מחבל או פליט? כשהדרוזים מסוריה יסתערו על הגדר

בפיגועים האחרונים בקרבת הגבול עם ישראל היו מעורבים דרוזים תושבי הכפר חאדר בגולן הסורי, שאליו מביטים בדאגה בני העדה בישראל. את הדילמה שעומדת בפני צה"ל המחיש חייל דרוזי: "אם מישהו יפגע בהם - נעבור לצד השני ונסייע להם"

19/06/2015
צילום: מאיר וקנין , עריכה: שניר דבוש

(מאות דרוזים בירכא מפגינים למען קרוביהם בסוריה)

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר
"אתם תראו שאם חס וחלילה מישהו יעז לגעת בחאדר אנחנו כולנו נעבור לצד השני לעזור להם"

מפקד הפלוגה בגזרת החרמון אסף את לוחמיו לשיחת "חידוד נהלים" בשטח כלשהו בגזרת החרמון. מסוג השיחות שקצינים מקיימים כדי להיות בטוחים שהחיילים מכירים את הדרישות, אף שבדרך כלל הם מבינים בדיוק מה מצופה מהם. התדריך מתחיל והמ"פ מסביר שעל פי מדיניות הצבא אין כוונה לאפשר מעבר של פליטים מסוריה לצד הישראלי. לכן, הוא אומר, יהיה על החיילים למנוע זאת בכוח, ורק אם יחושו שלפליטים נשקפת סכנת חיים, יהיה עליהם להפעיל שיקול דעת עד שיגיעו מפקדים בכירים וכוחות תגבור.

לפתע קם בכעס אחד החיילים, נהג מבצעי בגזרה, בן העדה הדרוזית, ומתערב בשיחה בקול רם: "אימא שלי מהכפר חאדר (כפר דרוזי בצפון רמת הגולן הסורית שמתנהלים בו קרבות בשבוע האחרון בין ארגוני מורדים לחיילי צבא אסד – א"ב). אתם תראו שאם חס וחלילה מישהו יעז לגעת בחאדר אנחנו כולנו נעבור לצד השני לעזור להם".

דבריו השנויים במחלוקת של הנהג, שאמו נולדה בחאדר ונישאה לאביו שנולד בצד הישראלי של רמת הגולן, הגיעו לאוזניהם של הקצינים הבכירים בפיקוד הצפון והדליקו נורות אדומות בנוגע למה שעלול להתרחש כשהמוני דרוזים ינסו לטפס על הגדרות לאחר שיימלט מאימת המורדים בסוריה. "בין דיבורים למעשים יש פער, וברור שאסור לתת לחייל בצה"ל לדבר ככה", הסביר קצין בכיר בפיקוד הצפון, ובאותה נשימה הוסיף: "זה ממחיש איזה קושי ודילמה יש לצה"ל באירוע כזה ובטח לנוכח העובדה שצריך לנהל את האירוע הזה משני הצדדים של הגבול".

הדילמה של צה"ל. צעירים דרוזים ברמת הגולן, השבוע(צילום: ראובן קסטרו)

האזור הצפוני של רמת הגולן הוא הרבה יותר דינמי ונתון לשינויים מדרומה, לפחות בשלב זה. בגלל הדינמיות בחלק הצפוני עברו בחטיבת החרמון, בפיקודו של אלוף-משנה אבינועם סטולוביץ', לקיים שתי הערכות מצב שבועיות. לא בגלל מידע מודיעיני על פעיל כזה או אחר בצד הסורי או על ארגון מורדים שהחליט לשנות מדיניות, אלא בעיקר בגלל אירועים טקטיים - קרבות קטנים בין מורדים לבין מה שנשאר מצבא אסד. הקרבות נראים לעין מקו הגבול, בדיוק כמו שאירע ביום שלישי השבוע באזור חאדר, הממוקם כשני קילומטרים ממזרח למג'דל שמס.

