פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קרב בלימה ישראלי: הנקודות שיהפכו את הסכם הגרעין לנסבל

      בעוד שבווינה מתקרבים נציגי המעצמות ואיראן להסכם, מנסות ישראל ובעלות בריתה בוושינגטון להשפיע על תוכנו במאמץ של הרגע האחרון. מפצחים את הגרעין, פרק שני. ריאיון לאולפן וואלה!NEWS

      קרב בלימה ישראלי: הנקודות שיהפכו את הסכם הגרעין לנסבל
      עריכה: ניר חן

      בסוף השבוע החל בווינה הסבב האחרון והמכריע של שיחות הגרעין בין איראן למעצמות. עבור הדיפלומטים הבכירים משבע המדינות המעורבות – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיראן – מה שיקרה בווינה בימים הקרובים הוא כבר כמעט בגדר מפגש חברים. כולם כבר השתתפו באין-ספור שיחות בנושא הזה, מכירים היטב את טווח הגמישות המצומצם של כל שאר המשתתפים, ועל פי הסימנים שמגיעים מהבירה האוסטרית, כולם גם מבינים שאם לא יושג הסכם הפעם, זה כבר לא יקרה לעולם.

      הסבירות להשגת הסכם בעת הזו נראית גבוהה. העיתונאית לורה רוזן מאתר "אל-מוניטור", שמסקרת את השיחות באופן אינטנסיבי מאז תחילתן, אמרה בשיחה עם וואלה!NEWS כי "מאוד סביר שיהיה הסכם הפעם. הדד-ליין צפוי להימתח אל מעבר לתאריך המקורי, 30 ביוני, אבל הצדדים יודעים שהם צריכים להשיג הסכם עד 9 ביולי, כי אם לא יושג הסכם עד התאריך הזה, תקופת הפיקוח של הקונגרס על ההסכם תתארך מ-30 יום ל-60. עד התאריך הזה צפוי משא ומתן אינטנסיבי".

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נואם בקונגרס. 3.3.2015 (רויטרס)
      דעת הקהל האמריקנית מתנגדת למלחמה ולכן החל נתניהו להתמקד בהפיכת ההסכם ל"טוב יותר". הנאום בקונגרס (צילום: רויטרס)

      אלא שההערכה כי ההסכם אכן ייחתם, אינה גורמת לראש הממשלה בנימין נתניהו להוריד הילוך במאבק נגד ההסכם הזה. ההיפך הוא הנכון. בימים האחרונים פורסם כי הלובי הפרו-ישראלי החזק בוושינגטון, אייפא"ק, נערך למאבק ציבורי ופוליטי נגד ההסכם. אמנם יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני, ג'ון ביינר, העריך בשיחה סגורה לפני כחודשיים כי הסיכוי שהקונגרס יכשיל את ההסכם הינו נמוך מאוד, אבל באייפא"ק בכל זאת מתכוונים לנסות. שעה שהמשא ומתן עם טהראן מגיע לנקודה הקריטית, יצאנו לבדוק האם ישנן חלופות שיביאו הסכם נוח יותר עבור ישראל.

      חמש הנקודות

      קו ההתקפה המרכזי של נתניהו, אייפא"ק ושותפיהם בפוליטיקה האמריקנית, הוא שהאלטרנטיבה להסכם המתגבש עם איראן היא, בפשטות, "הסכם טוב יותר". בשלב הנוכחי של המאבק, הדרישה ל"הסכם טוב יותר" מתמקדת כעת בחמש דרישות קונקרטיות הנוגעות אך ורק לנושא הגרעיני. בפרסומים של אייפא"ק שהופצו לאחרונה לתקשורת ולמחוקקים בקונגרס, הופיעו חמש הדרישות הבאות:

      1. בידוק ופיקוח – על המעצמות להתעקש שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית יקבלו גישה מלאה לאתרים האיראניים, כולל לבדיקות פתע, במתכונת של "בכל זמן, בכל מקום", כולל במתקנים צבאיים של איראן. בפועל, ארה"ב הודיעה כי לא יהיה הסכם ללא גישה מלאה למתקני הגרעין והצבא של איראן; המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הודיע כי הוא מתנגד לכך.

      2. על איראן להסביר עד תום את פעילותה הגרעינית בעבר שנשאה אופי צבאי מובהק. שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, טען בשבוע שעבר שהדרישה הזו מיותרת, שכן לארצות הברית יש ידע מוחלט על העבר הגרעיני האיראני דרך סוכנויות המודיעין שלה.

      3. סנקציות – הסרת הסנקציות צריכה להתחיל רק לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תודיע כי איראן עמדה במחויבויות שלה. בפועל, המעצמות דורשות הסרת סנקציות הדרגתית שאכן תהיה תלויה בדיווחי הסוכנות; האיראנים דורשים הסרת כל הסנקציות בו זמנית.

      4. משך ההסכם – על ההסכם להיות תקף לשני עשורים לפחות. על פי הפרסומים האחרונים, מסתמן כי ההסכם הנוכחי יהיה תקף ל-12 עד 15 שנים בלבד.

      5. פירוק כל תשתית הגרעין האיראנית כך שלא תהיה למדינה כל דרך להגיע לפצצת גרעין. בפועל, המעצמות דווקא מסכימות להשאיר לאיראן תשתית גרעין אזרחית, כל עוד זו תהיה תחת פיקוח הדוק.

      שחות הגרעין בלוזן, שווייץ, מרץ 2015 (רויטרס)
      "עדיף הסכם קונקרטי שמגביל ומצמצם את התכנית האיראנית מאשר סנקציות נוספות בלי שום תוצאה". שיחות הגרעין (צילום: רויטרס)

      פקיד בכיר לשעבר בממשל האמריקני, שעסק בנושא הגרעין האיראני, אמר לוואלה!NEWS כי "המסמך הזה הוא מסמך טוב לעמדת פתיחה במשא ומתן, אבל אף גורם רציני בעולם, מכל המדינות והגופים שמעורבים בשיחות הללו, לא חושב שככה ייראה ההסכם הסופי. המעצמות הולכות להתעקש על פיקוח הדוק ואגרסיבי, ועל כך שהסרת הסנקציות תהיה הדרגתית ותתבסס על התנהגותה של איראן. אלה הדברים הקריטיים. צריך לזכור שגם כאשר נחתם הסכם הביניים בנובמבר 2013, נתניהו ואייפא"ק תיארו אותו כאסון, אבל בסופו של דבר מה שקרה זה שאיראן עמדה בכל מילה מההסכם וצמצמה את מאגרי האורניום שלה".

      ד"ר אריאן טבאטבאי, מומחית לגרעין האיראני מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, סבורה שהסיכויים הפעם גבוהים. "זה נראה טוב", היא אומרת בשיחה עם וואלה!NEWS. "ייתכן שיהיו קשיים ונראה את השיחות מתארכות בכמה ימים מעבר ל-30 ביוני, אולי אפילו בשבוע, אבל בסופו של דבר אני מעריכה שיושג הסכם". להערכה הזו, אגב, שותף גם נתניהו, שאמר בשיחה עם תא הכתבים המדיניים לפני כשלושה שבועות שאין לו ספק כי בסופו של דבר ייחתם הסכם, לטענתו בגלל שהמערב פשוט נותן לאיראן את כל מבוקשה.

      הדרישות לשיפור הסכם הגרעין עם איראן (עיבוד תמונה)

      בעבר נתניהו ניסה לשכנע את הממשל האמריקני לתקוף באיראן, אולם דעת הקהל האמריקנית מתנגדת לכך בתקיפות. ארה"ב עייפה ממלחמות אחרי ההסתבכות המדממת שהנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, יצר בעיראק ואפגניסטן. זו הסיבה שהנשיא אובמה מזהיר כי האלטרנטיבה היחידה להסכם הגרעין שהוא מקדם הינה מלחמה, וזו גם הסיבה שמתנגדי ההסכם בראשות נתניהו, החלו בחודשים האחרונים לטעון שאפשר להשיג הסכם טוב יותר עם איראן.

      נתניהו החל לפרט כיצד לדעתו ייראה הסכם טוב יותר בנאום שנשא במרץ האחרון בקונגרס. הוא העלה שתי דרישות קונקרטיות שלדבריו המעצמות צריכות להניח על שולחן המשא ומתן: הכרה איראנית בישראל, וכריכת הסכם הגרעין בהפסקת פעילות הטרור של איראן במזרח התיכון. בממשל אובמה מיהרו לטעון בתגובה כי שתי הדרישות הללו, יגרמו בפועל לכישלון המגעים מול איראן ויובילו למלחמה. הטענה המרכזית של הבית הלבן הייתה שהמשא ומתן עם איראן מתמקד אך ורק בסוגיה הגרעינית, ואין לערבב את הסוגיה הזו עם סוגיות אחרות. בנוסף, הסנקציות שיוסרו מעל איראן בעקבות ההסכם נוגעות אך ורק לתכנית הגרעין שלה. סנקציות הקשורות לפעילות הטרור שלה ולמדיניות החוץ שלה, יישארו במקומן עד שהמדינה תשנה את דרכיה.

      הרפובליקנים בקונגרס אימצו בתחילת הדרך את דרישותיו של נתניהו, אולם באפריל האחרון, כאשר הקונגרס הצביע על החקיקה לפיקוח על הסכם הגרעין, שתי הדרישות של ראש הממשלה ננטשו ברגע האחרון, מכיוון שהתברר כי אם הן ייכללו בחקיקה, אין לה סיכוי לעבור. הגירסא שהתקבלה בסופו של דבר בחוק הפיקוח על הסכם הגרעין, מפרידה הלכה למעשה בין הנושא הגרעיני לבין סוגיות ההכרה בישראל ופעילות הטרור, בהתאם לקו של הבית הלבן. כל עוד איראן תמלא את חלקה בהסכם הגרעין, יוסרו ממנה בהדרגה סנקציות שהוטלו עליה בגלל פעילותה הגרעינית. כל שאר הסנקציות יישארו במקומן.

      נשיא צרפת פרנסואה הולנד ונשיא ארה"ב ברק אובמה. מאי 2012 (AP)
      צרפת, שמחזיקה בעמדה הנוקשה ביותר כלפי איראן, מחזיקה גם בעמדה נוקשה כלפי ההתנחלויות, מה שיוצר מתיחות ביחסיה עם ישראל. הנשיא פרנסואה הולנד לצד הנשיא אובמה (צילום: AP)

      גם במקרה של הסכם הביניים, נתניהו טען שניתן להשיג הסכם טוב יותר, וזאת באמצעות הפעלת לחץ כלכלי נוסף על איראן. במקום להקל בסנקציות, הוא הפציר באמריקנים, יש להקשיח אותן. מייק דוראן, בכיר לשעבר בממשל בוש וכיום חוקר במכון האדסון השמרני, מסכים לחלוטין עם הטענה הזו. "אין לי ספק שאפשר להשיג הסכם טוב יותר עם איראן", אמר בשיחה עם וואלה!NEWS. "הטענה שזה או ההסכם של אובמה, או מלחמה, היא שקרית".

      דוראן אומר כי "כדי להשיג הסכם טוב יותר, צריך גישה לגמרי שונה בבית הלבן. זה דורש מהנשיא להיות באמת ובתמים מוכן להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, או לפחות להיות מוכן לאפשר לישראל שימוש בכוח צבאי. בלי אופציה צבאית אמינה, לאיראנים אין ממה לפחד ואין להם סיבה להתפשר. היה הרבה יותר קל לעשות את זה לפני הסכם הביניים, כשהאיראנים עוד סבלו בצורה ממש קשה מהסנקציות. הסכם הביניים שיחרר חלק מהלחץ עליהם, אבל גם כיום זה אפשרי. הבעיה היא שהנשיא הנוכחי לא מדבר בצורה אמינה על אופציה צבאית, וטוען שגם סנקציות קשות יותר לא יעצרו את איראן, כך שהאיראנים צריכים פשוט להישען אחורנית ולתת לדברים לקרות מעצמם".

      לעומת דוראן, ד"ר אריאן טבאטבאי מג'ורג'טאון אומרת כי "הדיבורים על הסכם טוב יותר באמצעות סנקציות נוספות, הם בגדר פנטזיה בלבד. יש כל מיני גירסאות אבל אלה לא גירסאות שאיראן תוכל אי פעם להסכים להן. לדעתי עדיף הסכם קונקרטי שמגביל ומצמצם את התכנית האיראנית מאשר סנקציות נוספות בלי שום תוצאה. אייפא"ק ונתניהו מביעים הרבה ביקורת על השיחות וההסכם אבל עדיין לא הציעו פיתרון קונקרטי וריאלי שאפשר לעבוד איתו".

      "לא להיכנע לעולם"

      טבאטבאי אומרת כי גם באיראן ישנם קולות הקוראים להתעקש על "הסכם טוב יותר", כלומר כזה שיאפשר לאיראן לשמור על חלקים גדולים יותר מתשתית הגרעין שלה ולהמשיך להעשיר אורניום כרצונה. "התמיכה הציבורית בצוות של שר החוץ זריף, שמנהל את השיחות, גבוהה מאוד, אבל יש גם קולות שקוראים 'לא להיכנע לעולם'. חלקם טוענים שצריך להיאבק על הסכם טוב יותר וחלקם פשוט קוראים לסיים לחלוטין את כל תהליך שיחות הגרעין ולהתעלם מהלחץ הבינלאומי".

      איך רואים את כל זה בישראל? גורם ישראלי בכיר שמעורב בשיחות עם המעצמות על הנושא הגרעיני, אמר בשבוע שעבר לוואלה!NEWS כי בירושלים מבינים היטב שהסכם יושג כמעט בוודאות, אבל מתכוונים להמשיך ללחוץ עד הרגע האחרון, ולו בשביל הסיכוי הקלוש לשפר אותו במעט. על פי אותו גורם, גם לפני הסכם הביניים מנובמבר 2013, הלחץ הישראלי עזר, כך שההסכם שהושג בסופו של דבר היה "פחות גרוע" מהמתווה הראשוני שעליו הצדדים עמדו להסכים.

      "אנחנו לא יכולים להפוך את ההסכם הזה לטוב באמת, כי לזה אין לנו שותפים כרגע במערב", הודה הגורם הישראלי הבכיר, "אבל אנחנו בהחלט יכולים להפוך אותו לפחות גרוע. כל הישג ולו הקטן ביותר הוא קריטי בנושא הזה. לשיפור ההסכם במתכונת הנוכחית שלו, יש לנו דווקא שותפים". בין השותפים הללו ניתן למנות את צרפת, שהינה המדינה בעלת הקו הנוקשה ביותר כלפי איראן מבין שש המעצמות. הבעיה היא שהיחסים בין ירושלים לפאריז סובלים ממחלוקת חריפה בנושא הפלסטיני, שכן אותה צרפת שמחזיקה בעמדה הנוקשה ביותר כלפי איראן, מחזיקה גם בעמדה הנוקשה ביותר כלפי ההתנחלויות, מה שיוצר מתיחות ביחסיה עם ישראל.

      כך או כך, הוויכוח על היכולת להשיג הסכם טוב יותר צפוי להפוך בעוד כמה ימים לוויכוח היסטורי, על תקן "מה היה אילו". המאבק יעבור לקונגרס האמריקני, שם ינסה הלובי הפרו-ישראלי מהלך בלימה אחרון של הכשלת ההסכם. האם זה יצליח? התשובה תלויה, בין השאר, במידת ההצלחה של הממשל האמריקני לשכנע את המחוקקים שההסכם שיושג הוא אכן, הסכם טוב.