ישראלים מוחזקים בעזה

פרשת החטוף: לא שחור ולא לבן

בתקופה האחרונה, לא משנה מה יקרה, בקרב הקהילה הכול הופך לגזענות. ברשתות החברתיות מדברים שהמדינה מפקירה את מנגיסטו כי הוא אתיופי, הגיע הזמן להתנתק מאנרכיסטיים שהתחילו להשתלט על שכלנו, ולהבין שהמציאות הרבה יותר מורכבת משחור ולבן

איינאו פרדה סנבטו
09/07/2015
משפחתו של אברהם מנגיסטו במסיבת עיתונאים. היום(צילום: מערכת וואלה!, לירון מולדובן)

איבדנו את החוכמה והמצפון. אברה מנגיסטו נהיה גיבור קהילת יוצאי אתיופיה והמדינה איך לא, נצבעת בצבעי גזענות ומדכאת השחורים. אסור לנו יוצאי אתיופיה לגרור את המדינה לפינות חשוכות ולנסות להפלילה בעלילות שווא ולפגוע בתדמיתה ובחוסנה ולשמש כלי לשונאי ישראל בעולם הצבוע .

עכשיו מתגייסת לה מקהלת הגזענות ואומרת כי אברה מנגיסטו נמצא בשבי חמאס רק בגלל היותו שחור. פשוט כך.

בואו נשים את הדברים על השולחן: מנגיסטו הגיע לעזה בכוחות עצמו ולא היה במסגרת פעילות מבצעית או עבודה. הסיפור שלו עצוב וכואב, הוא מייצג את השבר הרב שיש בקרב הצעירים יוצאי אתיופיה שלמדו במסגרות פנימייה, שם פגשו אוכלוסיית קשות יום שקיימות בחברה הישראלית . צעירים שגדלו ללא דמות הורית ומודל לחיקוי, צעירים שבתום לימודיהם התגייסו לצה"ל ונתנו מעצמם בגאווה. אך אז, בסיום השירות, אותם צעירים נאלצו לחזור לבית הוריהם, וכאן החל המשבר. פתאום הם צריכים להתרגל להתנהלות אחרת בתוך הבית, להכיר מחדש את הוריהם. אבל יש בעיות בשפה, ויש קושי לדבר, לפתע התקשורת הבינאישית עם הוריהם הביולוגים נפגעת.

הילדים מסתכלים בהוריהם, וההורים מסתכלים בילדיהם, כל צד מנסה להבין את השני אבל יש קושי, אלה מדברים בעברית קלוקלת ואלה עונים באמהרית קלוקלת, כך הולך ונבנה השבר, והדרך למשבר נפשי ופיזי הוא מדרון חלקלק. מרוב תסכול וכאב הם מנסים למצוא לעצמם דרכי מילוט. השתייה החריפה הנגישה בכל פינה בשכונות מצוקה, הופכת להיות עניין מרכזי, הכל כדי להימלט מהשבר הפנימי.

אינני מכיר באופן אישי את אברה מנגיסטו, אבל לאורך כמה חודשים רצים פוסטים ברשתות החברתיות על כך שהוא נמצא בשבי חמאס בעזה, ומדינת ישראל מפקירה אותו על ידי הטלת צו איסור פרסום והשתקת המשפחה רק כי הוא אתיופי.

עוד בוואלה!

אמן פאות ותוספות שיער, יש דבר כזה?

בשיתוף המרכז לפתרונות שיער
לפתע התקשורת עם הוריהם הביולוגים נפגעת(צילום: אורי לנץ)

בתקופה האחרונה, לא משנה מה יקרה ואיך קרה, בקרב הקהילה הכול הופך לגזענות, אפליה, ודיכוי שחורים. אין ספק שזו טלטלה לא קטנה בעבור המשפחה, אבל עכשיו מוטלת על כולנו לאסוף את עצמנו ולהסתכל בראי ולנסות להבין את עצמנו ולא לחפש אשמים.

אין כאן הפקרה ואין גזענות, יש כאן מציאות עגומה ומתישה שמצריכה טיפול נקודתי ומתחשב מצד המדינה, וכמובן שעלייה להביא את הצעיר לחיק משפחתו בריא ושלם. ועלינו, יהודי אתיופיה, להתנתק מאנרכיסטיים שהתחילו להשתלט על שכלנו, ועיוותו את מחשבתנו וגוררים אותנו לפינות אפלות.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully