כאישה, ויוצרת מזרחית פמיניסטית, אני מחזקת את ידיה של מירי רגב וקוראת לה לחולל את המהפכה הדרושה בשדה התרבות הישראלית. הייתי מייעצת לה להתעלם מהבוז כלפיה השמור לכל אישה מזרחית בישראל, ולהפוך את הפירמידה של חלוקת תקציבי התרבות, באופן שערכי הפלורליזם, השוויון הצדק החברתי ורב תרבותיות ינחו את פעולתה מצד אחד, ומצד שני כשערכי היהדות ושימור כל מסורותיה העתיקות יעמדו לנגד עיניה.
ראשית, הייתי קוראת לה להתעלם מהקולות הרמים והחרמות שמשמיעים הטייקונים התרבותיים בני האליטה ההגמונית, ששכרם נע בין 500 אלף ל-900 אלף שקלים, ומכהנים כמנהלי מוסדות תרבות מעל ל-30 שנה, בזמן שאמנים ואמניות העובדים תחתיהם מרוויחים שכר שהוא נמוך משכר מינימום.
שנית, הגיע הזמן שתרבות הרוב של אזרחי ישראל: המזרחים/יות, האתיופים/יות, הפלסטינים/יות, תזכה לתקצוב שוויוני ההולם את מספרן היחסי של קבוצות אלו באוכלוסייה, ושהם יקבלו את הייצוג ההולם אותן בכל ועדות התמיכה, ועדות הפרסים והמלגות של משרדי התרבות והספורט, וועדות הרפרטואר של סל תרבות ארצי. הגיעה העת שהשרה רגב תגאל את כולנו מאותה תרבות אירופוצנטרית מונוליטית, חד גונית, עמוסה בשירי שכול, אבל ודיכאון, שעבר זמנה מהעולם, באמצעות אותן תרבויות מודרות, שמביאות איתן הרבה עושר תרבותי, שמחת חיים וחיבור למרחב הערבי והים תיכוני. כן אותן תרבויות "הכפיים" המבוזות על ידי האליטות ההגמוניות.
שלישית, הגיע הזמן שפסטיבל ישראל, שמיצב עצמו כמותג תרבות אשכנזי, במקום לייבא מופעים אקזוטיים מהמזרח הרחוק במאות אלפי שקלים, יפנה את מבטו גם לישראל השנייה והשלישית בפריפריה, ויגלה את העושר התרבותי של המזרח הקרוב. יש היום בארץ תזמורות אנדלוסיות, ים תיכוניות. הרכבי מוזיקה תורכית, יוונית, פרסית, הודית, מרוקאית, תימנית, גיאורגית, אתיופית, ועוד. יש לנו להקות מחול הודיות, אתיופיות, מזרחיות, רוסיות ועוד. וגם קבוצות תיאטרון מעולות בשפות שונות, ותיאטרון מחאה חי ובועט. למה צריך לנסוע להודו ולסין ולייבא תרבות כשיש לנו כאן את כל העושר התרבותי הזה של אמנים ואמניות שמשוועים לפרנסה?
פסטיבל "ליבי במזרח" שייפתח ב-22 ביוני בסינמטק תל אביב זו השנה החמישית, שם לו למטרה להביא את העושר התרבותי והמגוון הזה בדגש על יצירה נשית. הפסטיבל מופק בעיקר על ידי נשים מתנועת "אחותי-למען נשים בישראל". אנו מקוות שהשרה החדשה תיתן את דעתה לעושר המופלא שמביא אתו הפסטיבל הזה, עם הופעות מוזיקה, קולנוע, אמנות מכל גווני הקשת התרבותית, ופאנלים שיעסקו בהיבטים כלכליים וחברתיים של תרבות בישראל, ואנו מקוות שהיא תתקצב אותו ואת כל האמנים והמוסדות שאינם מצליחים להיכנס למעגל התמיכה של המשרד, בגלל קריטריונים שמנציחים את מבנה הכוח הקיים, בגלל הערמת קשיים ביורוקרטיים והיעדר תקצוב ממשלתי. לשם כך יש צורך בהעדפה מתקנת לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל.
מתוך דבריה של רגב, והערכתי אליה כפרלמנטרית חרוצה, שיודעת להזיז הרים וגבעות למען נושאים חברתיים, אני מאמינה שתפעל למען כלל אזרחי המדינה ותקדם בישראל גישה רב תרבותית אמתית בישראל, שתוביל להישגים לאומיים ובינלאומיים מרשימים מבלי לפגוע בחופש הביטוי והיצירה.
מתוך פרויקט: "גברתי השרה זאת התרבות שלי"
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.