פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עד אדי הדלק האחרונים: הפעילים שנאבקים על טריליון השקלים שלכם

      מחר יצביעו שרי הממשלה על האופן שבו יאושר המתווה לפירוק מונופול הגז. מי הם האנשים שמוציאים מכספם האישי ומקדישים את עיקר זמנם להפגנות וישיבות נגד המתווה? המהפכנים, סדרת כתבות חדשה על אנשים שצמחו מהשטח

      עד אדי הדלק האחרונים: הפעילים שנאבקים על טריליון השקלים שלכם
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק

      "ראית מה זה? עכשיו קראתי שהושג הסדר בין המדינה לחברות הגז", אומרת אור-לי ברלב ממטה המאבק נגד מתווה הגז המתגבש וממקימי עמוד הפייסבוק "צדק חברתי – חדר המצב", ביום רביעי האחרון, עת החלו לצאת הדלפות לתקשורת ולפיהן הושגה פשרה בין הצדדים. "מה זה הסדר? זו מכבסת מילים. מדינה שלמה נכנעת בפני טייקוני הגז ומוסרת להם את כל משק הגז, נותנת לגורם פרטי אחד לנהל את הכול. אין שום תיאוריה כלכלית שתומכת בזה".

      ההודעה מכניסה את ברלב למצב מלחמה. השיחה שלנו מבזבזת לה זמן פנוי יקר, אומרת האקטיביסטית, והיא צריכה להתארגן לקראת העבודה הרבה שצפויה לה. "אני חייבת לצפות במהדורת הערב, חייבת לראות מה אומרים. צריך להוציא תגובה, להתארגן לעבודה, להמשיך ולפעול", היא אומרת. בתוך דקות ספורות ברלב מתקשרת לכל הפעילים ומארגנת הפגנה נוספת. "צריך להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. במוצאי שבת הקרובה אנחנו מארגנים הפגנה מול לשכת שר האנרגיה, כמות המשתתפים רק עולה בכל רגע בעמוד האירוע שהקמנו בפייסבוק. זה כבר הגיע ל-4,000 איש, כשרק לפני יומיים חשבנו על זה". לדבריה, "בוודאי שידענו שהמתווה יאושר. מה את חושבת שהיה ביומיים האחרונים? הצגה, כאילו כיפופי ידיים, כאילו מישהו נלחם עבורנו. הכול שטויות. התחרות המהוללת שהם מדברים עליה לא קיימת בהסדר הזה. לא רק אני אומרת זה, גם הממונה על ההגבלים העסקיים (דיויד גילה, שהתפטר בטענה כי הוא מתנגד להסכם הפשרה המרוכך – ד"י) טוען זאת. זה תחום המומחיות שלו".

      מה גורם לאנשים מן השורה להוציא כספים מכיסם האישי, לחרוש את הארץ ולשלם מחיר אישי כבד כדי להיאבק למען מטרות אזרחיות הקרובות ללבם? המהפכנים, סדרת כתבות חדשה על האנשים שצמחו מהשטח ושינו את המציאות של כולנו.

      הפגנות נגד מתווה הגז, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , מור שאולי)
      "המדינה נכנעת בפני טייקוני הגז". דורפמן וברלב מימין (צילום: מור שאולי)

      בעוד ברלב מדברת בלהט על הגז, הציבור נותר מבולבל. הנושא לא ברור לרוב האוכלוסייה, וככל שמועד ההכרעה מתקרב נראה כי הדיון סביבו רק הולך ומסתבך. על הנייר, ההסכם אמור לשבור את הדואופול של חברות הגז "דלק" בראשות יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקנית. במצב כיום, לשתי החברות אחזקות בארבעת מאגרי הגז: תמר ולוויתן הגדולים, ותנין וכריש הקטנים. לפי המתווה, "דלק" תמכור את אחזקותיה במאגרים הקטנים למשקיעים חדשים בתוך 14 חודשים, ובתמורה תמשיך להחזיק במקביל בתמר ובלוויתן. רק כעבור שש שנים יצטרך תשובה למכור את חלקו בתמר. נובל אנרג'י תצטרך לדלל את אחזקותיה בתמר ל-25%. בפועל, טוענים ברלב ושותפיה, המונופול של נובל אנרג'י לא יפורק, שכן החברה האמריקנית תמשיך להפעיל את שני המאגרים הגדולים במשק. הממשלה, מנגד, טוענת כי מכירת שני המאגרים הקטנים תוביל לתחרותיות במשק הגז.

