ב-14 השנים שחלפו מאז תקף ארגון אל-קאעדה את מגדלי התאומים בניו יורק ואת הפנטגון, אירעו עוד כמה פיגועי טרור איסלאמיים על אדמת ארצות הברית, ומבצעיהם התפארו במעשיהם והסבירו אותם ברשתות החברתיות. ואולם, מ-11 בספטמבר 2001 ועד היום, מספר האנשים שנהרגו במדינה בידי גזענים לבנים, פעילים אנטי-ממשלתיים וקיצוניים לא-מוסלמים אחרים הוא כמעט פי שניים מאלו שנהרגו בידי מוסלמים קיצוניים. לפי דוח של מכון המחקר "אמריקה החדשה", שבסיסו בוושינגטון, 48 בני אדם נהרגו בתקופה זאת בידי קיצוניים לא-מוסלמים, לעומת 26 שאיבדו את חייהם בפיגועים שביצעו אנשים בשם האיסלאם.
הטבח שאירע בשבוע שעבר בכנסייה אפרו-אמריקנית בקרוליינה הדרומית, שבו נרצחו תשעה בני אדם בידי דילן רוף, שהצהיר כי מניעיו היו גזעניים, היה תקרית קטלנית במיוחד. עם זאת, הוא היה האחרון בשרשרת אירועים שבוצעו על רקע שנאה גזעית, מתוך עוינות לממשל או על בסיס אידיאולוגיות הדוחות את עקרון שלטון החוק. בתקיפות אלו נהרגו שוטרים, חברי מיעוטים דתיים או אתניים ואזרחים תמימים. לפי הדוח, 19 מתקפות בידי קיצונים לא-מוסלמים אירעו מאז 11 בספטמבר לעומת שבעה פיגועים שהוציאו לפועל אנשים שהזדהו עם רעיונות הג'יהאד העולמי.
בקרב גורמי אכיפת החוק בארצות הברית הנתונים אינם מפתיעים מסקר של החוקרים צ'רלס קורצמן מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית ועל ידי דייוויד שנצר מאוניברסיטת דיוק, שבו התבקשו 382 מחלקות משטרה ברחבי המדינה לדרג את שלושת האיומים הגדולים ביותר שנשקפים על מחוז השיפוט שלהם, עלה כי 74% מהם דירגו את מעשי האלימות מצד גורמים אנטי-ממשלתיים במקום הראשון. אלימות מצד גורמים "המושפעים מאל-קאעדה" הגיעה למקום הראשון רק בקרב 39% מהנשאלים.
"סוכנויות אכיפת החוק ברחבי המדינה מסרו לנו שהאיום מצד מוסלמים קיצוניים קטן יותר מהאיום שנשקף מצדם של פעילי ימין קיצוני", אמר ד"ר קורצמן. ד"ר ג'ון הורגן, המלמד בנושא טרור באוניברסיטת מסצ'וסטס לואל, טוען כי חוסר ההתאמה בין התפיסה בקרב הציבור הרחב לבין מה שקורה במציאות הפכה לברורה יותר עבור אנשי המחקר. "יש הסכמה כעת שאיום הטרור בארצות הברית מצד ארגוני ג'יהאד נופח מעבר לממדיו האמתיים", הסביר ד"ר הורגן. "קיימת גם סברה כי הסכנה מצד הימין הקיצוני והאלימות האנטי-ממשלתית לא הוערכה כראוי".
נוסף על כך, עצם ההגדרה מהו אירוע טרור נתונה לפרשנויות רבות, המסתמכות על גישות שונות. אם מגדירים, למשל, טרור כמעשה המבוסס על אידיאולוגיה, האם מישהו שרצח אנשים, אך לא עשה זאת על רקע דתי, פוליטי או גזעי נחשב לטרוריסט? דוגמה לכך אירעה בקרוליינה הצפונית בפברואר האחרון, אז נורו למוות שלושה צעירים מוסלמים בידי אדם שאמנם התבטא בעבר נגד הדת, אך גם היה בעל היסטוריה של אלימות בוויכוח על מקום חנייה. לפי המחקר של מכון "אמריקה החדשה", מקרה זה לא נחשב לאירוע טרור.
כמו כן, קטגוריה שנויה במחלוקת עוסקת במקרי רצח המוני שהתרחשו ללא מניע אידיאולוגי, כמו הטבח בהקרנת הסרט "עלייתו של האביר האפל" בקולורדו ובבית הספר היסודי בקונטיקט ב-2012. לפי הקריטריונים שעליהם מתבססים מכוני מחקר רבים, ובהם "אמריקה החדשה", תקריות אלו לא נחשבות לאירוע טרור, אף שהן גבו את חייהם של יותר בני אדם מתקיפות שלהן מיוחס רקע אידיאולוגי כלשהו.
