פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמא שלכם פולקלור

      מי שבאמת מצנזר פה כבר 67 שנים את התרבות אלה הם אותם מורמים מהעם החברים בוועדות התרבות שחושבים שהתרבות האירופית היא העילאית הטובה ביותר. אין ספק שהם יודעים לעבוד, יודעים יפה מאוד לעבוד, לעבוד על כולנו, כמעט על כולנו

      כנס האמנים, עודד קוטלר (מגד גוזני)
      עודד קוטלר (צילום: מגד גוזני)

      אם לא היה מדובר על שחקני תיאטרון, ניתן היה לחשוב שיש כאן בעיה של חוסר מודעות. הרי לא הגיוני שאנשים עם מודעות עצמית גבוהה, יוכלו מצד אחד לדבר על חופש ביטוי, צדק חברתי, וליברליות, ומצד שני, לצנזר, להתנהל בקפיטליזם חזירי ולא לקבל שום דעה ותפישת עולם שאינה מתיישרת עם דעתם. אבל כשמדובר על אנשי תיאטרון, אנשים עם מודעות עצמית גבוהה, שהמומחיות שלהם היא ליצור מציאות מדומה - הכל הגיוני.

      כבר כמה ימים שראשי העדה התרבותית ובעיקר אלו מחוג התיאטרון, עובדים באגרסיביות סטאליניסטית כדי להציל את כיסם הפרטי, שמא תבוא שרת האימים מירי רגב, תכניס את ידה הטמאה והבהמית אל ארנקם ותחלק אותו (לא עלינו) לאנשי תרבות אחרים. "כסף?" תאמרו, "מי מדבר על כסף? האישה הזאת הגיעה במטרה אחת ויחידה - לפרק את עולם התרבות הנאור ולהחזיר אותנו לימי הביניים, ל'מחזות המוסר' עליהם היה פיקוח צמוד של הכנסייה". לאותם אמנים שחושבים שהעניין הוא אך ורק אידאולוגי, יש על מי לסמוך, הם סומכים על קוטלר וליאורה ריבלין, על גילה אלמגור ואיתי טיראן, הרי אלו אנשי הרוח שכל חייהם רק נותנים ונותנים מכישרונם הבלתי נלאה, בשביל להדליק טיפה אור בתוך החושך הגדול הזה שנקרא מדינת ישראל.

      וגם לאותם מורמים מעם יש על מי לסמוך, הם סומכים על עיוורונם של אמנים רבים שאוכלים בתיאבון את מה שאנשי התרבות מאכילים אותם, הם יודעים שאם הם יזעקו בחרדה – "פוגעים לנו בחופש הביטוי", "מצנזרים אותנו", "רומסים את זכויותינו הטבעית לומר את אשר על ליבנו", ויתחננו – אל תתנו לגברת ההיא מהמפלגה שלא קוראים בה ספרים לנהל אותנו. ישר, כמו בכל כת סגורה, יקומו כמה חסידים שוטים, ששותים בצמא את דברי המנהיגים ויעשו הכל כדי להציל את מנהיגיהם. אין ספק, המורמים מעם יודעים לעבוד, יודעים יפה מאוד לעבוד, לעבוד על כולנו, כמעט על כולנו.

      כי אותם מורמים מעם שוכחים שאלה שאינם חושבים כמותם, לא באמת רפי שכל שניזונים מעשב, וגם אם צבע עורם ומבטאם טיפה שונה, הם באמת סוג של בני אדם עם יכולת קריאה ויכולת זיכרון. אותם מלחכי קש יודעים למשל לחפש בגוגל ולקרוא ששכרם של בכירי התיאטרון, מנהלים, במאים ושחקנים בכירים, עומד על מאות אלפי שקלים בשנה, לעומת שחקנים זוטרים שכבר שנים עובדים לצידם על במת התיאטרון, אך עדיין לא גומרים את החודש ונאלצים להתחפש לבובת פו הדוב ולחלק פליירים בקניון גבעתיים.

      ואותם טייקונים שמושלים בבלעדיות על מרכזי השליטה של התרבות, ואינם מוכנים להוריד מעט משכרם כדי שלשחקני המשנה יהיה מעט יותר, שוכחים שרוב אזרחי מדינת ישראל לא שוכחים שמי שבאמת מצנזר פה כבר 67 שנים את התרבות אלה ועדות התרבות ושות' שחושבים שהתרבות האירופית היא התרבות העילאית הטובה ביותר. כי רק שקספיר, מולייר, חנוך לוין וצ'כוב הם תרבות. תרבות אתיופית? מרוקאית? עירקית? הודית? הצחקתם אותם, זאת לא תרבות, זה מקסימום פולקלור.

      ולפתע, כך פתאום, נוצר מצב משונה, מירי רגב הפכה ביודעין או בלא יודעין, למנהיגה הסוציאליסטית האמיתית הכי גדולה בארץ, ונלחמת מלחמת חורמה בפשיזם הימני של קומץ אנשי תרבות מסואבים שאין בינם לבין אידאולוגיה ליברלית דבר וחצי דבר.

      בטקס פרסי התיאטרון, צווחה השחקנית גילה אלמגור על שרת התרבות: "שנים אנחנו מכתתים רגליים לפריפריה". ובסיום דבריה קמה בדרמטיות ועזבה את האולם. אנשי התרבות שמחאו כפיים, הריעו לשורש הבעיה בלי להבין אותה, אלמגור בעצם אמרה בדבריה: "אנחנו אנשי התרבות העילאיים מביאים את אירופה המשכילה לצפון אפריקה הפרימיטיבית, אנחנו בעלי האמנות הגבוהה יורדים מהאולימפוס בשביל להרביץ בכם תרבות, כי מתל אביב תצא התורה".

      סערה בטקס פרסי התיאטרון (דייב שחר)
      הפכה למנהיגה הסוציאליסטית הכי גדולה בארץ. השרה מירי רגב (צילום: דייב שחר)

      לפני כמה ימים שמעתי ברדיו את אחת מאותן שחקניות דגולות אומרת בשיא הכנות שצריך להביא יותר את איתי טיראן לרחובות וירוחם בשביל שייתן שם מונולוגים מסיראנו דה ברז'ראק כי זהו תפקידם של אנשי התרבות, להביא את התרבות לדרום וזאת תהיה המהפכה האמיתית. אבל מה שהיא לא הבינה עדיין אחרי 67 שנים, שהמהפכה האמיתית תהיה שאנשים מתל אביב יחכו בקוצר רוח כבר להצגות מהפריפריה, המהפכה האמיתית תהיה כשאיתי טיראן ישחק דמויות ממחזה שנכתב בתימן, המהפכה האמיתית תהיה כששחקנים אתיופים יקבלו תפקידים בכירים בהצגות רפרטואריות והמהפכה האמיתית תהיה שמחזאים מההתנחלויות יקבלו במה בבית לסין או בקאמרי.

      הגיע הזמן לשבור את השתיקה ולספר את הסיפור האמיתי ולא את הנרטיב המומצא של אותם בעלי ההון הנקראים - ועדות התרבות, שלא מכירים בזכותם ההיסטורית והמוסרית של אנשים מקליקות אחרות לקבל במה ראויה.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.