      מחר יצביעו שרי הממשלה אם לקבל את הצעתו של שר הכלכלה אריה דרעי להעביר את הסמכות לקידום מתווה הגז מהמשרד שהוא עומד בראשו לכלל שרי הממשלה. ההצעה עלתה לדיון בממשלה אחרי שבישיבת הקבינט שהתקיימה ביום חמישי הודיע דרעי כי הוא אינו מתכוון לנצל את סמכותו כשר הכלכלה כדי לקדם את מתווה הגז, והוא דורש שהאחריות על ההחלטה בנושא תהיה של כלל הממשלה, ולא שלו באופן אישי.

      ברלב לא לבד בסיפור. לצדה עומדים מאות אנשים שלוקחים חלק במאבק: סטודנטים, פעילים חברתיים וחברים מארגונים שונים, דוגמת "מגמה ירוקה" וצדק חברתי – חדר מצב. אחד מהם הוא יוסי דורפמן, בן 40 מתל אביב, דובר מטה מאבק הגז, מנהל קמפיינים ויועץ תקשורת. המאבק הפוליטי החל משתלט על חייו האישיים יותר ויותר. "הייתי עכשיו בהופעה של דמיאן מרלי, ובמקום ליהנות בהופעה שחיכיתי לה כמה חודשים, התעסקתי בגז", הוא מעיד על עצמו.

      הפגנות נגד מתווה הגז, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , מור שאולי)
      "כשנחשפים לנתונים, אי אפשק לשתוק". פעילי המחאה מתכוננים להפגנה נוספת (צילום: מור שאולי)

      "דווקא היום הגיעו להסכם. פתאום הודיעו שמישהו צייץ בטוויטר על ההסכם. כמובן שלא פרסמו את זה באופן רשמי, הכול מהדלפות, אז היינו צריכים להגיב. דיברנו בינינו בקבוצת הווטסאפ שלנו, כל הארגונים רצו להוציא תגובה, אבל בסוף זה הסתדר, אמרנו את שלנו. מרלי שר את השיר The road to zion, ואני חשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שאנחנו עושים במאבק הזה ובמאבקים נוספים - הולכים את הדרך לציון. אבל האנשים שהולכים בה נעשים רבים יותר ויותר כל יום", הוא מסביר על המחאה.

      על השאלה אם הוא חושב לוותר על המאבק, שנראה כמו מלחמה בתחנות רוח, הוא משיב: "ברור שיש רגעים שאתה חושב להישבר, אתה שואל את עצמך במי ובמה אתה נלחם. אבל ברגע שמכירים את הנתונים של מה שקורה פה - אי אפשר לשתוק. זה כמו שרואים תאונה מול העיניים – איך אפשר לשתוק? רוב האנשים לא יסתמו את הפה. תמיד אומרים מה המחאה החברתית השיגה, אני אומר אי אפשר לצפות שמהפכה תגיע בבת אחת, אלו דברים שלוקחים שנים ואנחנו מנסים לעבוד על התודעה של האנשים. אנשים אומרים: 'אנחנו לא יכולים לשתוק יותר'".

      ברלב, אימא לשתי בנות, היא מרצה בנושא פוליאמורה בזמן שהיא לא נאבקת בטייקוני הגז ומנהלת את עמוד הפייסבוק "חדר מצב". את העמוד הקימה בימי הקיץ של המחאה החברתית ב-2011 בכוונה לתת במה לעוולות חברתיות, נושאים שלטענתה ממעטים להגיע לכלי התקשורת המרכזיים. העמוד מתעדכן באופן שוטף בנושאים מגוונים, החל מדיור בר השגה ועד מחאת בני העדה האתיופית בישראל. את מאבק במתווה הגז היא החלה יחד עם דורפמן עוד בימי ועדת ששינסקי, ב-2010, ומשם המשיכו השניים ופעלו במאבק נגד החלטת הממשלה מ-2013 לייצא גז, שבסופו רשמו הישג יחסי – הממשלה הורידה את כמויות הייצוא ל-40%.

