הכירו את האנשים שנלחמים על איכות האוויר שאתם נושמים

התקשורת התעלמה והציבור נותר אדיש, עד שדו"ח אפרורי קשר בין זיהום האוויר לתחלואת ילדים בחיפה והקפיץ מדינה שלמה. ליאורה אמיתי ועמותת "אזרחים למען הסביבה" התייצבו בחזית המאבק בתעשיות המזהמות. המהפכנים, האנשים שצמחו מהשטח. ריאיון לאולפן וואלה!NEWS

11/07/2015
צילום: אדריאן הרבשטיין, צילום סטילס: חיים נתיב, עריכה: ניר חן

ליאורה אמיתי ניגשה לכוננית במשרדי עמותת "אזרחים למען הסביבה", הורידה מהמדף העליון תעודה ממוסגרת, ניגבה את האבק והציגה אותה בגאווה. "במשך השנים העמותה זכתה בלא מעט אותות ותעודות ולהערכה, אבל זו התעודה המרגשת מכולם", אמרה כשנימת התרגשות התגנבה לקולה. תלמידי כתה ח' בבית הספר "ליאו בק" שבחיפה העניקו לעמותה את "אות תיקון עולם" אחרי שלמדו על אזור הגליל במשך שנה שלמה, והתבקשו על ידי מוריהם לבחור אדם או גוף שראוי לקבל את האות.

"בסוף ההתלבטות שלהם הייתה בינינו לבין התעשיין והיזם סטף ורטהיימר, והם בחרו בנו. זה היה כל כך מרגש", נזכרה אמיתי. על התעודה ציטטו התלמידים את הפסוק מספר בראשית: "וייקח האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", מטרה שעמה מזדהה אמיתי לחלוטין – לפעול למען הסביבה.

"זו אחת מאותן הבלחות אור שמאירות לרגע לאורך הדרך", ציינה אמיתי. "אותן הבלחות מחממות ומחזקות ניכרות גם בפעילים שמתנדבים בעמותה". חצי שעה קודם לכן נכנס למשרד העמותה יעקב זיו, כימאי בגימלאות, שמנדב את הידע הרב שלו לעמותה. "אנשים כמו יעקב באים, דופקים על הדלת או על תיבת הדואר האלקטרוני, מצטרפים ותורמים לנו תרומה משמעותית מאין כמוה", אמרה.

עוד בוואלה!

ארוחה שלמה בסיר אחד: תבשיל צ'ילי קון קרנה על מדורה בשטח

וואלה! רכב בשיתוף דאצ'יה
"עד לפני שלושה חודשים הייתה התעלמות מפעילותנו", ליאורה אמיתי(צילום: ערן גילווארג)

עמותת "אזרחים למען הסביבה" (אל"ס) הוקמה ב-1980 במטרה לפעול בנושאי סביבה באזור הגליל. עם השנים הרחיבה את פעילותה לחיפה והחלה להתמקד בה יותר ויותר. אמיתי, שעבדה בחברה להגנת הטבע, הצטרפה לעמותה בשנת 2001.

לדבריה, עד לפני שלושה חודשים, פעילות אל"ס, כמו גם פעילותם של גופים ואנשים נוספים בצפון שעוסקים בנושא בסביבה, הייתה בגדר "משהו שקורה מעבר להרי החושך". "הייתה התעלמות תקשורתית וציבורית", הדגישה. "אני זוכרת שלפני 12 שנים הייתי נוסעת לתל-אביב ומעבירה שם ימים שלמים בניסיון לעניין עיתונאים ומערכות תקשורת בסיפורים סביבתיים. היו לי תחקירים טובים ששכבו אצל כתבים. זכורה לי גם הפגנה בשנת 2004 מול מפעל מזהם בעכו. התקשורת לא גילתה כל עניין והבנתי שהיא לא שואלת שאלות".

"ההבלטה של התחלואה בקרב ילדים עוררה עניין חסר תקדים". הפגנה נגד הזיהום במפרץ חיפה, אפריל האחרון(צילום: מערכת וואלה! NEWS, חיים נתיב)

יחסיה של אמיתי עם התקשורת החלו הרבה קודם לכן, ונפתחו ברגל שמאל. ב-1984 היא הייתה מדריכה-חיילת וליוותה טיולי אופניים של חוגי הסיור. ארבע שנים לפני האינתיפאדה הראשונה, כשהשטחים עדיין היו פתוחים לטיולים, היא חצתה עם קבוצת נערים את העיר יריחו, כשהם רכובים על אופניים. רימון יד שהושלך לעבר הקבוצה גרם לפציעות בקרב הנערים. בבית החולים הדסה, כשהחיילת הצעירה סיימה ליידע את המשפחות הפצועים על המצב, נפגשה עם שר הבריאות דאז מוטה גור. לחדר הסתנן עיתונאי שצותת לשיחה ופרסם את דבריה, לטענתה בניגוד לרצונה וללא ידיעתה.