התרחיש חוזר על עצמו בכל פעם במתווה דומה: קבוצת דרוזים מהכפר יוצאת לקטיף דובדבנים. קבוצת מורדים חמושה מארגון ג'בהת א-נוסרה שיושבת במוצב בכפר ג'ובהת אל-חשב הסמוך, יורה עליהם פצצות מרגמה. הדרוזים, נאמני משטרו של אסד, מגיבים בירי מקלעים. האירוע בחאדר השבוע העלה שוב את מפלס החרדה בהנהגת הדרוזים בישראל. בכל הנוגע לכוונותיהם ביחס לישראל, ההערכה בצה"ל היא כי בשלב זה אין להם כוונות לכבוש שטחים נרחבים באזור הגבול או לבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל בגבול.

לחימה עזה בסוריה בסמוך לגבול עם ישראל(צילום: ראובן קסטרו)

בחאדר מתגוררים כ-12 אלף בני אדם, מרביתם נאמנים למשטר אסד. חלקם אף שירת בצבאו במסגרת "כוחות הקו", חטיבה 90. לא ברור כמה זמן הנאמנות הזו תחזיק מעמד. זאת, מכיוון שבמקומות אחרים כמו הר הדרוזים וסוויידה, המרוחקים מהגבול הישראלי, הדרוזים סובלים מהצקות מצד אנשי המשטר על כך שהם עסוקים יותר בהגנה עצמית ופחות בסיוע להישרדותו של הנשיא.

בשנתיים הראשונות למלחמת התאגדו האזרחים הדרוזים מחאדר תחת השם "שביחה", ויצאו להתקפות ברוטליות באזור בשם המשטר. אסד זיהה את הפוטנציאל, אך רצה לשלב אותם במערכה השלמה. לכן, החליט לאמן אותם, כפה עליהם משמעת וכינה אותם "הוועדות להגנת המולדת". משימתם האחת היא לשמר את ריבונות המשטר במרחב. חיילי צה"ל שפועלים בקרבת הגבול עם סוריה בגזרת החרמון מספרים כי מקו הגבול ניתן לראות היטב בעין בלתי מזויינת כיצד סביב הכפר ישנן כמה עמדות קבועות שמאוישות על ידי חמושים בני המקום, 24 שעות ביממה.

"המבט שלהם הוא לא רק לעבר ישראל, אלא 360 מעלות, כדי להגן על עצמם מפני מורדים", הסביר הקצין הבכיר בפיקוד הצפון. "המצב בשטח הכניס את הכפר למצב שבו הוא מתקיים כמובלעת והופך להיות בעל ערך רב עבור המשטר הסורי ועבור הציר הרדיקלי, שכולל את איראן וחיזבאללה. הסיבה לכך היא העובדה שהכפר הפך להיות המקום היחידי שבו משטר אסד בא במגע עם הגבול הישראלי". דבריו של הקצין מגיעים על רקע דברים שאמר לאחרונה מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, בנוגע לכך שהוא רואה באזור חאדר חלק מרצף ההשפעה של הארגון.

בנחישות וברגישות

התהייה המרכזית שבצה"ל מנסים להשיב עליה היא מה יקרה כשהמורדים מכל עבר יחליטו שהם מנתקים את חאדר מהדרך לדמשק ומכתרים את הכפר מכל עבר. האם יתבצע במקום טבח נגד נאמני משטר אסד? האם המון אנשים יגיעו לגבול הישראלי ויטפסו על הגדרות? ואיך יגיבו בני הדודים הישראלים ממג'דל שמס?

השאלות על הכוונות של המורדים נגד חאדר עולות כמעט בכל הערכות המצב בגזרת החרמון. בעבר הלא רחוק התמודדו בפיקוד הצפון עם המון סורי שמטפס על גדרות וחלקו מצליח לחדור לשטח המדינה. מאז הופקו לקחים, הושקעו משאבים ותורגלו הכוחות. עם זאת, הלחץ מהדרוזים בישראל, לצד שיקולים מוסריים כמובן, לא יאפשרו לצה"ל לעמוד מנגד.

