פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להפסיק הגבלת תנועה של אזרחים בתגובה לירי

      אם מערכת הביטחון אכן קושרת בין ההזדמנויות שנפתחות לצעירים בעזה לבין רמת הביטחון שחווים אזרחי ישראל, עליה לנקוט בצעדים שיאפשרו שיקום אמיתי, כמו לאפשר מעבר של אנשים וסחורות והפסקת הגבלת תנועת אזרחים בתגובה לירי של חמושים

      מעבר כרם שלום (רויטרס)
      מעבר כרם שלום (צילום: רויטרס)

      השבוע הודיע שר הביטחון משה יעלון כי בעקבות פיגוע הירי ליד ההתנחלות שבות רחל, יבוטלו ביקוריהם בעזה של תושבי הגדה המערבית שביקשו להתאחד עם הוריהם, אחיהם וילדיהם בחג הרמדאן. צעד זה מצטרף להחלטת יעלון בשבוע שעבר לבטל ביקוריהם של מתפללים מבוגרים מרצועות עזה במסגד אל-אקצה, בעקבות ירי רקטות לעבר יישובי דרום ישראל.

      מדובר בפעם השלישית תוך חודש שבה שר הביטחון חוסם תנועה אזרחית מעזה ואליה בתגובה לירי של חמושים. בכך נמשך דפוס ההתנהגות הידוע לשמצה, שבו חמושים פלסטינים יורים על אזרחים ישראליים, ובתגובה קברניטים ישראלים יורים לעצמם ברגל.


      יש לחזור ושוב ולומר: ירי מכוון, או בלתי-מובחן, לעבר אזרחים ישראלים הוא פשע מלחמה. אולם שר הביטחון מתנהל מולו כאילו מתקיים עוד קונצנזוס מדיני וביטחוני שראוי להעניש את תושבי רצועת עזה כדי להפעיל לחץ על שלטון חמאס.

      הקונצנזוס הזה נופץ מזמן. בחמש השנים האחרונות, ובמיוחד מאז סיום סבב הלחימה האחרון, בכירי מערכת הביטחון, ובהם שר הביטחון עצמו, מכריזים חדשות לבקרים על הצורך להבחין בין אזרחים לחמושים בעזה ומתחייבים לעודד פיתוח כלכלי כדי לקדם חיים תקינים שם. משרד הביטחון אף יזם צעדים קטנטנים כדי להקל על תנועת אנשים וסחורות מעזה ואליה, לרבות הרחבה מסוימת של ביקורי משפחות בין עזה לגדה המערבית, מתן אפשרות למבוגרים להתפלל באל-אקצה בימי שישי ואפילו היתר מוגבל לשווק סחורות בגדה המערבית ובישראל.

      בכירי הצבא יישמו הקלות אלו לא משום שהכירו באחריותה המשפטית והמוסרית של מדינת ישראל כלפי תושבי עזה הנובעת משליטתה בתנועה מהרצועה ואליה. הם יישמו את ההקלות כי הגיעו למסקנה שמתן אפשרות לחיים תקינים בעזה מגביר את הסיכוי לקיום חיים תקינים גם ביישובי ישראל.

      באוקטובר שר הביטחון הכריז כי יש "לאפשר לעזתים, ולא לחמאס, לחיות בכבוד". בחודש שעבר אמר הרמטכ"ל גדי אייזנקוט בנוגע לרצועת עזה ש"ככל שהתקווה תגדל, העימות ידחה". אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה החודש בכך ש"אם יש גורם אחד שבונה מחדש את עזה זו ישראל".

      אולם המציאות נראית אחרת ממילים מבטיחות אלה ומשתקפת גם בהחלטה האחרונה של שר הביטחון למנוע מאזרחים להתפלל בירושלים בשל ירי שלא הם ביצעו ועליו אין להם שליטה. היא משתקפת בהגבלות מתמשכות על העברת חומרי בנייה לעזה וברמת תנועה דרך מעבר ארז, שחרף מגמת עלייה מסוימת עדיין מהווה פחות מ-3 אחוז מהרמה שנרשמה בספטמבר 2000. המציאות משתקפת גם בהמשך ההגבלות על שיווק סחורות מעזה לישראל ולגדה המערבית, על אף שאין איש טוען למניעה ביטחונית שתחסום ערוץ מסחר זה, החיוני לפרנסתם של עשרות אלפי משפחות בעזה.

      שר הביטחון משה בוגי יעלון (ראובן קסטרו)
      "לאפשר לעזתים, ולא לחמאס, לחיות בכבוד". שר הביטחון משה בוגי יעלון (צילום: רובי קסטרו)

      במציאות כזו לא פלא שהמטרה של שיקום עזה רחוקה מהישג יד. האבטלה ברצועה נותרת מעל 40%, ו-70% מתושביה עוד תלויים בסיוע הומניטרי, טרם נבנה מחדש אף לא בניין אחד באמצעות המנגנון שישראל דרשה כתנאי לאפשר העברת חומרי בנייה. האוכלוסייה בעזה צעירה – מרבית תושבי הרצועה ילדים ו-70% הם מתחת לגיל 30.

      אם מערכת הביטחון אכן קושרת בין ההזדמנויות שנפתחות לצעירים בעזה לבין רמת הביטחון שחווים אזרחי ישראל, עליה לנקוט בצעדים הנחוצים כדי לאפשר שיקום ופיתוח אמיתיים. עליה לבטל את הגבלות התנועה הרבות שאינן נחוצות ביטחונית, לא רק להקל עליהן. עליה לאפשר מעבר של אנשים וסחורות, בכפוף לבדיקות ביטחוניות פרטניות. ועליה להפסיק להגביל תנועה של אזרחים בתגובה לירי של חמושים.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.