"זה יוצא משליטה רק אם הם מטפסים על החומות"

    בין רמאללה לירושלים ניצב צוואר בקבוק שהוא מעבר קלנדיה. בין הפגנה לבקבוק תבערה, החיילים מנסים להתעלם מהקללות ולשמר את מרקם החיים של התושבים. "אחמד מרמאללה מסתכל על יוסי מתל אביב ורוצה גם", אומר מח"ט הגזרה אל"מ ישראל שומר. צפו בריאיון

    • בנימין
    • קלנדיה
    צילום: ניב אהרונסון, דו"צ, עריכה: שניר דבוש
    "בהרבה מובנים, אפשר לומר שכל הסיפור של יהודה ושומרון מתנקז לפה, למעבר קלנדיה"

    יום שישי. שעת צהריים. מעבר קלנדיה שמצפון-מערב לירושלים, שבע דקות מרמאללה. על החומות מסביב בולט במיוחד הניגוד בין פרסומות של חברות בינלאומיות לצד כתובות גרפיטי בערבית. המקום עמוס מאוד. פקק ארוך משתרך בכניסה למעבר ונהגים עצבניים צופרים בעצבנות. אחד מהם, ששירו של פאר טסי, "דרך השלום", בוקע מרכבו, מקלל בלי הפסקה במחאה על הדוחק. קללותיו בשפה הערבית נבלעות בשלב מסוים כשהמואזין במחנה הפליטים מתחיל להשמיע את קולו.

    על רקע המחזה הסוריאליסטי הזה עומד בכיכר הכניסה למעבר מפקד חטיבת בנימין, אלוף-משנה ישראל שומר. "בהרבה מובנים, אפשר לומר שכל הסיפור של יהודה ושומרון מתנקז לפה, למעבר קלנדיה", הוא אומר לקצינים שעומדים לידו. המח"ט מצביע על הפילבוקס בכניסה למעבר ומסביר כי הסימנים השחורים הם תוצאה של בקבוקי תבערה, ולכן החיילים הציבו רשת שמגנה על הזרקורים בצומת. כשהוא שומע את הקללות שנזרקות לחלל האוויר אפוף עשן הסיגריות הוא אומר: "למרות שאנחנו נדרשים לגרום למעבר חלק ללא חיכוך יש גם קללות, יש עצבים. השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היא איך ליצור מרקם חיים תקין לאוכלוסייה הפלסטינית - גם בכל הנוגע למעבר כלי רכב וגם למעבר רגלי. זה אתגר. מצד אחד אתה רוצה לשמור על מרקם חיים, אבל מצד שני כל הרעיון של המעבר ושל החומה היא שהם בידול של האזור מירושלים".

    קצין איסוף - לכל הטורים של אמיר בוחבוט

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה
    אל"מ שומר על רקע הפילבוקס המפויח מבקבוקי תבערה במעבר קלנדיה (צילום: ניב אהרונסון)
    מעבר קלנדיה הוא אתגר עבור צה"ל בעיקר בגלל סוג האוכלוסייה: אזרחים ישראלים שנותרו מעבר לחומה, מחנה פליטים גדול במיוחד והיותו טבור לירושלים בפרט ולישראל בכלל

    מאה אלף תושבים חיים באזור מעבר קלנדיה, 30% מהם נושאי תעודת זהות כחולה. במחנה הפליטים עצמו מתגוררים 20 אלף תושבים, מרביתם אנשי פתח. מעבר קלנדיה הוא אתגר עבור צה"ל בעיקר בגלל סוג האוכלוסייה: אזרחים ישראלים שנותרו מעבר לחומה, מחנה פליטים גדול במיוחד והיותו טבור לירושלים בפרט ולישראל בכלל. בשנים 2013-2012 היו עוברים דרך מעבר קלנדיה אלפי בני אדם ביום אך בשנת 2014 נרשמה תפנית במדיניות של הדרג המדיני בישראל ומדי יום עוברים במעבר כבר עשרות אלפים. לא מדובר במעבר הכרחי רק לתושבי רמאללה והסביבה אלא גם למי שמעוניין להגיע לג'נין, לשומרון ואפילו לאזור מעלה אפרים. יש הפרדה בין נשים לגברים בבידוק, הכולל לעיתים בידוק מדגמי ולעיתים ופרטני.

