הפגנת יוצאי אתיופיה האחרונה, שהתקיימה לפני מספר ימים, לא עוררה הד ציבורי רחב אף שאירעו בה עימותים אלימים בין מפגינים לכוחות המשטרה. גם הדי ההפגנה הסוערת מלפני חודשיים הולכים אט אט ודועכים. עם זאת, החלטה אומללה של משרד הקליטה - אשר צפויה לפגוע בפרנסתם של כ- 100 עובדים יוצאי אתיופיה ולהרע את רמת השירותים שבני העדה מקבלים מהמדינה - צפויה להצית מחדש את גלי המחאה, ובצדק.
במה דברים אמורים? מאז שנת 2000 מממן משרד הקליטה מוקדי קליטה ליוצאי אתיופיה בכל רחבי הארץ, הפועלים בסמוך לשכונות שבהן מתרכזות קהילות אתיופיות גדולות. החשיבות של מוקדים אלה היא בכך שהם מופעלים על-ידי עובדים מהעדה האתיופית, המכירים לעומק את הצרכים הספציפיים של בני העדה הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה. מוקדי הקליטה מהווים גורם שמקשר בין יוצאי אתיופיה לבין הגופים הממשלתיים השונים, באופן שמסייע בשיפור תהליכי השילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
לולא היו מוקדים אלה קיימים היו יוצאי אתיופיה נאלצים להסתמך רק על השירותים הניתנים להם על-ידי הגופים הממשלתיים השונים - שירותים הניתנים על-ידי עובדים שרובם אינם דוברים אמהרית ואינם מתמחים במתן מענה לצרכים הספציפיים לבני עדה זו. דבר זה היה מקשה עוד יותר על שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה.
בסוף שנת 2014 קיבל משרד הקליטה החלטה שפירושה המעשי הוא סגירת מוקדי הקליטה. הוחלט להפסיק לממן את משכורות העובדים במוקדי הקליטה ולקצץ 70% מתקציב ההוצאות השוטפות של המוקדים. החלטה זו אמורה היתה להיכנס לתוקפה ב-30.6.15, אך פניות של מנהלי מוקדים וראשי רשויות מקומיות הביאו לדחיית יישום ההחלטה בשישה חודשים.
אף שמועד יישום ההחלטה נדחה בחצי שנה, הרי שתוצאות ההחלטה כבר מורגשות בשטח. העובדים במוקדי הקליטה הם עובדים זמניים המועסקים על ידי גופים שונים, כדוגמת חברות עירוניות ועמותות שונות. משרד הקליטה מעביר את המימון למשכורות העובדים לגופים הנ"ל והם אלה שמעסיקים את העובדים. חוזה ההעסקה של העובדים מתחדש אחת לשנה. מרגע שמשרד הקליטה החליט להפסיק את מימון שכר העובדים - ולמרות שיישום ההחלטה נדחה בחצי שנה - החליטו הגופים המעסיקים שלא לחדש את העסקתם של עובדים שהחוזה שלהם הגיע לסיומו. אפשר להבין אותם, שכן לא ניתן לחדש חוזה לשנה עם עובד, אם משרד הקליטה מאיים להפסיק לממן את שכר העובד בתוך שישה חודשים.
מה שקורה כרגע בשטח הוא הדבר הבא: עובדים שהעסקתם הופסקה הלכו הביתה, מוקדי קליטה שונים שנותרו ללא עובדים נסגרו ומוקדים אחרים פועלים כעת במתכונת מצומצמת בלבד. המצב צפוי להחריף בשבועות ובחודשים הקרובים: יותר עובדים ילכו הביתה ויותר ויותר מוקדים יסגרו. יצוין, כי בישראל פועלים כ-26 מוקדי קליטה ורכזי קליטה ליוצאי אתיופיה. כל מוקד קליטה מעסיק כארבעה עובדים בממוצע ומעניק שירותים למאות אזרחים.
העוול לציבור האתיופי הוא כפול: ראשית, פוגעים בפרנסתם של כ-100 עובדים יוצאי אתיופיה אשר עבדו בתפקידם במשך שנים רבות וסיכוייהם להיקלט במקומות עבודה אחרים קטנים. שנית, מדובר בפגיעה בעשרות אלפי אזרחים יוצאי אתיופיה, שחלקם מתקשים לדבר עברית ומתקשים כבר שנים רבות להשתלב שילוב ראוי בחברה הישראלית. אזרחים אלה צפויים כעת להרעה משמעותית ברמת השירותים שהם מקבלים מהמדינה - דבר שיחמיר עוד יותר את מצבם.
סוגיית הקיצוץ בתקציב מוקדי הקליטה צפויה לעלות לדיון נוסף בחודשים הקרובים, אז יוחלט האם ההחלטה על הקיצוץ תיושם אם לאו. אך גם אם לבסוף תתקבל החלטה נגד הקיצוץ, הרי שזו תהיה בגדר "מעט מדי מאוחר מדי". שכן המהלך שיזם משרד הקליטה גורם כבר עכשיו ל"ייבוש" המוקדים דה פקטו, אף שרשמית טרם התקבלה החלטה אופרטיבית לייבש אותם.
אישי ציבור רבים התבטאו בשבועות האחרונים באשר לצורך להעניק שיוויון הזדמנויות מלא ליוצאי אתיופיה. סגירת מוקדי הקליטה - אשר סייעו לבני העדה האתיופית להתגבר על מכשולים בירוקרטים רבים בדרכם לקבל שירות מטעם רשויות המדינה השונות - היא החלטה אומללה אשר תרחיק את יוצאי אתיופיה עוד יותר משיוויון ההזדמנויות המיוחל וצפויה ככל הנראה לעורר גלי מחאה חדשים בקרב בני העדה.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.