חלק מהמתקפות של גורמים לא-מוסלמים, הנחשבים בקרב רוב המומחים למעשי טרור לכל דבר, זכו לסיקור חדשותי מוגבל בהיקפו ומעולם לא נחרתו בזיכרון הציבורי. מסקירה של חלק מהאירועים הללו לא ברור מה הסיבה לכך. ב-2012 נכנס פעיל נאו-נאצי ששמו ווייד מייקל פייג' למקדש סיקי בוויסקונסין ופתח באש לכל עבר. הוא הרג שישה בני אדם ופצע שלושה נוספים באורח קשה. פייג', שנורה למוות במקום, היה חבר בארגון גזעני הדוגל בעליונות הגזע הלבן.
במקרה אחר, ביוני 2014, נכנסו ג'ראד ואמנדה מילר, זוג נשוי שהחזיק בדעות נאו-נאציות ואנטי-ממשלתיות, לפיצרייה בלאס וגאס ורצחו שני שוטרים שסעדו במקום. על גופותיהם הם חרטו צלב קרס ובו הכיתוב: "אל תדרכו עליי" לצד פתק שבו נכתב: "זאת תחילתה של המהפכה". לאחר מכן הם רצחו אדם נוסף בסניף סמוך של רשת "וולמארט".
פרט לכך, בדומה לפעולות טרור איסלאמי שסוכלו, יש מקרים המוגדרים "כמעט" פיגועים - בנובמבר 2014, אדם ששמו לארי מק'וויליאמס ירה יותר ממאה כדורים לעבר מבני שלטון בעיר אוסטין שבטקסס, ובהם מטה המשטרה והקונסוליה המקסיקנית. למרבה המזל איש לא נפגע באירוע, והתוקף חוסל בידי שוטר בטרם הצליח לפוצץ מטען מאולתר שהביא עמו לזירה.
חלק מהמוסלמים בארצות הברית מתלוננים על כך שבמקרים שבהם התוקף לא היה מוסלמי, פרשני הטלוויזיה ממהרים להתמקד בשאלת בריאותו הנפשית. "כשמדובר בלא-מוסלמים, התקשורת נוטה לקשור בין המעשה להפרעות פסיכולוגיות של התוקפים, שעשויות היו לדחוף אותם למעשה", אמר עבד אל-קאדר אסמאל, רופא לשבר המשמש דובר עבור הקהילה המוסלמית בבוסטון. "במקרים שבהם מעורבים מוסלמים, ההנחה היא שהם עשו זאת בגלל הדת שלהם".
בכמה הזדמנויות מאז נכנס הנשיא ברק אובמה לתפקידו, מאמציהם של משרדי הממשל השונים לערוך מחקר על האיומים של הימין הקיצוני בארצות הברית נתקלו בהתנגדותם של גורמים רפובליקניים, שראו בכך ניסיון להכפיש את תומכיהם. דוח שפרסם ב-2009 המשרד לביטחון לאומי והזהיר מכך שהמשבר הכלכלי ובחירתו של נשיא שחור ראשון עלולים לגרום לפעולות אלימות בקרב גזענים לבנים, נגנז בעקבות ביקורת של הרפובליקנים.
וויליאם ברניף, מנהל תכנית העוסקת בחקר הטרור ובהתמודדות עם טרור באוניברסיטת מרילנד, טוען כי הפחד המוגזם מטרור איסלאמי משקף את הזיכרונות מפיגועי 11 בספטמבר, את האלימות העדתית המשתוללת במזרח התיכון ואת הזהירות מאימוץ האיסלאם שנראה זר לאמריקנים רבים. "אנחנו מבינים את הגזענים הלבנים", אמר. "אנחנו לא באמת מרגישים שאנחנו מבינים את אל-קאעדה, שנראה כמו משהו מסובך וזר מכדי שנתפוס זאת".
הסוגייה העוסקת בכך שתפיסת איום הטרור מוטה ומבוססת על דעות קדומות מקורה עוד מלפני שני עשורים, כשמשאית תופת החריבה את מבנה הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי באפריל 1995. דיווחים ראשוניים בתקשורת ייחסו את המתקפה לגורמים איסלאמיים קיצוניים, אך מעצרו של טימותי מקווי, פעיל קיצוני אנטי-ממסדי, שמה קץ במהירות לחרושת השמועות. בפיגוע, שבו נהרגו 168 בני אדם, ובהם 19 ילדים, היה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר שבוצעה על אדמת ארצות הברית עד לפיגועי התאומים, שבהם נהרגו כ-3,000 בני אדם.
"אם יש שיעור שנראה ששכחנו 20 שנה לאחר הפיגוע באוקלהומה סיטי, הוא זה שאלימות של קיצונים מגיעה בכל הצורות ובכל הגדלים", אמר ד"ר הורגן. "לעתים קרובות זה מגיע ממקומות שלא היית מצפה להם".