"אין לי סנטימנטים מיוחדים לחאדר", מבהיר קצין המשרת בגזרה. "כל הפיגועים האחרונים שקרו באזור על הגבול הוצאו לפועל על ידי דרוזים תושבי חאדר. ארבעה דרוזים שהרגנו לפני חודש וחצי בעת שבאו להניח מטעני חבלה בסמוך לגדר הם תושבי הכפר. מצד שני יש פה רגישות, כי יש כאן קרובי משפחה שלהם".

מפקד אוגדת הבשן, תת-אלוף אופק בוכריס, ער מאוד לקשר ההדוק בין השייחים הדרוזים בצד הישראלי לשייחים הדרוזים בצד הסורי. לפני כחודשיים הוא קיים שיחה בצפון עם כמה מבכירי השייחים מאזור מג'דל שמס. השיחה התנהלה בנועם ובהבנה בין שני הצדדים, אך המסר היה ברור: מי שינסה לבצע פיגועים נגד מדינת ישראל מהצד הסורי יסוכל. במקביל, הובהר להם שצה"ל לא מעוניין להיות מעורב במה שמתרחש בצד הסורי. עוד נאמר להם, כי בקרב משפחותיהם בחאדר יש גורמי טרור שהיו אחראים בעבר על הנחות מטעני חבלה ושיגור גראדים לעבר ישראל, ועליהם לנסות לעצור את זה. בנוגע להנחת המטענים האחרונה לפני כחודש וחצי, בצה"ל מאמינים כי הפעולה הייתה מנוגדת באופן מוחלט להחלטות ההנהגה הרוחנית של חאדר.

השיחות עם השייחים הדרוזים בישראל מוגדרות על ידי הקצינים בצה"ל כמועילות ומרככות את האווירה המתוחה שנוצרה בעקבות שינוי הסטטוס קוו בקרב הדרוזים בסוריה. הקשר בין השייחים במג'דל שמס לקציני צה"ל בגזרה בא לידי ביטוי במיוחד בכל הנוגע להרגעת השטח בעת קיום תהלוכות לעבר הגדר כאות הזדהות עם האחים מעבר לגבול.

השיחות עם השייחים מרככות את האווירה. דרוזי צופה מעבר לגבול(צילום: ראובן קסטרו)
"הגזרה הזו דורשת מהמפקד רגישות וערנות. המפקדים כאן חייבים להבין שאם קורה משהו בכפר דרוזי רחוק מהגדר הוא בהכרח משפיע על מה שקורה כאן. זה משפיע על המרחב כולו - ועליו"

במהלך הסיור שאני עורך בין מוצבי החרמון, שנמצאים תחת אחריות של לוחמים מגדוד 51 של חטיבת גולני, מצביע קצין בכיר על אחד הלוחמים, שמחייך לעברו למרות הקור העז. "אתה רואה אותם", הוא אומר לי, "אני שואל את עצמי כל הזמן מתי לדרוך את הקפיץ ומתי לשחרר אותו. אתה לא יכול לשמר כל הזמן חיילים בדריכות, כי אחרת איך הם ידעו מתי באמת קורה פה משהו רציני. הם חייבים לדעת מה ההבדל בין המשימות שיש להם בקו".

הלוחמים מספרים שהם מבחינים כל העת במורדים מתונים במרחק 200 מטר מקו הגבול. לדבריהם, בדרך כלל הם מנופפים להם לשלום. מדי פעם הם מדברים אליהם בערבית עילגת כדי לדרוש בשלומם וליצור מערכת יחסים חיובית בשטח. המורדים שוכנים במבנה בסמוך לגבול. בדרך כלל חמוש אחד, מזוקן, לבוש במדים מנומרים וחמוש ברובה קלצ'ניקוב ער ושומר על חמישה מחבריו שישנים בתוך המבנה. אם תהיה תנועה חריגה באזור חאדר כל הלוחמים אמורים לזנק לעמדות עם מקלעים.

