הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, נחשף בשנה החולפת לביקורת קשה בתוך צה"ל ומחוצה לו על נחישותו לחקור את אירועי מבצע "צוק איתן". בהזדמנויות רבות טען הפצ"ר כי הוא שלם עם החלטותיו לחקור לעומק את האירועים בשקיפות מלאה ובהתאם למנגנון עבודה מסודר שמגובה בתחקירים מבצעיים של צה"ל, בדיקות של ועדה מיוחדת בראשות אלוף וחקירות המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). לכן, לגישתו של עפרוני, דוח ועדת זכויות האדם באו"ם שהתפרסם אתמול (שני) לא משפיע עליו באופן ישיר. ואולם, עיון ב-183 העמודים של דוח האו"ם מעלה את האפשרות כי התמונה עלולה להשתנות.
האירוע שמשך את מירב תשומת הלב בימים שאחרי המבצע היה "יום שישי השחור" ברפיח, שבו נחטף ונהרג סגן הדר גולדין וחטיבת גבעתי הכריזה על "נוהל חניבעל". לפי הדוח, גם כשמופעל הנוהל שנועד לסכל חטיפת חייל, יש להגן על אזרחים. טענותיהם של הפלסטינים לשימוש לא מידתי באש ולהרג אזרחים שאינם מעורבים בפילות טרור נבחנו על ידי הפרקליטות הצבאית. לפי שעה לא נפתחה חקירה פלילית, אך התיק לא נסגר ומפקדים בכירים בחטיבה הסגולה אף מתחו ביקורת על הפצ"ר בשל כך. אלא שכעת יידרשו בפרקליטות הצבאית לעבור על הדוח של האו"ם ולבחון את העדויות שעליהן הסתמכו חברי הוועדה, ולהכריע אם מדובר בממצאים חדשים שמחייבים חקירת מצ"ח או לסגור את התיק.
חלוקת העבודה במקרים אלה בין צה"ל לשאר משרדי הממשלה מאוד ברורה. צה"ל בודק, חוקר ואם צריך מפיק לקחים או מעניש, בעוד שוועדה משותפת למשרד החוץ ולמשרד המשפטים מפיקה מהמלאכה המשפטית מסרים ותגובות לקהילה הבינלאומית. במסגרת אותה מלחמת הסברה, הקדימה בשבוע שעבר הפרקליטות הצבאית את פרסום העדכון הרביעי על מבצע צוק איתן לקראת דוח הוועדה.
מנתוני הפרקליטות הצבאית עולה כי עד כה נבדקו על ידי ועדה בראשות אלוף נועם תיבון 190 אירועים, מתוכם הועברו 105 אירועים לבדיקת הפרקליט הצבאי הראשי. בשבעה מקרים נפתחו חקירות פליליות, וב-19 נוספים הסתיימה הבדיקה ללא חקירה פלילית. נוסף לכך, נפתחו 15 חקירות מצ"ח ללא בדיקה מוקדמת. כך, למשל, הוגשו שלושה כתבי אישום נגד שלושה לוחמי גולני בגין ביזה לאחר שגנבו 2,420 שקלים מבית פלסטיני.
חרף המוטיבציה הגבוהה של הפצ"ר לחקור את אירועי "צוק איתן", מותחים חברי ועדת האו"ם ביקורת על ישראל ועל הלגיטימיות של צה"ל, בדגש על המערכת המשפטית, וקוראים "למצות את הדין עם מפרי החוק ולהבטיח צדק ואי הישנות של המעשים". עוד נכתב כי "על ישראל להבטיח כי פשעים בינלאומיים חמורים שהוכח שנמצאו תימוכין לביצועם, יובילו לכתבי אישום, תביעה והרשעה". כנראה שחברי הוועדה קיוו ליותר כתבי אישום.
אם חברי ועדת האו"ם איתרו ראיות חדשות על התנהלות צה"ל במלחמה בעזה, אשר יש בכוחן להפוך את החלטות הפרקליטות הצבאית, הרי שהדבר עלול לשמש נשק קטלני נגד הלגיטימיות של צה"ל לחקור את עצמו ולהעמיד לדין את חייליו. עם זאת, גורמים בצבא טוענים כי מוקדם לקבוע זאת.
הדוח כולל ביקורת על הדרג הצבאי הבכיר וכן נגד הדרג המדיני. בנקודה זו שוב עולה מערכת היחסים בין הצדדים: ועדת וינוגרד דנה לעומק בנושא והדגישה כי נדרשת הסדרה וקביעת מטרות ברורות למבצע או למלחמה. במבצע "עופרת יצוקה" היה ניסיון להשיג שקיפות ומטרות ברורות, אולם כשהמטרות במבצע צוק איתן כוללות יעדים כמו "החלשה" ו"פגיעה", ניתן להבין כי הלקחים ממלחמת לבנון השנייה נשכחו כלא היו.
נקודה נוספת בדוח שמעוררת דאגה בדרג הצבאי היא הביקורת על פעילות צה"ל בגדה המערבית, הכוללת פיזור הפגנות באש חיה. חברי הוועדה יותר מרומזים על מדיניות זו של צה"ל, ואין ספק כי הביקורת תחייב דיון מחודש באירועי הפרות הסדר השונים.
אחרי כל זה, ישנם גורמים בצה"ל המוצאים בדוח גם כמה נקודות אור. זאת לאחר שחברי הוועדה שינו את הטרמינולוגיה נגד פעילות הטרור של חמאס וציינו כי הוא תוקף מתקנים אזרחיים, מוציא להורג ללא משפט ומענה בני אדם. הדוח הועבר לידי תת-אלוף מאגף המודיעין, שייעשה בכך שימוש לצרכי הסברה ופעילות דיפלומטית במשרד החוץ.
(עדכון ראשון: 22:16)