פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוחנן הממציא: בלדה למפכ"ל

      לא לחינם נולדה הבדיחה על הזקן שפגש בדנינו ונשק לו כמו לספר תורה. "אני?" תמהה דנינו, "ספר תורה?" "כן" השיב הקשיש, "כל שבוע פרשה חדשה". בלדה למפכ"ל היוצא

      המפכ"ל יוחנן דנינו, ערב הוקרה לשוטרים בבית שמש, יוני 2015 (מור שאולי)
      (צילום: מור שאולי)

      יוחנן הממציא הפך עצמו למצביא,
      דנינו ממציא מציאות מדומה, עטור הילה ותהילה,
      כאילו כל זה לא היה:

      חיסולים, יריות ופיצוצים בחוצות הערים.

      אם ערבייה שהתקשרה למשטרה ודיווחה שאבי בנותיה מאיים לרצוח אותן. במשטרה כל כך התרגשו ופעלו, שלמחרת הן נרצחו.


      בחיפה רוצח בת זוגו הודיע למשטרה שיגיעו במהרה, אבל השוטרים הגיעו לכתובת השגויה.

      שלוש פעמים הוא התקשר למשטרה. רק למחרת הצליחו השוטרים החרוצים למצוא את הכתובת וגם את הגופה.

      הרצח בבר-נוער פוענח ברוב טקס, מיקרופונים, מצלמות ועיתונאים,

      אבל הרוצח או הרוצחים עדיין מטיילים חופשיים.


      בבאר-שבע דיווחו על קטטה אלימה וגם בנוסף הזעיקו עזרה, שוטרת ופקח שתאמו עדויות, סיפרו: "שהגיעו לזירה והיא שקטה", כשבאותו מקום מתרחש באותו זמן רצח נורא.

      והיו חקירות שנמרחו ומוסמסו, גם לאחר שכבר פורסמו, נמל אשדוד למשל.


      ולא נשכח את שלושת הנערים החטופים, כשמוקד 100 אליו התקשרו נואשים, גילה יכולת מרשימה של אפס אחד או כמה אפסים.

      והמפקח הכללי שעובד 24-7 היכן היה? באופן כללי הוא שהה בחו"ל וחזר לארץ "במהירות" רק אחרי 70 שעות. בנסיעה אחרת מעבר לים פגש דנינו חשוד בפלילים, באקראי כמובן ובלי כוונה. לולא שהה 100 ימים בחו"ל יתכן ומוקד 100 היה מתפקד.


      ועדין לא הזכרנו את שבעת המופלאים. 7 ניצבים שדנינו מינה או קידם, שהטרידו, מעלו (באמון) ובעלו וגילו שכחול אינו רק צבע המדים אלא גם צבעם של הכופים והמטרידים.

      לא לחינם נולדה הבדיחה על הזקן שפגש בדנינו ונשק לו כמו לספר תורה. "אני?" תמהה דנינו, "ספר תורה?" "כן" השיב הקשיש, "כל שבוע פרשה חדשה".

      היו מפכל"ים שעפו כמו טיל, על דברים פחותים שאינם ביג-דיל.


      ככל שקצרה ידו התארכה לשונו. דוברות המשטרה צמחה וטפחה ללא פחות מ-90! איש ואישה, מדבררים ומסבירים את "גודל ההצלחה".

      לתקשורת הפריעה העובדה שלא זומנה להילולה ולא חלילה המציאות העגומה.
      דנינו איש עדין, נעים סבר, נעים הליכות ויפה פנים, סבור שמה שחשוב זה חלון הראווה ולא חשוב אם בפנים רעש מהומה. שחיתות של קצינים, שקרים בדיווחים והטרדות של בכירים.


      בכדי לחפות על החולשה באה המסיבה, בכדי לצרוב בתודעה סיפור הצלחה.

      בבנו הקטן השתמש כיחצ"ן.


      אחרי כל ציוני הנכשל, לדנינו היה מצב רוח לשיר, כאילו לא הוא כיהן כמפכ"ל.

      במקום חרפה ובושה מצאנו מצביא עטור עלי דפנה

      אכן אין גבול שלא נחצה.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.