    "אל תתבלבלו. יש כאן עשרות אלפי ישראלים שגרים מעבר לחומה נושאי תעודת זהות כחולה. מי שאחראי לחינוך, תברואה ניקיון ועוד זו עיריית ירושלים", הוא מסביר. דבריו מעלים חיוך ציני בקרב הקצינים, כשמסביב לא ניתן להתעלם מהזוהמה ברחובות ומהתשתיות הישנות.

    לשם הפעלת לחץ על הטרור מפעיל אל"מ שומר בעומק השטח מגוון של כוחות בשיטות התקפיות, כולל יחידות מסתערבים. עם זאת, בשבוע שעבר התרחש פיגוע רצחני בגזרה כאשר דני גונן בן ה-25 מלוד נורה למוות מטווח אפס על ידי מחבל בסמוך לצומת הפרסה, באזור ההתנחלות דולב שבבנימין. חבר שהיה עמו נפצע באורח קל עד בינוני. לדבריו של שומר, שהתראיין לפני התרחשות הפיגוע בגזרתו: "אחרי תקופה של עלייה בטרור הצלחנו לעצור את הסחף. בהחלט לא הייתה פה הסלמה", הוא מבהיר.

    אל"מ שומר, בן 38 יליד אשדוד, החל את שירותו הצבאי בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. במבצע "חומת מגן" ב-2002 הוא פיקד על פלוגת ההנדסה של החטיבה הירוקה, ובמלחמת לבנון השנייה ב-2006 כבר היה סגן מפקד גדוד הסיור של החטיבה. בתפקידו הקודם שימש מפקד בסיס האימונים של הנח"ל. הוא מתגורר כבר שש שנים בקיבוץ כפר עזה ובני משפחתו יודעים להבדיל היטב בין צליל של פצצת מרגמה לבין זה של רקטה. עם סיום מבצע "צוק איתן" הוא נכנס לתפקידו כמח"ט בנימין.

    יותר מעשור חלף מאז שנלחם שומר כמ"פ צעיר ב"חומת מגן" נגד קיני טרור. הוא מודה שכמח"ט בנימין, למרות הפיגוע בשבוע שעבר, רוב העיסוק שלו הוא אזרחי-כלכלי. "הקטע המבצעי זה החלק הקל. זה מה שגדלתי עליו. הדבר המורכב, שלוקח ממני את מירב הזמן, הוא העיסוק האזרחי", הוא אומר. "כלומר, איך אתה מחבר את כל הגורמים האזרחיים באזור - ויש פה המון. אני ממש סוג של מושל. אני מתעסק הרבה עם כלכלה. זה שחקן מאוד מרכזי בהרגעת השטח. לכן אני מקיים הרבה פגישות עם אנשי עסקים שמשפיעים על הכלכלה המקומית. אני כל הזמן עסוק בלראות איך לעזור ולסייע. למשל, כשאנשים התלוננו על הבידוק בכניסה (במחסום בית המשפט - א"ב), צמצמנו את זמני בידוק. יש מחצבה שמנהליה ביקשו ציר גישה בשטח C ? אפשרנו. רוב הפלסטינים שאני פוגש אומרים בצורה ברורה: 'עזוב אותי מהרשות הפלסטינית. אני רוצה לחיות'".