אמיתי סיפרה כי לפני הכתבה הגדולה הראשונה שבה השתתף הארגון, נלחצה שמה גם הפעם הסיקור התקשורתי לא יהיה לטעמה. "אני זוכרת עד היום את הכתבה הראשונה שלנו בערוץ 2, על אתרי האשפה הפיראטיים בגליל. כל הלילה שלפני הצילומים לא ישנתי. היום אני מבינה את המציאות שמחייבת קשר עם התקשורת", אמרה.

גם הציבור שהיא וחבריה למשימה ביקשו לייצג, נותר אדיש למדי. "צחקו עלינו ושאלו: אתם נקראים אזרחים למען הסביבה, אבל איפה האזרחים?'. היו עשרה מתנדבים בקושי והייתה תחושה שאנחנו קומץ קטן מול שאר העולם. אבל בוועד המנהל היה מי שציטט אמירה של האנתרופולוגית מרגרט מיד - 'לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי'. האמנתי ואני עדיין מאמינה בכך. הבעיות בחיפה הרי לא חדשות, הן היו שם תמיד ומאז 2001 ניסינו לעורר מודעות, בהצלחה מועטה, אבל אף פעם לא הרשיתי לעצמי להפסיק. הרגשתי שזה לוקסוס לומר 'די'. אני באמת מרגישה שאנחנו נלחמים על הבריאות ועל עתיד וחיים טובים יותר".

"בבת אחת הוצפנו בעשרות טלפונים, היינו על סף אפיסת כוחות"

ליאורה אמיתי (צילום: ערן גילווארג)(צילום: ערן גילווארג)
"אני אדם מאמין ואין לי כל דרך הגיונית להסביר מה שקרה. עד אותו ערב האמנתי וחששתי שרק אסון קולוסאלי יעורר מודעות. התפללתי שזה לא יקרה"

ואז, לפני 3 חודשים, "ליתר דיוק ב-14 באפריל", חידדה אמיתי, קרה השינוי הגדול. "ישבנו בדיון, שותפתי לניהול העמותה, עו"ד ג'מילה הרדל-ואקים ואני. ולפתע לטלפונים שלנו התחילו להגיע עשרות הודעות כתובות, ללא הפסקה", שיחזרה. זה היה לאחר הפרסום שהבליט אמירה אחת בדו"ח של פרופסור איתמר גרוטו, הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות. הודגש שם הקשר בין זיהום האוויר באזור חיפה לבין תחלואת ילדים. "בעבורנו הדברים לא היו חדשים, אבל ההבלטה של התחלואה בקרב ילדים עוררה עניין חסר תקדים".

את מה שקרה אז היא מגדירה כלא פחות מנס. "זה קרה בבת אחת. הנושא פתח מהדורות חדשות ונשאר בכותרות ימים ארוכים. אני אדם מאמין ואין לי כל דרך הגיונית להסביר מה שקרה. עד אותו ערב האמנתי וחששתי שרק אסון קולוסאלי יעורר מודעות. התפללתי שזה לא יקרה". את אותם ימים סוערים אחרי אותו פרסום היא זוכרת כ"ימים בהם היינו על סף התמוטטות. הוצפנו בעשרות טלפונים ביום מצד עיתונאים ותחקירנים. היינו על סף אפיסת כוחות. תמיד חיכיתי שהיום הזה יגיע, אבל לא האמנתי שהוא יבוא".

רק שנה קודם ארעה תקלה באחד ממפעלי בז"ן והניסיון להגביר את העניין במתרחש במפרץ חיפה לא נחל הצלחה גדולה, הן ציבורית והן תקשורתית. הפגנה של קרוב ל-300 תושבי חיפה בצומת לב המפרץ ביוני 2014 נחשבה אז כהישג מרשים. והנה, עם פרץ העניין והמודעות, סחפה הפגנה שנערכה בקרית-חיים יותר מ-1,500 בני אדם, מרביתם הורים על ילדיהם.

"עם פרץ העניין והמודעות, סחפה הפגנה שנערכה בקרית-חיים יותר מ-1,500 בני אדם"(צילום: מערכת וואלה! NEWS, חיים נתיב)
"אנשים התחילו להבין שזו מלחמה על החיים. אנשים חיים כאן לפתחו של הר געש שבכל רגע עלול להתפרץ"

"אנשים התחילו להבין שזו מלחמה על החיים. אנשים חיים כאן לפתחו של הר געש שבכל רגע עלול להתפרץ, אלפים ימותו ויפגעו ובמדינה עסוקים בפצצה האיראנית", הזהירה אמיתי. "הפצצה נמצאת כאן. אם המדינה לא תעשה שינוי רדיקלי בחיפה, היא תיהפך לעיר רפאים. חייבים לרסן משמעותית את התעשיות וחלק מהן להוציא לגמרי ממפרץ חיפה", טענה.