      (סרטון אנימציה שהפיצו המתנגדים למתווה הגז)

      המאבק של חברי המטה אינו מסתכם במרחב הווירטואלי בלבד. הם עוזבים את המשפחה, הילדים והעיסוקים האישיים ונוסעים מדי שבוע לירושלים להשתתף בוועדות הכנסת הרלוונטיות, מקיימים פגישות עם בכירים במשרדי הממשלה, דוגמת האוצר והתשתיות, מפגינים באופן קבוע, קוראים ומנתחים מידע, ובעיקר – משלמים מחיר אישי על הפעילות שרבים יראו בה כבזבוז זמן. כך, למשל, הפגינו ביום שלישי האחרון מחוץ לביתו של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, ובתמורה זכו לביקור של שוטרים שביקשו מהם להחליש את קולם, ב-18:00 בערב. לפני שבועיים נסעו דורפמן וברלב לירושלים לדיון של ועדת הכלכלה בנושא חיבור הגז למפעלים. לטענתם, הנושא כרוך בעבותות למונופול.

      אל ועדת הכלכלה הגיעו בכירי התעשיינים בישראל ונציגי חברות הגז. ברלב ודורפמן מגיעים מוכנים, מתיישבים במקומם, ונראה כי הם כבר מכירים היטב את אולם הדיונים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, פותח את הדיון ובן רגע מתחילים הוויכוחים. בזמן הדיון קמה ברלב ועוברת בין האנשים, לוחצת ידיים בשקט ומציגה את עצמה, מחלקת דפי עמדה וקוראת לכל מי שיכול לתמוך במאבק. "מדובר בשילוב של רשעות, חלמאות או טמטום של כל המערכות המדינה - לכל אחת יש חלק בדבר הזה, לכולם ברור הצורך הדחוף לחבר כמה שיותר מפעלים לרשתות הגז. לחלקם זה עניין של חיים ומוות", אומר בזעם כבל. ברלב נראית מרוצה משליח הציבור שלא פוחד לבקר את הכשלים, לטענתה, בהליך העברת הגז למדינה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      "עבור חלק מהמפעלים, חיבור לגז זה עניין של חיים ומוות". אסדת גז במאגר לוויתן (צילום: יח"צ)

      ואז מגיע תורם של ברלב ודורפמן לדבר. למרות שהדיון עוסק בכשלי משרדי האנרגיה והכלכלה להביא לחיבור המפעלים לגז, השניים רוצים להעלות שוב לתודעה את מחירי הגז הגבוהים שנמצאים בתחום אחריות הממשלה וחברות הגז. "אנחנו ממטה מאבק הגז", פותחת ברלב, "האנשים שנאבקים בכוונה של הממשלה להנציח את המונופול ולקבע את המחירים המופקעים שהם נאלצים לשלם. יש תחושה שאנחנו מקבלים שיתוף פעולה בין התאחדות התעשיינים, המפעלים הגדולים וחברות הגז". בזמן שברלב מדברת נשמעות קריאות ביניים. "את לא מבינה מה את אומרת בכלל", צועק לעברה מנכ"ל מפעל פניציה, ערן חיימוביץ'. בכיר בחברת דלק מצטרף לדבריו: "הבחורה הזאת עושה רק נזק, זה הכול פופוליזם, היא לא מבינה את החומר". כבל משתיק את כולם ואומר: "יכול להיות שאת צודקת, אבל אנחנו לא רוצים להתעסק בשאלה של המחיר". ברלב לא נשארת חייבת. "אתה מבין שמדובר במחיר כפול (מבעולם - ד"י) ומופקע?", היא עונה, וכבל משיב: "דבריך נשמעו, תודה רבה לך".

