מה מאותת חמאס לישראל על תכניותיו למלחמה הבאה?

(תיעוד: יירוט מזל"ט של חמאס שנכנס לשטח ישראל)

גם בעין בלתי-מזוינת ניתן להבחין בתופעה חדשה יחסית המתרחשת קרוב מאוד לגבול עם עזה: עוד ועוד חמושים, אנשי חמאס, נעים כמה מאות מטרים בלבד מהגדר. חלק מחיילי חמאס פועלים מעבר לגבול במסגרת משימות של ביטחון שוטף, ואחרים מתאמנים במחנות הממוקמים קרוב מאוד לגבול, כמו זה שהוקם על אדמות דוגית. ואולם, יש אפשרות שלא ניתן לשלול, ולפיה הם נועדו להרגיל את העין הישראלית לנוכחות שלהם 300 מטר מהגבול על מנת לאפשר הסתערות מפתיעה לתוך ישראל במקרה של מלחמה או הסלמה. מנגד, ייתכן שמטרת אותם אימונים במחנות חמאס היא לייצר הרתעה כלפי ישראל.

תהיה המטרה אשר תהיה, ניכר כי חמאס מתרגל את כוחותיו בתקופה האחרונה לא רק בירי של רקטות או בתקיפות קומנדו מהים. הזרוע הצבאית של הארגון מאמנת רבים מאנשיה בתרגילי חי"ר ולוחמה בשטח בנוי, במסגרות של מחלקה, פלוגה ואפילו גדוד. ייתכן שלצד שיטות הפעולה שבהן חזינו במהלך מבצע "צוק איתן" - פעולות קומנדו ממנהרות, מהים ומהאוויר, במלחמה הבאה ינסה חמאס להסתער לעבר יישוב ישראלי או בסיס, ולהרוג כמה שיותר אזרחים או חיילים.

אימוני הלוחמה בשטח בנוי שעוברים פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, דומים מאוד לאלו שעובר חייל חי"ר בצה"ל, וניתן רק לשער למה חותר חמאס. עם זאת, ייתכן שכל הפעולות הללו נועדו להרתיע את הצד הישראלי, וגם בחמאס מבינים שהסתערות של פלוגה לעבר יישוב ישראלי יכולה לעלות להם בהרוגים רבים.

לא מדובר במודל פלסטיני מקורי. לא פעם בשנתיים האחרונות דיבר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, על "כיבוש הגליל" במקרה של מלחמה נוספת. לא מדובר בכיבוש חלקים מישראל, אלא בפשיטה על יישוב סמוך לגבול ופגיעה בכל מי שנקרה בדרכו, חייל או אזרח. ההשפעה של פעולה שכזו על המורל הישראלי תהיה כמובן דרמטית. ואולי בגלל זה החליטו בחמאס לנסות ולהכשיר כוחות לפעולה שתעביר את הלחימה לשטח ישראל.

ניסיונות דומים לאלו ניתן היה למצוא במהלך מבצע "צוק איתן", בפשיטה שנעשתה מהים וכן בכוונה לבצע פיגוע בקנה מידה נרחב באמצעות המנהרות שנחפרו באזור כרם שלום. ייתכן שבמלחמה הבאה חמאס אף ילך צעד קדימה, וכחלק ממהלך של פתיחה במלחמה ינסה להפתיע את ישראל בהסתערות של עשרות אנשי הזרוע הצבאית על הגדר, תוך כדי חטיפת חיילים. האם מדובר בתרחיש דמיוני? ייתכן, אולם צריך לציין שבאחד התרגילים שעשו אנשי חמאס, נצפו יותר ממאה חמושים בבת אחת, כשהם מתרגלים הסתערות.

במקביל, חמאס ממשיך לשקוד על אמצעים נוספים שישמשו אותו במלחמה הבאה: פעולות הקומנדו, ייצור מאסיבי של מרגמות לטווח קצר, כולל כאלה עם ראש נפץ מוגדל, וכמובן פרויקט המנהרות. כל אלה נועדו בעיקר לייצר הרתעה כלפי הצד הישראלי, אך אולי גם הישג משמעותי לארגון בעימות הבא עם צה"ל, אחרי המערכה של הקיץ שעבר, שכבר מזמן נתפסת בעזה כתבוסה.

אולי מכאן ניתן להבין מדוע על אף האימונים האינטנסיביים, בניית הכוח וההצטיידות, ראשי חמאס אינם מעוניינים בהסלמה. המחיר ברור להם. אפילו מפקדי הזרוע הצבאית, מוחמד דף, מרוואן עיסא, והשם החדש-ישן, יחיא סנוואר ואחיו מוחמד, אינם לוחצים לפעול כעת. אמנם הפערים בינם לבין ההנהגה המדינית, בעיקר זו שיושבת בחו"ל בראשות חאלד משעל, רק הולכים וגדלים, וחוסר האמון ניכר, אולם גם הם מבינים שסבב אלים חדש נגד ישראל בשלב זה רק יגרום לפגיעה נוספת בתמיכה בחמאס ובתשתית הצבאית של הארגון ברצועה.