    צוואר בקבוק

    היתרון המבצעי של מעבר קלנדיה הוא צורתו הפיזית. "יש פה צוואר בקבוק, אז לא רלוונטי כמה יבואו – זה ראש חץ שמתנקז לפה. זה יוצא משליטה רק אם הם מטפסים על החומות, אבל זה מצב קיצוני", מסביר שומר. "בשגרה המטרה היא לאפשר מרקם חיים תקין. כל מי שרוצה לבלות, לעבוד, לטייל, לעשות קניות בקניון מלחה - שייצא ויעשה את זה. זה משחרר לי קיטור אדיר. המטרה שלי היא שלא יהיו פה הפרות סדר. שהשיח שלי עם המקומיים יהיה סביב כלכלה ולא סביב למה יריתם ובמי פגעתם". לדבריו, "אם יש כאן הפרת סדר אנחנו משאירים את המעבר זורם ורצים פנימה עם שוטרי מג"ב בערך עד מאה מטר פנימה כדי לסדר מרחב אבטחה".

    למרות המגמה החיובית, למקום יש לא מעט צרות. המעבר מיושן ומתקשה להכיל את היקף העוברים בו מדי יום. מעת לעת הוא מהווה מוקד לטרור עממי. לא מעט אמצעי תקיפה קרים נתפסים בו במסגרת הבידוק. "אני לא שואל מה נתפס אלא למה", מבהיר המח"ט. "יכול להיות שההורים של זה שנתפס מסוכסכים וזה מה שדרבן אותו לעשות פיגוע. במקרה אחר הוא יגיד לך 'אבא לא הסכים שאתחתן. אם אני אעשה פיגוע אני יודע שיהרסו לו את הבית אז אני עכשיו הולך לרצוח'".

    במהלך "צוק איתן" עבר מעבר קלנדיה טלטלה לא קטנה. כ-15 אלף פלסטינים הפגינו בכניסה אליו במהלך ימי הלחימה בדרום. יחידת המסתערבים דובדבן הוקפצה אל הזירה וסייעה בפעילות כירורגית להרחקת ההמון הפלסטיני שניסה לכלות את זעמו בחיילים במעבר. "בחודשים האחרונים יש שקט יחסי במעבר", מדגיש שומר. "המפגינים עברו לביתוניא. הם הבינו מצוין שאם הם עושים פה הפרת סדר הם פוגעים בעצמם. בביתוניא פחות מרגישים כי זה מעבר משאיות".

    "לעבור פה בבוקר זה אנושי, אבל עם הרבה עצבים". רוכלים במעבר (צילום: ניב אהרונסון)

    אתה מאפשר לשוטרים פלסטינים לסייר באזור?

    "ממש לא. הם נעצרים לפני המחנה, חמש דקות מהמעבר. זה המקום הכי קרוב שהם יכולים להגיע אליו".

    אתה רואה את המעבר. אתה רואה אנשים עצבניים. לעבור פה בבוקר זה אנושי?

    "הרבה פעמים כן. עם הרבה עצבים, אבל כן. אנחנו עושים הרבה כדי לייעל את זה".

    מה הכי מטריד אותך במעבר?

    "התפרצות אלימה. זה הכי מטריד ואני עוסק בזה. הדבר השני הוא מצב שבו אני לא מצליח לאפשר מרקם חיים. יש לי אחריות. כמו שאני צריך לאפשר מרקם חיים לתושבי פסגות כך גם לפלסטינים".

    לפתע אחד מחיילי החפ"ק (חדר פיקוד קדמי) לוחש באוזנו של שומר שמתחילה התקהלות סביב המעבר. במקביל מתקבלת הודעה על הפרות סדר של פלסטינים באזור שילה, לא הרחק מציר 60. אנחנו נוסעים לראות את הכוחות, גם כדי לא לעורר חיכוך מיוחד במעבר בתום הדרשות במסגדים.

    "איפה שיש סיכון אני פועל". לוחם מנסה לפזר הפרת סדר באזור בנימין (צילום: ניב אהרונסון)

    איזה תמונות יש בבתים בקלנדיה?

    "תמונות של ערפאת, של הר הבית ומסגד אל-אקצא. מעטים הבתים שלא ראיתי (תמונות של המסגד), גם אם יושבי הבית לא דתיים. זה לא מהר מאוד יוציא את יושבי הבית לרחוב אבל זה רגיש. לכן, זה מתוח. אני לא מקל ראש בפיגועי דריסה או פיגועי דקירה בירושלים. כמה כאלה ביום וזו תפנית. לכן אני משקיע לא מעט בהגנה".

