נושאים חמים

עוד ארוכה הדרך למיסוי המקובלים

כבר שנים רבות שרשות המסים מנסה לעשות הסדרת מיסוי לרבנים ומקובלים כדי שיחויבו במס על שירותים הניתנים על ידם. אך עד כה ללא הצלחה מרובה. עו"ד קובי כהן מסביר מדוע היום שבו "מקובלים" ישלמו מס, עדיין רחוק

הגשת דו"ח מבקר המדינה ליו"ר הכנסת, אפריל 2015 (טלי מאייר)
מתח ביקורת על רשות המיסים כטרם הוציאה הנחיות למיסוי "המקובלים". מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: טלי מאייר)

בימים אלה מעבירה רשות המסים טיוטת חוזר להערות הלשכות המקצועיות (רו"ח, יועצי מס ועו"ד) לפיה שירותי דת שמעניקים רבנים ומקובלים יחויבו במס. מטרת החוזה היא הסדרת מיסוי התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובדצי"ם, כגון עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.

החוזר מתייחס גם לקשר שבין התמורה למתן השירות וקובע כי אינדיקציה לקשר שבין מתן השירות למתן התמורה יכולה להיות סמיכות הזמנים שבין מתן השירות לבין מתן התמורה. עוד נקבע כי די בכך שהתקבול ניתן בתמורה לשירות כדי לחייבו במס, ואין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום, ואין הכרח בקיומה של נורמה חברתית לשלם סכום כסף כלשהו לנותן. שירות הדת בתמורה לשירות שניתן על-ידו יכולה לתמוך בסיווגו של תקבול כהכנסה חייבת במס. לעומת זאת, הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), ככל שלא ניתן כל שירות - היא מתנה שאינה חייבת במס.

רשות המסים מנסה כבר שנים רבות לעשות סדר בנושא, אלא שעד כה ללא הצלחה מרובה ועל כך אף הצביע מבקר המדינה.

אמנם קיים קושי ממשי בקביעה לפיה יש חיוב במס למי שמקבל מתנה מאדם המעריץ ומוקיר אותו. לרשות לא יהיה יותר קל יותר בהתמודדות עם אותם רבנים ומקובלים בעקבות החוזר משום ששוב אין התמודדות בחוזר עם בעיות הליבה וההתנהלות המאד יחודית של חצרות המקובלים.

הבעיה היא לא עם מוהלים או רבנים מחתנים. אין פה חידוש. הליבה האמיתית היא הרבנים המקובלים נותני הברכות. חלק מהכסף מגיע לעמותות. אם הן מפוקחות ניחא, אבל אם יש לי רב שמייעץ לי לעיתים ואני נותן לו מידי פעם מתנות אז האם המתנה הזו צריכה להיות חייבת במס? זו ההתמודדות העיקרית וההנחיה הזו לא בדיוק פותרת את הסוגיה.

יש להבדיל בעניין זה בין רבנים אשר נותנים שירות לשם שכר (גם אם לא קבוע מראש), כמו רבנים המחתנים ומוהלים, לבין רבנים מקובלים אשר עדת המאמינים שלהם מזרימה להם מתנות המגיעות למיליוני דולרים וללא קשר ישיר לשירות הניתן על ידם. יחד עם זאת, "מקובל" צריך לחשוש מכוונת רשות המסים, מאחר שכדי להוכיח שמדובר במתנה פקיד השומה צריך להשתכנע שלא קיבל את המתנה כחלק מהפעילות או השירות שנתן (אם למשל מקבל נותן שירותים כלשהוא בונוס או מתנה זה עדיין חייב במס).

ברית מילה (ShutterStock)
הבעיה היא לא עם מוהלים או רבנים מחתנים (צילום: ShutterStock)

דווקא ברבנים המקובלים, שם ניתנות מתנות לרבנים בסכומי כסף גדולים ושלא דרך עמותות נשארה שאלת חיוב המס לא חד משמעית. השאלה המרכזית הינה האם הסכום שניתן לרב הינה מתנה או האם ניתן תמורת שירות כלשהוא ובהתאם לכך תיגזר עמדת פקיד השומה. בטיוטת החוזר נקבע כי כספים אשר מתקבלים בתור מתנה אינם חייבים במס, דהיינו תקבול אשר ניתן בתור מחווה של הבעת תודה במישור הרגשי כנדיבות לב גרידא אינו חייב במס. ככל שישוכנע פקיד השומה כי התקבול ניתן ללא קשר למתן שירות כלשהוא – אין מקום לחייבו במס.

גם פה רשות המיסים לא הציבה כללים למתנות הניתנות לאנשי דת על ידי קהל המאמינים מבלי שניתנו על ידם שירותים ממשיים והנושא יהווה מצע לדיוני שומה שמתנהלים ממש בימים אלו.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.