      בניגוד לתעשיינים ולנציגי חברות הגז, שניסו לנגח את ברלב ודורפמן, כבל מסיים את דבריו ומבטיח ללמוד את החומר. "לא מבטיח להיות בקיא בחומר כמו אורלי ברלב, אבל אשתדל", הוא אומר בציניות בתום הדיון. ובכל זאת, כבל מעריך את העובדה שהנושא בוער בעצמותיהם. "מסתבר שאלה שאומרים שהם לא מבינים כלום, אני לא בטוח שהם מבינים יותר מנציגי הציבור. אורלי ברלב ויוסי דורפמן הם אנשים מדהימים, הם הקדישו את עצמם למען הציבור, על זה אני מסיר בפניהם את הכובע. אינני חייב להסכים בכל עניין ובכל נושא איתם, אבל אני יודע שהם מגיעים בלב נקי ובידיים נקיות לסיפור הזה, וזה נותן לי כוח לרצות לעשות הכול לפעול למען הציבור במדינת ישראל".

      כבל התייחס גם לתחושה כי כיום רבים מהפעילים החברתיים מפחדים להיות בפרונט ולהזדהות עם מחאות, בעיקר בגלל ניסיונות של פוליטיקאים ואנשים נוספים להשחיר את פניהם. "בשנים האחרונות חל שינוי גדול שמקורו, בראש ובראשונה, ברשתות החברתיות שהפכו להיות כלי המרכזי להעברת המסר בציבור. יכולות להיות לנו מחלוקות, אבל הן מחלוקות לגופו של עניין. אני אתן להם את כל הכוח להביע את עמדתם ולומר את טענותיהם, ואם נחשוב שהם צודקים – ניאבק עבורם".

      הפגנות נגד מתווה הגז, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , מור שאולי)
      "אנשים שואלים: למה אתה טורח? בכל מקרה הטייקונים יקבלו הכול". דורפמן (צילום: מור שאולי)

      בינתיים, באולם הדיונים, ברלב ודורפמן לא יוצאים. הם בשיאו של ויכוח עז עם קונסטנטין בלוז, יו"ר רשות הגז במשרד התשתיות והאנרגיה. למודי קרבות עם נציגים מהמגזר הציבורי והממשלתי, הם כבר מכירים את בלוז ומנסים לקבל ממנו תשובות. הוא, מצדו, מאשים אותם בכך שפעילותם נגד חברות הגז היא זאת שמעכבת את הוצאת הגז והבאתו למפעלים.

      בנקודה זו הצדדים נכנסים לעימות חזיתי. "40 מיליארד שקל המונופול הזה עלה למשק. אם זה היה בבעלות של המדינה, כמה כסף זה היה חוסך", אומרת ברלב. "המדינה גם ככה נכנסת (מתערבת במשק - ד"י). כך יוצא שמתוך מחיר של חמישה וחצי דולר (ליחידת אנרגיה - ד"י), המדינה מקבל שלושה דולרים". בלוז משיב: "אני לא יכול לדבר אתכם על תמלוגים כי אתם פשוט לא דוברי אמת". ברלב: "האם זה נכון שברגע זה המדינה מקבלת כסף מתמלוגים או רק בשנת 2019?" ובלוז ממשיך בשלו: "זו שאלה לא נכונה". השניים ממשיכים בשלהם ולבסוף בלוז מפטיר: "נכון להיום לא, לפי החוק המדינה תקבל את התמלוגים רק כאשר תוחזר ההשקעה". גם דורפמן מתערב: "מה שמדהים אותנו, קונסטנטין, הוא שאתה אמור לייצג את האזרחים אבל זה נשמע שאתה דובר חברות הגז. איך דאגתם לחברות הגז לצינור הגז. למה אין צינור שני בתמר? למה לא לחצתם על חברות הגז?".

      בלוז משיב כי הוא לא יודע מי הם, הפעילים, והטיל ספק במניעים שלהם. "אנחנו אזרחים מוטרדים שרוצים לקבל תשובות, ואתה אמור לתת שירות לציבור", משיבים ברלב ודורפמן. "אתה אמור לתת גז ולא לייצא אותו".

