(הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב, לפני כשבועיים)
למרות הפרסומים בכלי התקשורת על גזענות במתנ"ס בשכונת קריית משה שברחובות, בביקור שערכנו היום (שלישי) ההפרדה במקום לא ניכרת באופן מידי, ורוב הקבוצות במתנ"ס מעורבות. הילדים לומדים בסינרגיה מושלמת, והאינטגרציה מתבטאת גם בצוות המדריכים. אלא שבלב לבו של המתנ"ס מצאנו שתי קבוצות שתמהיל הילדים בהן שונה. בקייטנת ילדי גן שבה לומדים 32 תלמידים, שניים בלבד הם בני הקהילה האתיופית, ובקבוצה השנייה, שבה 33 ילדים, רק שישה הם בני העדה האתיופית.
אתמול דווח כי המתנ"ס מפעיל קייטנה אחת לילדים יוצאי אתיופיה, ואחרת לתושבי השכונה הסמוכה. בתוך המתנ"ס, ששקק חיים משעות הבוקר, מפעילה רשת "חוויות", זרוע ביצועית של העירייה בתחום החינוך הבלתי פורמלי, 12 קבוצות קייטנה עבור ילדי הגן של השכונה ותלמידי כיתות א'- ו', ומסביב למתנ"ס פועלות קייטנות בחמישה גני אם של העירייה.
הסיבה לכך, מסבירים במתנ"ס, היא שהרישום לקייטנות נעשה על פי מבנה גני וכיתות האם, וששתי הקבוצות המדוברות משקפות את המבנה של שני גני הילדים בשכונה החדשה שנבנתה לפני שנתיים מעבר לכביש, "רחובות הצעירה", ובגני השכונה רוב הילדים אינם יוצאי אתיופיה. בשכונה עדיין אין שירותים חברתיים ציבוריים עצמאיים והיא נעזרת בתשתיות של השכונה הצמודה והוותיקה - קריית משה.
בין התושבים בקריית משה מתנהל ויכוח על השאלה - האם "מותר" לשכנים החדשים להתארח במתנ"ס השכונתי? זאת לאור העובדה שהשכונה החדשה היא בעלת חתך סוציו אקונומי גבוה מתושבי השכונה הוותיקה והרישום לקייטנת המתנ"ס מאפשר להם ליהנות מהוזלה משמעותית בעלויות - 850 שקל לילד בלבד (ילד ממוצא אתיופי משלם 700 שקלים ר"ב), מחירים נמוכים משמעותית מקייטנות עירוניות אחרות.
"אנחנו בנינו את המתנ"ס הזה מתרומות של אתיופים", אמר בכעס סהלו אמבטיו, תושב השכונה 21 שנה. "בהתחלה היה בניין אחד קטן וישן, ועכשיו יש כמה מבנים חדשים, אז מה הם עושים? מפרידים את הילדים שלנו ולוקחים מאתנו את הכסף של הילדים שלנו ונותנים לאחרים".
אמבטיו סיפר שהוא חש תחושות קשות מאז פורסם הסיפור בכלי התקשורת. "כל הלילה לא ישנתי. הילדים שלי טובים ללכת לצה"ל, שניהם לוחמים ששומרים על המדינה, אבל פה בשכונה הילדים לא מספיק טובים שישחקו אותם? זאת בושה וחרפה", אמר והפנה אצבע מאשימה לראש הממשלה בנימין נתניהו למצבם העגום. "יש גזענות באירופה, ביבי אומר להם 'בואו לפה'. אבל מתחת לאף שלו יש גזענות ולא עושים כלום. למה? כי אנחנו שחורים".
הטענה העיקרית שהועלתה כלפי תושבי השכונה, היא ניצול של "עשירים" את התנאים הנוחים של "העניים". גדי יברקן, בן העדה האתיופית, תושב רחובות ופעיל חברתי, סיפר שבשכונת קריית משה העירייה מסבסדת את הקייטנות, "ובשכונה שלהם הקייטנה עולה 3,000 שקל. שלא יתבלבלו כאן, זה לא רק סיפור של גזענות, אלא סיפור של הישראלי המכוער והעשיר שלוקח כסף מעניי העיר ולא רוצה לשבת איתם", אמר. "הם גם לוקחים מהכסף של תושבי השכונה וגם דורשים שתהיה להם כיתה סגורה בלי אתיופים. זה יותר מרוע, זאת אלימות כלכלית. למען האמת, אני מעדיף שלא יתערבבו עם הילדים שלנו, שלא יגדלו לנו כגזענים גדולים".
