פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק הספרים פוגע בהוצאות הקטנות

      חוק הספרים יצר פער בין מחירי הספרים. הדיפרנציאציה במחירי הספרים פגע מאוד בהוצאות הקטנות, היות ורובם המכריע של סופרי רבי המכר מרוכזים בהוצאות הגדולות. מבלי להתכוון החוק מחזק את ההוצאות הגדולות על חשבון הקטנות. אין ספק שלא זאת הייתה מטרתו

      שבוע הספר, כיכר רבין תל אביב, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      (צילום: רובי קסטרו)

      לפני חודשים אחדים פרסמה הוועדה המייעצת לחוק ההגנה על הספרות והסופרים דו"ח הבוחן את השפעתו של החוק החדש על שוק הספרים. על-פי הדו"ח נרשמה ירידה של 21% במספר ספרי הביכורים שהופיעו בחנויות. הירידה נבעה מהחלטתן של רבות מההוצאות לצמצם בצורה משמעותית או לעצור את הוצאתם לאור של ספרי ביכורים. במקביל קיצצו ההוצאות בצורה משמעותית את פרסום הספרים של סופרים לא מוכרים ושל סופרים שלא זכו בהצלחה מסחרית.

      נתוני הדו"ח איששו שני דברים שהיו ברורים למרבית המו"לים: החוק הוביל לירידה במכירות הספרים ופגע במכירות של סופרים לא ידועים יותר מאשר במכירות של סופרים מצליחים. בדומה לרוב מי שבחן את הירידה במכירות בעקבות החוק, התמקד הדו"ח במספר הספרים שנמכרו והתעלם מהמחיר שבו נמכרו הספרים ומהדיפרנציאציה שנוצרה בין מחירי הספרים של הסופרים המצליחים ובין יתר הספרים.

      באפריל האחרון הודיעה הוצאת ידיעות אחרונות על חודש ספרי ביכורים. במהלך החודש פרסמה ההוצאה 7 ספרי ביכורים ולכל הספרים נקבע מחיר אחיד – 58 ש"ח – אשר הוגדר כנמוך מהממוצע. לשם השוואה ספריהם החדשים של עוז, גרוסמן ויהושע שיצאו לאחר החוק תומחרו ב-74 ו-76 ש"ח - כ- 30% יותר מספרי הביכורים. הפער הזה משקף את הדיפרנציאציה שנוצרה בשוק הספרים בחודשים האחרונים – הבדל של עשרות אחוזים בין מחירי הספרים של סופרים מצליחים מבחינה מסחרית ובין מחירי הסופרים הפחות מצליחים.

      הפער העצום בין מחירי הספרים הינו תופעה חדשה בשוק הספרים. לפני עידן המבצעים האגרסיביים של הרשתות, אשר היווה את התמריץ לחקיקת החוק, תומחרו הספרים לפי נוסחה מאוד פשוטה – מחיר הספר נגזר ממספר העמודים, וספרים באותו אורך נמכרו פחות או יותר באותו המחיר. מבחינת קהל הקונים לא היה הבדל בין לשלם X שקלים על ספר של עמוס עוז לבין לשלם סכום זהה עבור ספר ביכורים. בעידן המבצעים השתנה התמחור לחלוטין אבל העיקרון נשאר דומה. המחיר הקטלוגי של הספר אמנם האמיר בלי פרופורציה אך בפועל נמכרו מרבית הספרים במבצעים במחיר ממוצע של 35 ש"ח (מחיר זול יותר מאשר לפני עידן המבצעים). מבחינת הקונים לא היה הבדל בין לקנות במסגרת המבצעים ספר של עמוס עוז במחיר מופחת לבין לקנות באותו מחיר ספר חדש של סופר פחות מוכר.

      עד כאן הכל פשוט. חוק הספרים, לעומת זאת, יצר פער בין מחירי הספרים. למיטב ידיעתי, המחוקקים לא נתנו דעתם לבעיית התמחור. אני משער שהייתה להם הנחה סמויה שהשוק יתגבר על הבעיה ובסופו של דבר יווצר שיווי משקל. כמובן שהם לא נתנו דעתם לשאלת המשמעות של שיווי המשקל הנ"ל.

      בתיאוריה הכלכלית מרבים להשתמש במושג גמישות. גמישות משקפת את השינוי בביקוש למוצר מסויים לאור שינוי במחיר. מוצר קשיח לחלוטין הוא מוצר שבו שינוי במחיר, ולא משנה כמה גדול יהיה, אינו משפיע על הביקוש. ככל שמוצר יותר גמיש השינוי במחיר משפיע יותר על השינוי בביקוש.

      בהקשר של שוק הספרים ניתן להתייחס לגמישות בשני אופנים. הראשון: לפיו לכל הספרים יש רמת גמישות זהה או במילים אחרות העלאת המחיר של ספר של עמוז עוז משפיעה על הביקוש לספר שלו במידה זהה להעלאת המחיר של ספר של סופר פחות ידוע. השני: לפיו רמת הגמישות של הביקוש לספריו של עמוז עוז נמוכה מרמת הביקוש לספרים של סופרים פחות ידועים (למשל ספרי ביכורים) או במילים פשוטות יותר: עליה זהה במחיר תפגע במכירות של ספר ביכורים יותר מאשר במכירות ספרו של עוז.

      השקת ספרו של עמוס עוז "בין חברים" (נמרוד סונדרס)
      העלאת המחיר של ספר של עמוז עוז משפיעה על הביקוש לספר שלו במידה זהה להעלאת המחיר של ספר של סופר פחות ידוע (צילום: נמרוד סונדרס)

      הירידה במכירות ספרי הביכורים מאז החוק ואופן התמחור שלהם מאששים את הטענה שגמישות הביקוש לספרים של הסופרים המצליחים נמוכה יותר מגמישות הביקוש של יתר הספרים. פירוש הדבר שחלקם היחסי מתוך העוגה של סופרי רבי המכר גדל בעקבות החוק על חשבונם של יתר הסופרים.

      הדיפרנציאציה במחירי הספרים שהובילה לשינוי באופן חלוקת העוגה פגע מאוד בהוצאות הקטנות, היות ורובם המכריע של סופרי רבי המכר מרוכזים בהוצאות הגדולות. חוק הסופרים יצר מבלי להתכוון מנגנון שמעביר עושר מההוצאות הקטנות להוצאות הגדולות. העברה זאת, בין אם היא ריאלית ובין אם היא דיפרנציאלית, מחזקת את ההוצאות הגדולות על חשבון הקטנות. אין ספק שלא זאת הייתה מטרת החוק.


      ינון ניר הוא סופר ושותף בהוצאת ספרים התומך בביטול חוק הספרים.

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.