(נתניהו על הגז: "אנחנו מביאים את המתווה הנכון")
על רקע מרתון של דיונים בוועדות הכנסת השונות והפגנות שנערכות כל מוצאי שבת, מפתיע לגלות שרוב הציבור מעיד שהוא בכלל לא מבין את העקרונות של מתווה הגז כך עולה מסקר "מדד השלום" שנערך בחודש יוני. הסקר, שתוצאותיו מבוססות על תשובותיהם של 600 מרואיינים, נערך על ידי פרופסור אפרים יער מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
רוב הנשאלים, 63%, ענו כי העקרונות הכלליים של העסקה אינם ברורים להם, לעומת כרבע בלבד, 27%, שאמרו כי העקרונות נהירים להם. בציבור הערבי אי הבהירות גדולה עוד יותר, ועומדת על 71%.
לאור הנתונים הללו, לא הפתיעה התשובה השכיחה בקרב הנשאלים בנוגע לתמיכה במתווה הפשרה. 43% מהיהודים ו-35% מהערבים השיבו שהם פשוט לא יודעים מהי עמדתם בנושא. בקרב היהודים שגילו בקיאות בפרטי ההסכם, שיעור הנוטים להתנגד לעסקה, 32%, היה גבוה משיעור הנוטים לתמוך בה, 25%. לעומת זאת, בקרב הערבים שהשתתפו בסקר, שיעור התומכים עלה בהרבה על שיעור המתנגדים. 47% הצביעו בעד ו-18% הצביעו נגד. מחלוקת הנשאלים לפי מפלגות, נראה שאין שום מפלגה שבה יש רוב לתומכים בעסקה. עם זאת, שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב מצביעי הליכוד, 36% והבית היהודי, 33%. ביתר המפלגות אחוזי התמיכה היו עוד יותר נמוכים.
רוב הנשאלים, 57.5% מקרב הציבור היהודי ו-53.5% מקרב הציבור הערבי, השיבו שאינם סומכים על נתניהו שיאזן בין האינטרס של האזרחים לבין ההתחייבות שלו כלפי החברות הפרטיות.
מלבד מתווה הגז, הסקר מצביע על כך שחודשיים לאחר כינונה של הממשלה, הציבור לא מאוד מרוצה מתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מתוך סולם שביעות רצון שבו הציון 0 משמעו "בכלל לא מרוצה" ו-5 הוא "מרוצה מאוד", קיבל ראש הממשלה את הציון הבינוני 2.18. למרות אי שביעות הרצון, נראה שמצבה של מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר אף גרוע יותר. המחנה הציוני קיבלה את הציון 1.78 בלבד. עוד עולה מהסקר כי גם הציבור הערבי מעניק למפלגת השלטון ולמחנה הציוני ציונים נמוכים למדי, עם הבדל פעוט שמצביע על יתרון למחנה הציוני. 1.25 ו-1.56 בהתאמה.
מפילוח שיעורי אי שביעות הרצון מהממשלה לפי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות במגזר היהודי, עולה כי 8% ממצביעי ש"ס אינם שבעי רצון מהממשלה, 9% ממצביעי יהדות התורה, 10% ממצביעי הליכוד, 13% ממצביעי הבית היהודי, ו-28% ממצביעי כולנו. בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, אי שביעות הרצון עולה באופן משמעותי. 54.5% ממצביעי יש עתיד ו-43% ממצביעי ישראל ביתנו אינם שבעי רצון מתפקודה של הממשלה. ובקרב מפלגות השמאל, האחוזים עולים עוד יותר, כאשר בקרב מצביעי המחנה הציוני 72% אינם שבעי רצון מהממשלה וכמותם 90.5% ממצביעי מרצ.
פילוח אי שביעות הרצון בציבור היהודי מתפקודה של מפלגת המחנה הציוני כמנהיגת האופוזיציה, מראה כי 14% ממצביעיה בבחירות האחרונות אינם שבעי רצון מתפקודה וכך גם 24% ממצביעי מרצ. גם מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה האחרות אינם שבעי רצון מתפקודה של המפלגה. 19% ממצביעי כולנו, 35% ממצביעי יהדות התורה, 42% ממצביעי הבית היהודי, 44% ממצביעי יש עתיד, 48% ממצביעי הליכוד, 52% ממצביעי ש"ס ו-55% ממצביעי ישראל ביתנו טענו שהם לא מרוצים מתפקוד מפלגתו של יצחק הרצוג.
עוד עסק הסקר בכמה סערות תקשורתיות הקשורות לתפקוד הממשלה, שהעסיקו את הציבור בעת האחרונה. בין השאר, בחן המדד את דעתו של הציבור על מדיניותה של שרת התרבות מירי רגב מאז שנכנסה לתפקידה. מהסקר עולה ששרת התרבות מהליכוד זוכה לתמיכה יחסית רחבה בקרב הציבור היהודי בישראל. 59% מהנשאלים טענו שהם מסכימים עם קווי המדיניות של רגב. 51% טענו שהשרה רגב צדקה כאשר איימה לשלול את מימון תיאטרון הילדים של השחקן נורמן עיסא, משום שסירב להופיע בהתנחלות. 59% הצדיקו את איום אחר שלה, שלפיו פסטיבל הקולנוע בירושלים לא יקבל את מימון המדינה אם יקרין במסגרת הפסטיבל את הסרט על רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, יגאל עמיר.
לא רק שמרבית הנשאלים הסכימו עם מדיניותה של רגב, 56% מהם אף הסכימו עם הטענה כי מי שתוקפים את החלטת השרה להפסיק מימון לגוף כזה או אחר, בעצם מנהלים נגדה מלחמה פוליטית שלא בהכרח קשורה לנושא.
כאמור, רבים צידדו במדיניותה של השרה, אולם כאשר נשאלו אם מדיניותה בנושא מימון התרבות היא למעשה כלי במאבק פוליטי שאינו קשור בהכרח בנושא, היו הדעות חצויות. מהנתונים עולה כי 45% ענו שאינם מסכימים לטענה, לעומת 41% שהסכימו עם הטענה שהשרה מנהלת את המאבק משיקולים פוליטיים רחבים יותר מנושא התרבות כשלעצמו.
בקרב הציבור הערבי, העמדה השכיחה, 41%, היא זו של אי הסכמה עם הקו שמובילה רגב. שיעור מעט גבוה יותר, 48%, התנגד לקו שנקטה בנוגע לאי מימון תיאטרון הילדים של עיסא, ו-40% מחזיקים בעמדה הפוכה מזו של השרה בנוגע לאי הקרנת הסרט על יצחק רבין בפסטיבל ירושלים.
שאלה נוספת שנשאלה בסקר נגעה לאמירתו של סגן שר הפנים ירון מזוז, שקרא לאחרונה לחברי הכנסת הערבים להחזיר את תעודות הזהות שלהם. 57% מקרב הציבור היהודי אמרו שהם מתנגדים לדבריו של מזוז, וצידדו בעמדתם של חבר הכנסת בני בגין (הליכוד) ושר החינוך נפתלי בנט שאמר כי "מדובר בזכותם של ערבים וזכותם של יהודים. אף אחד לא עושה טובה לאזרח שהוא אזרח".
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il