ירושלים לזירה האירופית למשחק נגד קבוצה קטנה ולא מוכרת, אך המעמד מרגש אותי ואת מאות אלפי האוהדים של בית"ר הפזורים בכל רחבי הארץ. למודי כישלונות, חיכינו שנים לרגע הזה, והנה הוא מגיע. אלא מה, שבמקום לשמוח, קברניטי הקבוצה ורוב אוהדיה מודאגים, ובצדק.
באופן פרדוקסלי, המצב הנוכחי מוביל להזדמנות להפסקת הגזענות, אם זה יקרה בטוב או ברע, זה כבר תלוי באוהדים. אירופה לא תהיה טולרנטית כלפי בית"ר ויעיפו אותנו בלי סנטימנטים מיותרים ''למען יראו ויראו'' במידה ו''הקומץ'' ימשיך להכניס את ביטויי הגזענות ליציעים. בישראל יש מספיק ''נשמות טובות'' שיעזרו לזה לקרות ולכן האחריות והאינטרס של ''קומץ'' אוהדי בית"ר הוא להפסיק מיד עם הגזענות, ובטח שלא להכניס אותה למגרש. מי שאוהב את הקבוצה, לא יכול להתבטא באופן גזעני במגרש, מי שעושה את זה, פשוט לא אוהב את הקבוצה, הוא סתם גזען שמחפש לפרוק את הגזענות שלו ולא מזיז לו אם זה פוגע בקבוצה, במדינה וברוב המוחלט של אוהדי הקבוצה.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.