ביום שלישי שעבר התקיימו בחירות לראשות לשכת עורכי הדין, ונבחר בה יו"ר חדש. עובדה שהיא לכאורה ברנז'אית בלבד ואין בה עניין לציבור הרחב, אך במרוץ זה עלה בגלוי שוב ושוב ההבטחה לבטל את חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע"ה-2014, וההשלכה של זה על כלל הציבור היא כבדת משקל. במקרה דנן, קומץ אינטרסנטים של גילדה מקצועית הכריזו בגלוי על כוונתם להקשות משמעותית את ההליכים על הציבור ולהשית עליו עלויות גדולות, כאשר התועלת היא יצירת עבודה מלאכותית לחברי הגילדה. חשוב להעלות את העניין על המוקד הציבורי, בטרם יהיה מאוחר.
הסבר קצר: בהליכי גירושין יש במדינת ישראל סמכות גם לבית המשפט וגם לבית הדין הרבני, וההליך מתקיים היכן שאחד הצדדים הגיש את הבקשה הראשונה. מקובל לחשוב שלכל צד יש יתרון בערכאה שונה, ולכן פעמים רבות הצדדים ממהרים להגיש תביעה כדי לקנות סמכות בערכאה הרצויה. יתירה מזו, בבית הדין הרבני נצרך הצד התובע לכרוך כל הנושאים (מזונות, משמורת וכו') ולתבוע הכל בתביעה לגירושין.
מצב זה יוצר תמריץ מעוות למהר ולהגיש תביעה קשה ו"מלוכלכת" ככל האפשר, כדי למנוע מהצד השני כל אפשרות לשינוי. כהשלכה מכך, אף אחד מהצדדים לא נותן הזדמנות אמתית להליך גישור, אשר יכול לקצר הליכים, להוזיל עלויות ואפילו, מי ישמע, לשמור על יחסים סבירים בהליך הגירושין. כמובן, ככל שההליך מסורבל יותר ו"כואב" יותר, כך גם יש יותר הכנסות למתפרנסים מן ההליך עורכי הדין.
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נחקק בשנת 2014, ואמור להיכנס לתוקף בספטמבר 2015. חוק זה פותר את הבעיה, וקובע כי צד שהגיש בקשה ליישוב הסכסוך (כלומר, גישור) תופס בבקשתו זו את סמכות הערכאה הרצויה לו, ובטופס הבקשה עצמו אסור לצדדים לטעון טענה כלשהי במהות הסכסוך. כמו כן, נקבע שבמשך 45-60 ימים יהיה אסור לאף אחד מהצדדים להגיש בקשה כל שהיא לבית המשפט או לבית הדין. בהליך זה אין צורך כלל בעורך דין, ויתרה מזו, יחידות הסיוע שע"י בתי המשפט יקצו לצדדים עו"ד ואנשי מקצוע אשר יידעו את כל אחד מהצדדים בזכויותיהם.
שלא במפתיע, עורכי דין לא מעטים מתנגדים לחוק זה. הקלה נפשית וכלכלית משמעותית זו עבור ציבור המתגרשות והמתגרשים, תפגע כמובן בהכנסותיהם ולכך אין הם מוכנים להסכים. בלא כל ניסיון להסתיר את הדברים, במהלך הקמפיין לראשות לשכת עורכי הדין המועמדים הבטיחו מפורשות כי יפעלו נגד כניסתו של החוק לתוקף. במקום לשמור על מעמד מקצועי מכובד יחד עם טובת הכלל, פועלים אלה כאחרוני וועדי העובדים הבריוניים ומעמידים את טובת עצמם קודם טובת הציבור.
כאשר גילדה מקצועית דואגת ליצור הכבדות מלאכותיות ולהכריח הוצאות כבדות על כלל הציבור, היא פוגעת בכך קודם כל בתדמיתה ובמעמד חבריה. כאשר אמון הציבור ברשויות המדינה השונות נמצא בירידה מתמדת, ובכלל זה גם מעמדו של בית המשפט, לשכת עורכי הדין צריכה לעשות הכול כדי לשמור על מעמדה ומעמד חבריה, לחזק את אמון הציבור בתפקידה, ולפיכך חובה עליה לראות את טובת הכלל קודם לאינטרסים הצרים של חלק מהחברים בה.
אני מקווה שהחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אכן יכנס לתוקפו בעוד כשלושה חודשים, כמתוכנן, ולשכת עורכי הדין ומי שנבחר בראשה יעמדו לימין החוק ולצד הציבור. אמון הציבור הוא נכס שקשה לזכות בו וקל מאד לאבדו, וחובה על כולנו לעבוד קשה ולהבטיח את המעמד המקצועי בכבוד ובזכות, ולא בכוח ובניצול.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.