      משרד האוצר: "פרוטוקולים? נפחד להגיד את מה שאנחנו חושבים"

      ברלב לא מוותרת. גם כאשר בלוז יוצא מאולם הדיונים היא הולכת אחריו וממשיכה להתווכח איתו במסדרונות הכנסת. זה בוער בדמה, לעתים כבר לא ברור למה היא כבר לא מתייאשת ומרימה ידיים. כמו דון קישוט היא בוחרת להמשיך ולנסות ולהשפיע על אותם אנשים. "את ראית את הוויכוח שהיה לי עכשיו עם נציג משרד התשתיות. הוא אחראי על הציבור, זה התפקיד שלו לספק תשובות לציבור ולהביע את עמדת הציבור מול חברות הגז. במקום זאת, הוא אומר לי: 'אתם', 'אתם' ו'אתם'. מי זה אתם? אתה צריך לעבוד עבורי, אתה צריך להיות זה שמייצג אותנו, אתה צריך להיות זה שנלחם למעננו עבור האינטרס הציבורי. מהו האינטרס הציבורי? שיהיה כאן גז במחיר סביר ושפוי לכל הצדדים, ושלא יהיה פה מונופול ששולט במדינה".

      הפגנות נגד מתווה הגז, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , מור שאולי)
      "כדאי שתילחם, כי אין מישהו אחר שיעשה זאת בשבילך". בר-לב בהפגנה (צילום: מור שאולי)

      למרות שהוויכוח מעורר את אמות הסיפים של ברלב, ניכר כי היא כבר רגילה. לדבריה, זו לא הפעם הראשונה שהיא שומעת נציג ציבור שמדברר את חברות הגז ומתעלם מעמדות הציבור. "כששאלתי אותו, תגיד, כשאתם יושבים בחדר עם חברות הגז - מי בעל הבית בשיחה? המדינה או חברות הגז? הוא התחיל להתפתל: 'לא, יש דיונים, יש דרישות'. הוא אומר לנו, אבל אף אחד לא מספר לנו, אף אחד לא מעביר. אמרו שיש צוות קנדל (לעניין הרגולציה במשק הגז – ד"י), אחרי זה אמרו שאין צוות קנדל, אמרו שיש סיכומי דיונים, אחרי זה אמרו שאין, אחרי זה אמרו שיפורסם בתוך כמה ימים ועברו כבר כמה שבועות", היא אומרת.

      גם דורפמן לא מופתע כבר מכלום. לטענתו, המגזר הציבורי מתנהל בחוסר שקיפות בכל הקשור מאבק במונופול הגז, וזה כבר הפך לעניין שבשגרה. "ישבנו עם בכירים במשרד האוצר לפני שבועיים, שאלתי אותם איפה הפרוטוקולים של השיחות שלהם עם הטייקונים שישבו איתם. הם אומרים לי 'אין פרוטוקולים, רק סיכומי דיונים'. שאלתי איך זה ייתכן. הם ענו לי: לא נוכל לקיים ככה ישיבות, אתה רוצה שנפחד להגיד את מה שאנחנו חושבים כי מתעדים אותנו?", מספר דורפמן.

      עיניים פקוחות לרווחה

      לשאלתי מה דוחף אותם להמשיך ולפעול ואם אור הזרקורים תורם לעניין, השיבה ברלב נחרצות: "הכול נעשה בהתנדבות מוחלטת. לא משלמים לנו משכורת. הדלק שאני משלמת, הזמן היקר, לפעמים הבריאות שנפגעת, אתה לא ישן מספיק, לא אוכל מספיק בתקופות לחוצות – על כל אלה אתה משלם מחיר אישי. יש לי חברים ובני משפחה ששואלים אותי למה אני צריכה את זה". דורפמן מצטרף: "ברור שיש אנשים שאומרים, למה אתם עושים את זה, ממילא הם יגנבו הכול, הטייקונים יקבלו את מה שהם רוצים. אבל ברגע שאתה רואה את הדברים האלה מול העיניים - אי אפשר לשתוק. כל אזרח שהיה קורא ומתמצא בנתונים כמו שאנחנו מתמצאים בהם פשוט לא יכול היה לשתוק. אנחנו רואים שוד שמתבצע מול העיניים".