סנוואר ואחיו מוחמד מסתמנים ככוח עולה לא רק בזרוע הצבאית: יחיא, האח הבכור, שוחרר במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011. הוא נחשב לאחד ממייסדי הזרוע הצבאית של הארגון ברצועה והיה שם בתחילת דרכו עם אנשים כמו השייח אחמד יאסין ואחרים. מאסרו הממושך הרחיק אותו מעמדות כוח משמעותיות, ולכן מיד לאחר שובו לעזה השתלב בהנהגת הזרוע המדינית והצבאית. קשריו עם אחיו, שנחשב לאחד ממפקדי החטיבה הבולטים בזרוע הצבאית, יוצרים ציר חשוב המחבר בין הזרועות ומחזקים את מעמדו של יחיא. גם הוא לא נחשב לאוהד נלהב של משעל, שזכה ללא מעט ביקורת ברצועה על אופן התנהלותו במלחמה האחרונה, שבמהלכה התגורר בבתי מלון של חמישה כוכבים בקטאר וכעת נתון לביקורת בשל יחסיו הבעייתיים עם טהראן. בהחלט ייתכן שבבחירות הבאות ללשכה המדינית של הארגון, לאחר שבאחרונות משעל כמעט ויתר על מועמדותו, יצליח סנוואר לרשת את מקומו ולהפוך למנהיג הבא של הארגון.

זו בהחלט תקופה לא פשוטה עבור חמאס. המצב הכלכלי הקשה ברצועה, הירידה בפופולריות, הנזק האדיר שנגרם לארגון במלחמה האחרונה, ובעיקר הבידוד בזירה הערבית, מקשים על התפקוד בעזה. בכירי הארגון אינם מחפשים הסלמה, ומנגד, הם לא מעוניינים להצטייר כמי שנכנעו בפני היהודים. לאחר שישראל תקפה עמדות של חמאס לפני כשבועיים בעקבות ירי הרקטה לעבר חוף אשקלון, פרסם חמאס הודעה המזהירה כי אם ישראל תפציץ שוב את אחד ממתקניו, היא תיענה בירי טילים. והנה, רק השבוע היינו עדים לכך שירי רקטה לתחומי ישראל הובילה להפצצה בשטח פתוח. לא היו נפגעים כמובן.

קהיר החליטה סוף סוף למנות שגריר בישראל, ובמקביל הוחלט לפתוח את מעבר רפיח למשך יותר משבוע לשני הכיוונים - אירוע נדיר מאז מהפכת 2011. לא מעט פרשנויות נכתבו ונאמרו בתקשורת הישראלית בניסיון להסביר את הצעדים הללו. נראה כי מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי ניסתה לעשות כמה דברים במקביל: ראשית, לשמור על השקט. לנוכח המצב הכלכלי החריף והנפיץ ברצועה, קהיר רצתה לוודא שהשקט יישמר. פתיחת מעבר רפיח הוא אחד האמצעים לכך, והצעד נעשה כמחווה לחמאס. במצרים הבינו שהארגון החל לפעול נגד הברחות אמצעי הלחימה והחמושים מעזה לסיני, ולכן החליטו "להותיר דלת פתוחה" בפניו.

גם בסיני נרשמה רגיעה יחסית בלחימה נגד הטרוריסטים. צבא מצרים הצליח להגיע להישגים לא מבוטלים, ורק לאחרונה הוא טיהר את הדרך בין שייח זוויד לאל-עריש מנוכחות פעילי טרור, לצד הקמת חמישה מוצבים חדשים על אותה דרך. עם זאת, עדיין לא הוחלט לשנות את המדיניות כלפי חמאס. קהיר מאפשרת לאנשי הרשות הפלסטינית בלבד להיות מוצבים במעבר רפיח. אחד הרעיונות שהעלו לאחרונה נציגי האו"ם והקוורטט בנוגע לפתיחת המעברים לעזה וממנה, הוא שכוחות הביטחון של הרשות יהיו נוכחים במעבר הגבול מצדו המצרי, רעיון שנתקל בגיחוך בקהיר.

סיבה נוספת למינוי השגריר עשויה להיות התחושה הרווחת בקהיר שהשבועות הבאים הולכים להיות קריטיים במישור המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית. לנוכח הצעדים שהפלסטינים מתכננים בבית הדין הפלילי בהאג ובארגונים בינלאומיים אחרים, המצרים ביקשו למנות שגריר מנוסה, שאולי יוכל אפילו יוכל לתווך בין הצדדים ולהרגיע את הרוחות. במובנים רבים, קהיר רוצה לחזור לתפקידה כמתווכת, תפקיד שבו שימשה בעבר בעיקר במסגרת שיחות מדיניות.

לפניות לכתב: aviissacharoff@walla.com