ממוצע הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל נכון לשנת 2015 הוא 29% - כך עולה מדוח שהגישה היום (ראשון) הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות פרופסור רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. עוד עולה מהדוח כי שיעורן של הנשים הולך ויורד ככל שהן מתקדמות בדרגה, זאת בניגוד לעובדה שנשים מהוות יותר מ-50% מציבור הסטודנטים בתואר ראשון, שני ושלישי. דוח המסקנות הוגש במעמד חגיגי לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, דני דנון, ולסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), פרופסור חגית מסר ירון.
המוסד האקדמי שבו זכו הנשים לייצוג הנמוך ביותר, היה מכון ויצמן למדע, עם 16% נשים בלבד בקרב הסגל הבכיר. מיד אחריו ברשימה נמצא הטכניון, עם 17% נשים, האוניברסיטה העברית עם 27%, ובהפרש קטן אחריה, אוניברסיטת תל אביב עם 29%. במקום טוב יותר נמצאות אוניברסיטת בר אילן עם 33% נשים בקרב הסגל הבכיר, אוניברסיטת חיפה עם ייצוג נשי של 41%, ובאוניברסיטה הפתוחה המצב הוא כמעט שוויוני לגברים, עם 48% נשים בסגל. באופן ממוצע, מצבן של הנשים במכללות הוא משופר, עם ייצוג נשי ממוצע של 45%.
מנתוני ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר, עולה כי במקצועות המדעים המדויקים ומדעי הטבע קיימים שיעורים נמוכים במיוחד של נשים: 10% במתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי הטבע, ו-14% במקצועות ההנדסה והאדריכלות, זאת לעומת מקצועות מדעי הרוח, החברה והחינוך, שם שיעורן מעט גבוה יותר, אולם גם במקצועות הללו הן מהוות מיעוט: 37% במדעי החברה, 38% במדעי הרוח ו- 53% בחינוך.
מגמות קליטת הסגל בשנים תשע"א-תשע"ד, מצביעות על שיפור קל. בארבע השנים האחרונות היו נשים 34% מקרב אנשי הסגל החדשים באוניברסיטאות, ו-45% במכללות המתוקצבות. על אף הנתונים המעודדים, גם במקרה הזה בולט הפער בין היותן מיעוט, לבין העובדה שנשים מהוות רוב בקרב מסיימי ומסיימות תואר דוקטורט בישראל.
גם בקרב הסטודנטים, ניכרים הבדלים בולטים בין המגדרים. אחוז הנשים שבוחרות ללמוד מקצועות ריאליים כגון ההנדסה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, נע בין 25 ל-31. זאת לעומת מקצועות החינוך והמקצועות העזר הרפואיים, שבהם שיעורן מגיע ל-75%-82%.
הסיבה העיקרית לשוני בתחומי הלימוד, כפי שמצאה הוועדה, שהחלה לפעול ב-2013, היא בחירה מוטת-מגדר בתחום הלימודים עוד בשלב התיכון, המשקפת בין היתר נורמות חברתיות ותפיסות תרבותיות ומגזריות. כך למשל רק 31% מהנשים בוחרות ללמוד במגמה הנדסית, לעומת 69% מהגברים. מתוך 54% מהנשים שבחרו ללמוד במגמה טכנולוגית, רק 49% מהן עמדו בדרישות הקבלה של האוניברסיטאות. במגזר הערבי, לעומת זאת, המצב הפוך. 54% מהנשים בחרו ללמוד במגמה הנדסית, לעומת 46% מהגברים, ויותר נשים עומדות בדרישות הסף: 64% מהנשים מתקבלות למגמות ההנדסיות לעומת 36% מהגברים.
בנוסף, חברי הוועדה ערכו השוואה בין נשות האקדמיה בישראל לבין מקבילותיהן בעולם ומצאו כי האחוז הנשים בסגל הבכיר באוניברסיטאות בישראל נמוך במיוחד בהשוואה לארה"ב, שבה 41% מהסגל הבכיר הוא נשים. המצב עגום גם בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, בהן אחוז חברות הסגל הוא 40%.