"כשגולני הגיעו לקו אמרתי להם: 'הפתרון הכי טוב זה לא לבוא במגע איתם (עם המורדים – א"ב). להרים יד, להגיד שלום ופתרת את האירוע'", אומר הקצין הבכיר. "מצד שני, אם רואים אדם יוצא מבית חאדר עם תיק בתשע בערב לכיוון הגדר שלנו אז תדע שהולכים להניח לך מטען חבלה. אני צריך אותך בתוך זמן קצר מוכן לסכל חוליה. למ"פים אני אומר שזו מורכבות מסוג אחר. כי כשאתה מ"פ בנחל עוז אז קו הגבול והמדיניות ברורים. מי שמתקרב למרחק 300 מטר מהגדר נכנס בין כוונות ובמקרה הגרוע אתה יורה עליו. אבל הגזרה הזו דורשת מהמפקד רגישות וערנות. המפקדים כאן חייבים להבין שאם קורה משהו בכפר דרוזי רחוק מהגדר הוא בהכרח משפיע על מה שקורה כאן. זה משפיע על המרחב כולו - ועליו".

לוחמי חיזבאללה בסוריה(צילום: רויטרס)
"גם אם מאה לוחמי דעאש עולים לחרמון זה עדיין לא קומנדו סורי ואנחנו יודעים היטב איך להתמודד עם זה. כל מה שיש לכוחות היבשה והאוויר להציע נמצא כאן"

הסיור ממשיך לאורך ציר המוצבים. הקצין הבכיר מצביע על המקומות שבהם נפלו בתחילת השנה שתי רקטות גראד, ששוגרו משטח סוריה בתגובה לחיסולם של ג'יהאד מורנייה והגנרל האיראני עלי דדי, שתכננו פיגוע מורכב על הגבול. אחת הנחמות של מפקדי הגזרה היא מוצבי האו"ם ברכס. מאז בריחת כוחות האו"ם מדרום רמת הגולן הם עברו לאייש מוצבים ישנים בגזרת החרמון. ניתן לראות אותם מהמוצב העליון של צה"ל בהר. צה"ל קידם בברכה את המהלך ואף סייע להם בפתיחת ציר לוגיסטי ישן בשליטת ישראל למורת רוחם של הסורים. הנוכחות שלהם מעידה על סוג של יציבות, כי אם הם לא יהיו שם יאיישו את המקומות הללו גורמי ג'יהאד עולמי.

"ציר המבריחים" שעובר במרחק כמה מאות מטרים ממוצבי צה"ל בחרמון וממשיך מסוריה ללבנון, נמצא גם הוא תחת עינם הפקוחה של צה"ל ושל האו"ם. הציר מתוחזק על ידי המורדים. חלקם מבריח סחורות וחלקם מעביר אנשים ללבנון. צה"ל נערך להתמודד עם האפשרות שדרך ציר זה יגיעו מאות פליטים לישראל. "אני יודע לרכז סדר כוחות במהירות ולהתמודד עם מגוון תרחישים", אומר הקצין הבכיר לקראת סוף הסיור. "גם אם מאה לוחמי דעאש עולים לחרמון זה עדיין לא קומנדו סורי ואנחנו יודעים היטב איך להתמודד עם זה. כל מה שיש לכוחות היבשה והאוויר להציע נמצא כאן. כשניסו מחבלים להניח מטעני חבלה, תוך זמן קצר הם הותקפו מהאוויר. יש לנו יכולת גבוהה ומוכחת לחבר בין תצפית לאש". ומה אם מאות פליטים ינסו לפרוץ את הגדר או יחצו אזורים שבהם אין גדר, אני מקשה עליו. "יש לנו כוחות עתודה וכוננויות רגילות של הצפון בנושא הזה. אנחנו ערוכים על פי מדיניות ברורה", הוא אומר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully