26 ביוני 2015 ייכנס להיסטוריה של ארצות הברית. ההכרה של בית המשפט העליון בכך שנישואים חד-מיניים מעוגנים בחוקת ארצות הברית מתוקף התיקון ה-14 לחוקה היא מדהימה ויוצאת דופן בכל קנה מידה. מדובר בנקודת ציון תקדימית במאבק לשוויון של הקהילה הגאה. ב-2003 מסצ'וסטס הייתה למדינה הראשונה שמכירה בנישואים חד-מיניים, כשבאותו הזמן היו 13 מדינות שאסרו בחוק על קיום יחסי מין בין גברים. והנה, כיום, יש 650 אלף זוגות נשואים בני אותו מין, כאשר 125 אלף מתוכם מגדלים ילדים.
ואולם, מי שסבור שהמאבק של הקהילה הגאה בארצות הברית הגיע לקצו טועה - רק ב-21 מתוך 50 המדינות יש חוק שמונע אפליה במקומות עבודה על רקע נטייה מינית. טרם נחקק חוק פדרלי שמונע אפליה זו, ורבים מבני הקהילה סובלים מיחס מפלה ורחוקים משוויון זכויות מלא במקומות עבודה, במיוחד בפלורידה ובטקסס.
מבחינת הממשל, הכיוון חיובי. אובמה חתם בשנה שעברה על צו האוסר אפליה על רקע מיני בקרב עובדי מדינה ובין 500 החברות הפרטיות הגדולות במשק האמריקני, 89% מתוכן מנהלות מדיניות של היעדר אפליה על רק נטיה מינית, לעומת 61% מהחברות שנהגו כך ב-2002. בעסקים הבינוניים והקטנים, לעומת זאת, האפליה חוגגת. החוק החדש צפוי לתת דחיפה עצומה לעבר השוויון המיוחל גם בשוק העבודה ובמקומות נוספים, והצעד הבא של האקטיביסטים תומכי הקהילה הגאה בארצות הברית בוודאי יתרכז בכך.
עוד לפני הפסיקה ההיסטורית, אמרה בשבוע שעבר שרת החוץ לשעבר של ארצות הברית מדלן אולברייט ש"הציבור האמריקני פונה לפוליטיקאים דרך אמצעי תקשורת של המאה ה-21, מקבל תשובות בדרכי תקשורת ששייכות למאה ה-20 מהפוליטיקאים שנוהגים וחושבים כמו במאה ה-19". ואכן, המחוקקים ברוב מדינות ארצות הברית מפגרים בהרבה בדעותיהם השמרניות אחרי הציבור. בית המשפט העליון, באחת הפסיקות המהפכניות ב-226 שנות קיומו, הציל את כבודם והראה שהוא יותר מחובר לרחשי הציבור.
נתונים שעלו מסקר שערכה לאחרונה רשת CNN רק מדגישים זאת: 63% מהאמריקנים תומכים בנישואים לזוגות חד-מיניים לעומת 33% בלבד שמתנגדים. בסקר דומה מלפני שש שנים רק 44% מהציבור תמכו בכך והיו בדעת מיעוט. המגמה ברורה מאוד: בקרב אמריקנים מתחת לגיל 50 73% תומכים בנישואים בין בני זוג מאותו המין, ובקרב אלו בני יותר מ-50 רק 52%.
קשה לזכור זאת, אבל כשהנשיא ברק אובמה התמודד בבחירות 2008, הוא התנגד לנישואים חד-מיניים, שהונהגו אז בשתי מדינות בלבד, ובתקופת הכהונה הראשונה שלו שינה את עמדתו. מאז נבחר ב-2012 לקדנציה שנייה, הפך אובמה לתומך פומבי ונלהב בנישואים חד-מיניים. אתמול, אחרי פסיקת בית המשפט העליון, נשמעו צהלות בבית הלבן מצד אובמה וסביבתו. הנשיא אף מיהר לצייץ בטוויטר: "היום נעשה צעד גדול בדרכנו קדימה לשוויון. זוגות הומואים ולסביות יוכלו להתחתן, כמו כל אחד אחר. האהבה מנצחת".
אובמה אף נשא נאום מיוחד לאומה, שבו אמר: "הציבור האמריקני צריך להיות גאה. הפסיקה הזו היא ניצחון לאמריקה. היא מאשרת את מה שמיליוני אמריקנים כבר מאמינים בו בלבם: שכאשר כל האמריקנים זוכים ליחס שווה, כולנו יותר חופשיים. אהבה היא אהבה". מישהו עדיין זוכר שאחד הנושאים המרכזיים בקמפיין של ג'ורג' וו. בוש לנשיאות ב-2004 היה התנגדותו לנישואים חד מיניים?
הסוגיה החלה עוד בשנות ה-70
ב-1972 דן בית המשפט העליון לראשונה בסוגיה ופסק נגד נישואים חד-מיניים. ב-1986 הוא אף אישר את זכותן של מדינות לאסור קיום יחסי מין בין גברים. מ-1996 החל גל פסיקות שפסלו אפליות נגד להט"בים, בהן פסיקה שהתירה לגברים לקיים יחסי מין בכל המדינות ב-2003 ופסיקת מפתח שאישרה לכל הזוגות החד-מיניים זכויות שוות כמו זוגות הטרוסקסואלים עשור לאחר מכן. פסיקה זו, שהובילה לפסיקה אתמול, גרמה לצונאמי של מדינות שאישרו בחוק נישואים גאים. רק בשנה שעבר קפץ מספר המדינות שאישרו זאת מ-17 ל-37.
שתי הפסיקות התקדימיות ב-2003 וב-2013 התקבלו אף הן ב-26 ביוני, תאריך הפסיקה של אתמול. נוסף על כך, בחבר השופטים שתמכו בשוויון עבור הקהילה הגאה ובביטול אפלייתם היה השופט אנתוני קנדי, שהשתתף בדיון אתמול ורשם פסיקה שלישית תקדימית שלו ביחס לקהילה הגאה.
קנדי, קתולי ממוצא אירי, שמונה לבית המשפט העליון על ידי הנשיא הרפובלקני רונלד רייגן ב-1988, היה לשון המאזניים בהכרעת הדין, שהתקבלה ברוב של חמישה מול ארבעה שופטים. בהכרעת הדין ההיסטורית כתב קנדי ביראת כבוד על מסורת הנישואים בת אלפי שנים וזכותם של שני אנשים למסד את אהבתם. הוא ניפק תובנה מופלאה: "ההיסטוריה של הנישואים מעידה על מסורת של המשכיות לצד מסורת של שינוי והתפתחות". קנדי התייחס לכך שרק ב-1967 בית המשפט העליון ביטל את האיסור על נישואים בין-גזעיים.
28 עמודי הכרעת הדין של קנדי כתובים ברהיטות ובתשוקה ומקדשים את ערכי היסוד שבהם הוא מאמין: משפחה, אהבה וחירות. "אין איחוד עמוק יותר מנישואים, שמגלמים את האידאלים הנשגבים של אהבה, אמונה, מסירות, הקרבה ומשפחה", הוא כתב. "אסור לדון את התקווה של להטב"ים לחיים של בדידות וניתוק מאחד המוסדות הוותיקים ביותר של הציוויליזציה. הם מבקשים כבוד ושוויון בפני החוק. החוקה מעניקה להם את זה".
וכך, 11 שנה אחרי הנישואים הגאים הראשונים בארצות הברית, ושבע שנים בלבד אחרי שרק בשתי מדינות נישואים גאים היו חוקיים, התחולל מהפך תרבותי ותודעתי. מאתמול בכל 50 המדינות מותר להתחתן, וכבר החלו להיערך טקסי נישואים גאים במדינות שלא אישרו זאת דוגמת מישיגן, ארקנסו, קנטאקי, מיסורי וטנסי. מיליונים רבים של אמריקנים יכולים לומר שהם מעולם לא היו גאים כל כך במדינתם ושהאהבה מנצחת.
גם לאחר החלטת בית המשפט העליון, סוגיית הנישואים החד-מיניים תהיה מרכזית במרוץ לנשיאות ב-2016. בעוד שהילרי קלינטון ויריביה במפלגה הדמוקרטית תומכים בכך נחרצות, כל המועמדים הרפובליקנים שהתבטאו אתמול - עשרה מתוך 13 - הביעו חוסר הסכמה עם ההחלטה. חלק היו תקיפים והתבטאו בחריפות ואחרים הגיבו יותר במתינות. "חשוב שכמדינה נגן על חופש הדת וחופש המצפון", מסר מושל פלורידה לשעבר ג'ב בוש, שנחשב לאחד המתמודדים הבכירים מקרב הרפובליקנים בניסיון להגן על נוצרים שמרנים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים.
מאידך, היו גם הצהרות מפתיעות מקרב הרפובליקנים. "אני מברך על החלטת בית המשפט העליון", אמר רוב פורטמן, סנאטור רפובליקני ממדינת אוהיו השמרנית. פורטמן החל לתמוך בנישואים חד-מיניים לפני שנתיים, אחרי שבנו וויל יצא מהארון. ואולם, הצעד של פורטמן הזיק לו מבחינה פוליטית ופגע בתמיכתו מצד מפלגה הרפובליקנית.
בזמן שהתמיכה בנישואים גאים צומחת בעקביות גם בקרב זרמים דתיים מרכזיים בנצרות וביהדות - הקונסרבטיבים והרפורמים הם תומכים נלהבים בכך - ובזמן שרוב הצעירים בארצות הברית בעד נישואים גאים, השאלה שנותרה היא אם תומכי המפלגה הרפובליקנית יבחרו במועמד מתון, כזה שיכול לפנות למרכז ולבני מיעוטים ולהתאים עצמו לדור הצעיר. התנגדות תקיפה לזכותם של הלהט"בים לשוויון מלא בחברה, רק תרחיק את המועמד הרפובליקני מכס הנשיאות. כפי שכתב השופט קנדי בפסק הדין: "העבר לא שולט לחלוטין בהווה. טבעו של חוסר צדק הוא שלא תמיד אנחנו מבחינים בו בזמננו".