אחד החסמים: גידול ילדים
הוועדה מנתה את המכשולים העומדים בפני הנשים בשלבי התפתחות הקריירה האקדמית, ומצאה כי בשלב סיום ההכשרה המקצועית והפנייה לקריירה מחקרית, זוהו חסמים הקשורים להחלטה ליציאה ללימודי פוסט-דוקטורט בחו"ל, למערכי ציפיות שונים כלפי החוקרות מהסביבה ומעצמן ולאמונתן בסיכויי הצלחתן להתקבל למוסדות האקדמיים כחברות סגל בעתיד. בשלב הקליטה כחברות סגל, זוהו חסמים הקשורים למאגר נמוך של מועמדות בחלק מהתחומים, לקשרים המקצועיים של מועמדים ומועמדות, המשפיעים על תהליכי קבלתם ולתהליכי גיוס ופרסום משרות הנהוגים במוסדות. בכל הנוגע לקבלת קידום כחברות סגל, זוהו חסמים המתייחסים לדינמיקה של "הנעת תהליכי קידום במוסדות", לאיזון בין זמן "ציבורי" וזמן "פרטי" של החוקרות ולאיכות הרשתות והקשרים המקצועיים שלהן בתוך המוסדות. זאת לצד חסמים כלליים כמו גידול ילדים לצד הקריירה בעיקר בתפקידים בכירים.
לאור זאת, המליצה הוועדה להרחיב את מספר ואופי מלגות ההצטיינות לפוסט-דוקטורט לנשים, להעניק מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות עבור פעילות אקדמית בחו"ל ולפעול לשיפור תהליכי חניכה והנחיה במהלך הדוקטורט. בסוגיית גיוס נשים לסגל האקדמי, המליצה הוועדה לגבש נוהל גיוס שיומלץ למוסדות ולקדם הכשרה מגדרית של ועדת גיוס וראשי מחלקות. באשר לקידום נשים באקדמיה, המליצה הוועדה לעודד ולתמרץ באופן תקציבי את המוסדות להשכלה גבוהה לטיפול בקידום נשים ולעודד עריכת ימי עיון וסדנאות להעלאת המודעות בקרב בעלי תפקידים במוסדות. עוד הומלץ לשלב את בחינת הנושא במסגרת הערכת איכות המוסדות, במקביל לתמיכה במחקרים בנושא ויצירת תקן "Family-Friendly" במוסדות להשכלה גבוהה.
השר דנון הודה לצוות הוועדה ואמר כי "הנתונים שמציג הדוח מחפירים ומבישים ואינם הולמים חברה מתקדמת כמו החברה הישראלית". לדבריו, על כלל מוסדות האקדמיה במדינת ישראל לקיים בדק בית מידי ולהוביל למהפך בנוגע לשילובן של נשים ולעבוד בשיתוף פעולה למען הענקת תמריצים למוסדות אקדמאיים, בהם יהיה ייצוג ראוי של נשים בסגל האקדמי. השר דנון הוסיף כי עם כניסתו לתפקיד החליט לפעול לקידום ושילוב נשים במדע ובטכנולוגיה, ואת השנה הקרובה במשרדו הגדיר כשנת "נשים פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה".
פרופסור מסר ירון מסרה בתגובה לדוח כי מליאת המל"ג דנה בדוח, ברכה עליו, וקיבלה שורה של החלטות שמטרתן לעורר מודעות לאפשרות של הטיה-מגדרית. בהתאם, הוחלט כי תוטמע התייחסות מגדרית בכל הנהלים וההנחיות הרלוונטיים שיצאו מהמועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב. "המל"ג סבורה כי מודעות כזו תביא שיפור משמעותי בייצוג הנשים באקדמיה", מסרה והוסיפה כי המל"ג תחייב את המוסדות להשכלה גבוהה בדיווח שוטף על פעילותם לקידום ולגיוס נשים בסגל האקדמי הבכיר.