      עם זאת, ברלב מצהירה כי מאבקם לא נעשה לשווא. "אנחנו משיגים הישגים. לפני שנתיים היינו 500 איש ברחובות, מול בתים של שרים, והצלחנו לעצור רבע מהייצוא שרצו חברות הגז והממשלה. אנחנו ביקשנו אז הליך תקין, דמוקרטי ושקוף בכנסת. גם אז זה עבר במחשכים בממשלה, בלי שזה עבר דרך הכנסת, וגם עכשיו סוגרים עסקאות של מאות מיליארדים במחשכים. שווי הגז במדינת ישראל הוא טריליון שקל - זה יותר מפעמיים תקציב מדינה בשנה. איך את זה לא מעבירים בכנסת? זה נראה לך הגיוני? מה זה המהר-מהר הזה, מי ממהר?", היא שואלת ברטוריות, "רק גנבים בלילה".

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים, כמו שטייניץ, טוענים כי הפעילים במאבק, בהם ברלב ודורפמן, לא בקיאים בחומר ואינם מבינים את החשיבות להגיע לפשרה בהקדם. ברלב משיבה על כך: "זה בדיוק העניין, אין פה הרגל ותרבות מפותחת של מעורבות אזרחית וציבורית יומיומית שוטפת ובקיאה בנתונים. אבל מאז המחאה החברתית הדברים הללו החלו קצת להשתנות. כולנו תולדה של קיץ 2011. העיניים שנפקחו לא יכולות להיסגר. דרך הסיפור של הגז את רואה את כשל השיטה כולה, אתה רואה איך ההון-שלטון עובד. הסיפור של שוד הגז הוא מזעזע וככה את מבינה שכל המדינה מתנהלת בצורה הזו. השוד הזה הוא רק חתיכה בפאזל. זה הבית שלך, זה החיים שלך, של השכנים שלך ושל החברים שלך. זה המקום שאני משאיר לילדים שלי, ואתה מבין שכדאי שתילחם כי אין כאן כמעט מי שילחם על מה שקורה כאן".

      הפעילים החברתיים שנלחמים על הגז עבור הציבור (גדעון צנטנר)
      "אתה צריך לעבוד עבורנו, לא עבור חברות הגז". דורפמן ובר-לב בוועדות הכנסת (צילום: גדעון צנטנר)

      השניים דואגים לשמור על צניעות. כשביקשתי ללוות אותם בפעילותם הם הדגישו כי הם לא הפנים של המחאה. "מאבק הגז הוא לא מאבק של בן אדם אחד, זו קבוצה אזרחית שכוללת גם ארגונים וגם אזרחים לא מאורגנים", הם מסבירים.

      בישראל של היום יש חשש להיות פעיל חברתי?
      דורפמן: "הטייקונים היו רוצים לסמן בן אדם אחד או שניים, לספר סיפורים על אותו בן אדם, להשחיר אותו ואז לפרק את המאבק. מאבק ציבורי הוא לא מאבק של אנשים בודדים, הוא של ציבור שלם. לכן יש ארגונים שמשתפים פעולה ביחד - לא אחד ולא שניים, הרבה".

      בר לב מוסיפה על מקרה שנחשפה אליו. "כשאתה נמצא במאבק אז פועלים נגדך כל מיני גורמים שמפעילים את כל הכלים הלגיטימיים והחוקיים כדי להתמודד מולך ולסכל את הפעילות שלך. שטייניץ עצמו סיפר שכשהוא היה שר האוצר והקים את ועדת ששינסקי, חברות הגז איימו לחסל אותו פוליטית", היא אומרת. "לא פעם ניגש אליו מישהו ואמר לו: 'יחפשו עליך דברים מהעבר כדי לחסל אותך פוליטית'".

      "אנחנו לא אנשים פוליטיים, אבל ברגע שיש מאבק שמזוהה עם אדם אחד, מספיק שמראיין בטלוויזיה שואל מה עשית בטלוויזיה בשנים האלה והאלה כדי לפרק הזדהות ציבורית", מסכמת ברלב. "המאבק הוא לא האנשים. המאבק הוא המהות וזה הסיפור".