    מה עם המפגע הבודד שדי חומק מידי צה"ל?

    "מפגע בודד מחייב אותך כל הזמן לחשוב אחרת. אחמד מרמאללה כבר לא מסתכל על אחמד מקהיר, הוא מסתכל על יוסי מתל אביב. הוא רואה תקשורת ופייסבוק - והוא רוצה גם".

    קורה מצב שמבקשים ממך לבצע מעצר ואתה אומר לא בגלל רגישות?

    "כן, ברור. יש בתי ספר, חגים, רמדאן. יש עוד משתנה חשוב - גיל. אנחנו לא כל כך מהר רצים לעצור נערים בגילאי 18-13. ננסה לעשות פעולות אחרות כדי להימנע ממעצר, כמו לזמן את האבא לשיחה, או לחילופין לדבר עם הילד ולהרתיע אותו. אבל איפה שיש סיכון אני פועל".

    "זה לא ורוד"

    תראה מה קורה ביהודה ושומרון. המון בתים חדשים, מכוניות. זה לא מעמד הביניים בישראל, אבל זה שיפור"

    מה המסקנות ממותו של השר הפלסטיני זיאד אבו עין שנפטר מהתקף לב במהלך הפגנה?

    "הייתי באירוע הזה, זה בגזרתי. המענה הוא בעיקר הכנות מנטליות לכוחות. מה ההבדל בין לוחם שפועל באוגדת עזה לאחד שבא לפה? זו הכנה מנטלית. אני כל הזמן אומר למפקדים: חייל בעזה או בצפון מתכונן כל הזמן לאירוע ענק. גדול. אסטרטגי. פה חייל ביממה אחת חווה אירועים שונים ומשימות שונות. בגדול הוא מגן על התושבים ומאפשר מרקם חיים. הוא יכול למצוא את עצמו גם מאבטח עבודות של מע"צ. אתה צריך להכין אותו. זה אתגר. מה שקרה שם זה מסוג ההפגנות שפעלנו בהם באיפוק יותר מהרגיל אבל בסוף יוצאת תמונה אחת ואתה נראה לא טוב זה לא משנה מה היה. אנחנו צריכים לדעת לפני במי מדובר. אם הוא לא מחבל תפעל בהתאם".

    למרות דבריו אלו של שומר, כמה ימים לאחר שיחתנו התפרסם התיעוד שבו נראים כמה לוחמים מחטיבת כפיר כשהם מכים פלסטיני במהלך עימותים שהתפתחו בכפםר ג'ילזון הסמוך לרמאללה.

    עדיין יש תחושה של מתח סביב כל עוטף ירושלים. ראינו את זה בקיץ שעבר. איך מזרח ירושלים התעוררה ואיימה להצית את מחנות הפליטים מסביב.

    "נכון, לקלנדיה יש פוטנציאל. זה לא עוד מחנה פליטים. הכמות של האנשים, המצב התברואתי והכלכלי - הם יכולים להבעיר פה את חבית הנפץ. החיבור לירושלים מאוד נפיץ. כשאני מדבר עם פלסטינים אחת הטענות שלהם היא שיש מהפכה שקטה אצלם, ומי שמוביל את האינתיפאדה השלישית אלו הם צעירי ירושלים ולא צעירי רמאללה וג'נין. הם רואים את עצמם כמובילי המאבק וזה מעביר את כובד המשקל לשם".

    ולמרות המתח שמבעבע מתחת לפני השטח, שומר מבקש להדגיש את מגמת השיפור. "זה לא ורוד, בטח לא במחנות הפליטים, אבל תראה מה קורה ביהודה ושומרון", הוא אומר. "המון בתים חדשים, מכוניות. זה לא מעמד הביניים בישראל, אבל זה שיפור".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully