לרגע לא ארוך בתולדות הכנסת (2002-2005), התקיים בה תפקיד של "נציב הדורות הבאים". הגדרת התפקיד הייתה פיקוח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. לזמן קצר, כאן בישראל חובבת האלתורים שבה החלטות מתקבלות מעכשיו להרגע, הסתכלנו קדימה, וניסינו להעריך עד כמה שאפשר, מה יהיו השלכות ההחלטות של היום על המחר. כמו חוני המעגל שחשב על צאצאיו, ואמר "כמו ששתלו עבורי אבותי [חרובים] - כך אני שותל לבני".
כמה חבל שלאחר שהנציב הראשון (שלמה שוהם) סיים את תפקידו, הנציבות פוזרה והחוק בוטל. כי ודאי היה לנציב מה לומר על מה שעומד לקרות בסבב המינויים, המתעכב מזה שנים, של דיינים לבתי הדין הרבניים האזוריים והגדול.
כשליש מן התקנים בבתי הדין הרבניים לא מאוישים, והמערכת לא עומדת בעומס. בחודשים הקרובים צריכים להיבחר כ-20 דיינים לבתי הדין האזוריים, והבחירות האלה הן הרות גורל, כי מי שייבחרו ב-2015, יהיו אתנו עד 2050. בכנסת הקודמת שונה החוק והובטח ייצוג גדול יותר לנשים בוועדה למינוי דיינים (4 מתוך 11). הוועדה הצליחה להגיע להסכמה על מועמדים והתכנסה ביום שבו פוזרה הכנסת, וכך למרות השיפור בהרכב, מנקודת מבט של שוויון מגדרי, לא נבחרו דיינים.
בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו מול הסיעות החרדיות בכנסת הנוכחית התקבלו שתי החלטות משמעותיות בנושא הוועדה ובתי הדין הרבניים: הוספת נציגים חרדים לוועדה, כך שכוחם יגדל והייצוג היחסי של נשים יקטן; העברת בתי הדין ממשרד המשפטים למשרד הדתות. שני המהלכים הללו אינם מבשרים טובות לנזקקות והנזקקים לשירותי מערכת בתי הדין הרבניים.
ומי נזקק לבתי הדין הרבניים? כל היהודים החיים בישראל, ואפילו מי שלא נישא בנישואין דתיים. שכן, בהעדר מערכת אזרחית להסדרת גירושין, בתי הדין הרבניים הם בעלי הסמכות גם בשביל לקבוע שהם אינם הסמכות. יש לקוות שדיינים ייבחרו בקרוב, כדי שהמערכת תוכל לתפקד.
חשוב לזכור שהבחירות הללו, יעצבו את המערכת לעשורים הבאים:
עד כמה יהיו הדיינים קשובים לבאות והבאים בשערי בית הדין? עד כמה יכבדו כל אשה ואיש באשר הם, ללא תלות במוצאם? מה תיחשב בעיני הדיינים עילה מספקת לחיוב גט ובאילו מקרים תיגרם סחבת של שנים, כי העילה לא נראית לדיינים (כמו בסרט 'גט המשפט של ויויאן אמסלם')?
הערה חשובה - מפתה להניח שדיינים חרדים הם שמרנים ועלולים לפגוע בנשים, ולעומתם דיינים מהזרם הציוני-דתי הם מודרניים וקשובים יותר. מסתבר שלא כך הדבר, ויכולת הקשבה לא תלויה בסוג וצבע הכיפה והשיוך הזרמי.
חבל ש"נציבות הדורות הבאים" כבר לא קיימת. ייתכן שהנציב היה יכול להשגיח על התהליך. בהעדרה, מוטלת על כולנו אחריות, לשים לב לתהליכים שיקרו בוועדה, ולוודא - לטובתנו, לטובת ילדינו ואפילו נכדינו שהדיינים החדשים יהיו קשובים למציאות העכשווית, ויעשו דין צדק עם כל מי שנזקק/ת לשירותיהם. בוודאי כל עוד בית הדין הרבני הוא המערכת השיפוטית היחידה הדנה בדיני גירושין בישראל.
הכותבת היא מיוזמות כנס קולך "אם לא עכשיו אימתי" פמיניזם דתי בין חזון למציאות, שיתקיים ב13.7 במרכז וואהל ברמת גן.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.