השמועה על "קייטנת ההפרדה" פושטת בקרב כל חברי
השכונה. "אני בכלל לא רשמתי את הילדים לקייטנה", אמר לנו אמסלו דמלאו, תושב השכונה ואבא לילדים בני שנתיים עד חמש. "ידעתי שתהיה הפרדה. זה עצוב ממש שקורה דבר כזה לילדים שנולדו בארץ. אני לוחם ועושה שירות מילואים פעיל, ועליתי לכאן בגיל 11, יהודי גאה. מי שלא נמצא בתוך זה לא מבין, זאת התעללות. אף אחד לא משגיח פה על התקציבים שמגיעים אלינו, כל אחד דואג לכיס שלו".
גם אביטל, תלמידת כיתה ח' שאחיה לומד באחד מקייטנות הגנים, עוברת ליד המתנ"ס ומשמיעה את דעתה. "זה ממש לא צודק. הקייטנה היא בשביל ילדי השכונה ומי שבא מבחוץ צריך להתאים עצמו ולא הפוך. זאת פשוט גזענות", טענה. בכניסה למתנ"ס נעמדות שתי תושבות ותיקות בעיר, שאינן שייכות לקהילה האתיופית וגם לא מתגוררות בשכונה. "שמעתי את מה שקורה כאן וזה פשוט הקפיץ אותי, באתי בשביל להזדהות", סיפרה אחת מהן, חנה יאיר.
"לערבב בכוח רק כדי שתהיה תמונה טובה לעיתון?"
מנהל המתנ"ס, גולן ביטון, דוחה מכל וכל את ההאשמות של התושבים. "התושבים ברחובות הצעירה היו צריכים לבחור בין קייטנה של מפעיל פרטי בעלות של 3,000 שקלים, או לבוא לקייטנת המתנ"ס", סיפר. "אזור הרישום שלהם הוא קריית משה לכן זכותם המלאה לבוא לכאן, והם עשו בחירה מעולה. והשקרים האלו, שנתנו לי אולטימטום לסגור שתי כיתות לא מעורבות שהפיצו אנשים פה ברחוב, נעשו בשביל לעורר את המחאה מחדש על חשבוננו. לא היה ולא נברא", חזר וטען. לטענתו, "במהלך כל השנה יש פה אינטגרציה מלאה והשיבוץ נעשה לפי כיתות האם ואזורי הרישום, זה הכול. אם ברחובות החדשה יש שני גנים שהרוב בו אינו ממוצא אתיופי, אני יכול להחליט עבור האם לאן לשלוח את הילד? למה שלא ילמדו עם החברים שלהם משאר השנה?, צריך לערבב בכוח רק כדי שתהיה תמונה טובה לעיתון?", שאל בכעס.
ביטון, שמעיד על עצמו כתושב השכונה מלידה, לקח את הביקורת באופן אישי. "אני גדלתי בשכונה, אני שחקן בית של השכונה ואני האחרון שאתן לדגל הגזענות להתנוסס פה". עוד הוא הוסיף כי הבחירה לקיים את הקייטנה של ילדי "רחובות הצעירה" במתנ"ס בקריית משה נעשתה מאחר וחלק ניכר מהפעילות של הילדים, כגון פעילויות ספורט ותרבות, נעשית יחד עם יתר קבוצות הקייטנה.
ביטון הוסיף כי מאז שהתפוצצה הפרשה תושבי השכונה החדשה קיבלו איומים שלא להביא את הילדים שלהם לגן, וגם חברי הצוות ספגו איומים. "אני חושש מהצעד הבא, שהם יפנו לראש העיר ויאמרו שהם לא מרגישים בטוחים לבוא למתנ"ס של קריית משה, ואז באמת יפתחו להם אזורי רישום אחרים ולא תהיה אינטגרציה בכלל. יסגרו לנו פה את הקייטנות".
המונולוג של ביטון לא משכנע את תושב השכונה אראגו טסמה, שחשף את הסיפור. טסמה מבטיח שילחם על זכויות תושבי השכונה הוותיקה. "הם רוצים את השירותים הטובים שלנו, אין בעיה, רק שלא יפרידו", אמר. "מנהל המתנ"ס נכנע ללחץ ההורים והסכים לזה. אני ביקשתי ממנו לבטל את ההפרדה, אבל הוא לא הסכים, גם ראש העיר לא חזר אליי. בסופו של דבר כלום לא השתנה. יש בעיות עמוקות שצריך לפתור בשכונה שלנו, ואנחנו נציף את הכול מול ראש העיר. אם הוא יתערב לטובתנו ויפתור את בעיית הקייטנות, אני מוכן אפילו לבטל את ההפגנה המתוכננת. אם לא, אנחנו נעשה אפילו שביתת רעב".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com.