היא סבורה כי "העניין הגדול בחיפה ובצפון הוא גם בזכות העבודה שעשינו לאורך השנים". גם העלייה במספר הפעילים המתנדבים לא התרחש במקרה, לדעתה. "עבודת חינוך סביבתי שהחלה לפני 20 שנה ויותר נותנת היום את הפירות. הילדים שספגו אז חינוך סביבתי הפכו היום לפעילים", הסבירה.

"האזרחים הם חלק מהבעיה"

הצורך להגדיל את מאגר הפעילים ואת העניין הציבורי, כמו גם הירידה בתמיכת הקרנות, הביאו את העמותה לפני שנה לפתוח בקמפיין מימון המונים. למרות שהקמפיין החל בזמן שפרץ מבצע "צוק איתן", גויסו 42 אלף שקלים ובכך אף חצו את היעד, שעמד על 40 אלף שקלים. אך יותר מכך שמחה אמיתי מכך ש"נוצרה מחויבות; אדם שתרם 25 שקלים הפך להיות מחויב לנושא. זו היה נקודת מפנה. התחלתי להכיר יותר ויותר פעילים בזכות אותו קמפיין".

אמיתי מזהה שינוי משמעותי שמתרחש בדעת הקהל מאז ימי המחאה החברתית, שינוי שמסייע למאבק הסביבתי. "מעבר לעובדה שאנשים נהיו הרבה יותר מעורבים בנושאים השונים, יש עוד קו חד וברור שאפשר לשרטט, ולייחס למחאה של 2011: היחס של הציבור והתקשורת לעמדתם של עובדי הרשויות. אם עד 2011, כשהיינו מעלים סוגיה ומולנו היה בא גורם ממסדי של המשרד להגנת הסביבה למשל, ואומר ההיפך ממה שאנחנו טענו, הרי שדעתו הייתה מקבלת משקל יתר והעדפה. טענותיו של הממסד היו נחשבות כמוסמכות. מאז 2011 כשכל נושא ההון-שלטון נהיה מובן לכל, כאשר עולה פולמוס בינינו ובין גורמי ממסד, העמדה שלנו לא נדחקת יותר מתחת לעמדתו של גורם ממסדי זה או אחר, היא נשמעת ומקבלת את משקלה הראוי".

המחאה נגד זיהום האוויר בחיפה(צילום: מערכת וואלה! NEWS, חיים נתיב)
"אנחנו לא שמים לב שתרבות הצריכה שלנו תורמת לזיהום שבסופו של דבר פוגע בנו"

הפעילות הציבורית הביאה את אמיתי לעשרות מפגשים בבתים, אוניברסיטאות, כנסים, רשתות חברתיות והרצאות בפאבים. "אפילו שתיתי בירה בסוף אחד המפגשים", מודה מי שכמעט לא נגעה במשקה עד הרצאה שנשאה בפאב בחיפה לפני כשנה. עם זאת, לצד אותו זיכרון נעים היא מגלה שהיו גם תקופות שבהן חששה שיפגעו בה, בעיקר כשלחמה לסגירת מפעלים מזהמים. אבל לדבריה "הבנתי שלמרות שפועלים יכולים לאבד את עבודתם, אנחנו קודם כל נלחמים למען הבריאות והחיים שלהם".

למרות שהיא מצטיירת כאויבת של תעשיות מפרץ חיפה, מטילה אמיתי הרבה מהאחריות על התושבים. "אנחנו חלק מהבעיה", אמרה. "אנחנו לא שמים לב שתרבות הצריכה שלנו תורמת לזיהום שבסופו של דבר פוגע בנו".

בסוף דבריה, סימנה אמיתי את הנקודות שעליהם החלה העמותה לשים דגש. "אם בעבר עבדנו בעיקר על איתור המידע, ניתוח שלו, פרסום שלו, ועשיה ציבורית סביב הנושאים הללו, הרי שהיום אנחנו מבינים שעלינו להגביר הילוך בכיוון המשפטי והתקופה האחרונה היא עדות לכך. פנינו לבתי המשפט בכמה הליכים משפטיים, ואנחנו מעורבים בעוד הליכים אחרים". אמיתי הבטיחה כי המגמה הזו תגדל משמעותית בחודשים ובשנים הקרובות. "הקמנו מחלקה משפטית בארגון ויש עשרות סטודנטים שמתנדבים אצלנו בעזרה בתחום המשפטי", סיפרה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully