חבילה הגיעה. עוד הפעם

כשקרל מאלון הגיע לליגה בשנת 85', הוא שקל 120 קילו של שרירי פלדה מגולוונת והרכיב גשר חוליות ליישור השיניים. אוקסימורון. חתיכת אוקסימורון. חתיכת אוקסימורון בלי ג'אמפ-שוט, בלי פוסט-אפ ועם שישים ושניים אחוז מהקו. אופנסיב ריבאונד עם גשר, זה מה שהוא היה מתוכנן להיות כשגייסו אותו לליגה מלואיזיאנה טק. דייב דה בושר משופר: שרירי, עם מנטליות של פרולטריון שפוט ועם נספח בונוס: הערכה הדדית עם פרנק ליידן ועם ישו. מאמי אמיתי. איך המותק הזה נהיה הפאואר פורוורד עם המספרים הכי טובים בעמדה שלו בכל הזמנים, זו כבר שאלה לחוקרי תרבות.

כי קרל מאלון, חברים, לפי כל הסקאוטינג ריפורטס ולפי כל התוכניות היה אמור לקפוץ לריבאונד ולשתוק בדרך להתקפה. אדריאן דנטלי ניהל את העניינים ביוטה והוא היה צריך פועל שחור לידו, שיוריד ממנו מאצ' אפים בעייתיים. אז הג'אז בחרו את גוש ההורמונים עם הגשר, ולא ידעו שתוך שנתיים דאנטלי יתחפף לדטרויט ומאלון, ביחד עם הפוינט גארד הלבן המחליף, שהגיע מגונזגה, ירכיבו את הצמד הקטלני ביותר בענף, מאז סיימון וגארפונקל, מאז מרילין והאחים לבית קנדי, מאז ריבילינו ופלה. הג'אז ניגנו מוסיקה לשניים, מאלון וסטוקטון, סטוקטון ומאלון.

כיצד הצליח הנער הביישן, שסבל מגמגום קל ומנטייה מוזרה להחטיא הטבעות במתפרצות, להיהפך לעמוד האש ההולך לפני המחנה? מאלון על עצמו: "אני קורע את התחת שלי יותר מכל אחד אחר בליגה. התחתנתי בגיל עשרים ושלוש, יש לי המון זמן חופשי לזרוק ג'אמפ שוטס ולהרים משקולות". סטוקטון על מאלון: "אני אומר לך בנאדם, הוא היה יכול לנצח את "סופת מדבר" בכוחות עצמו. הוא צבא של איש אחד". ג'רי סלואן, המאמן של הג'אז על מאלון: "לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. הבנאדם סותר את חוקי הביולוגיה. הוא בעצם נעשה צעיר יותר עם השנים, חד יותר ועירני יותר. משהו דפוק אצלו במערכת". ג'ף הורנאסק על מאלון: "בגלגול הקודם הוא היה בטח כורה פחם או משהו. הוא לא מפחד מכלום והוא מפרק כל דבר שעומד בדרכו. חוץ מהכסף, אין הבדל בינו לביניהם, אני משוכנע".

היי מאן, כל אחד יכול לזרוק לסל מאתיים פעם ביום ולעבוד שלוש שעות בחדר כושר. אבל זה לא הופך אותו לקרל מאלון. יש לו יותר נקודות ממייקל ג'ורדן. שלישי רק לקארים ווילט. יותר ריבאונדים ממוזס מאלון. יותר תארי MVP מד"ר ג'י. יותר הופעות באולסטאר מביל ראסל. הוא נבחר יותר פעמים לחמישיה הראשונה של הליגה מלארי בירד. יותר מדליות זהב אולימפיות מאלג'ין ביילור, ג'רי ווסט, וויליס ריד, ביל וולטון, מג'יק ג'ונסון ווולט פרייז'ר ביחד. קראו על שמו רחוב ביוטה. הוא נשוי למיס איידהו לשעבר. יש לו שלוש משאיות דיזל ענקיות ושישה הארלי דיוידסון. אבל למשחקי פלייאוף הוא מעדיף להגיע בארבע על ארבע, הזמנה מיוחדת. יש לו כבוד היקפי בליגה וכשהוא מדבר, אנשים מקשיבים. הוא מנע ממג'יק לחזור מפרישה והוא קלע בממוצע בקריירה 26.6 נקודות, במשך חמש עשרה עונות ברציפות. הוא הפסיד את אחד המשחקים של ביתו, קאדי לין מאלון בת העשר, בבית הספר היסודי. הוא היה עסוק באותה שעה בסדרת הגמר השנייה נגד הבולס. עד היום הוא משוכנע שהחמצת המשחק של ביתו עלה לו באליפות ה-NBA. מר משפחה, כבר אמרנו?

ואם הכל-כך טוב, ומאלון ממשיך לדחוס פומפות ולתפור ג'אמפים מחצי מרחק, או לגמור מתפרצות בנתיב הימני של המתפרצת, למה קשה להשתחרר מהתחושה שמשהו חסר בוונדרלנד? למה גם היום, כשהוא בן 38, בכושר טוב מאי פעם, מוביל את הליגה בנקודות ואת הג'אז למאזן מושלם, התחושה ממשיכה להציק? למה היא מטרידה כשמדברים על בארקלי? למה היא מעיקה כשחושבים על יואינג? למה כל-כך שמחנו בשביל קלייד ובשביל האקים? בשביל שאק? כי הליגה הזאת לא סופרת את המקום השני. לא סולחת על כמעטים. לא מורידה להיסטוריה – בתוך קפסולת הזמן – את השמות של מלכי הנקודות ואת מלכי חמישיות נבחרת העיתונאים. היא נוצרת בליבה אלופים בלבד.

כבר שבע שנים מוכרים לנו את הלוקש שזה הצ'אנס האחרון לצפות בפיק אנד רול המושלם בעולם, בין סטוקטון למאלון, בצד ימין בין הבייסליין לעונשין. כבר שבע שנים כולם בטוחים שזו ההזדמנות האחרונה, לפני שהוורידים מכחילים, העצמות מסתיידות והשרירים מתקשים. לפני שהגוף יאמר "חלאס". אבל חוקי הביולוגיה לא חלים על יוטה, אחרת איך תסבירו את הפרנצ'ייז המוזר הזה? עם אותו מאמן כבר עשר שנים ואותו צמד מוביל כבר חמש-עשרה? בית אבות מעופף. ממש "קקון" – בגרסת הספורט המקצועני. איך תסבירו שמאלון מוביל את הליגה בנקודות ובדקות למשחק. איך תסבירו שהג'אז עם המאזן הטוב במערב? איך תסבירו שבירד, איזייה, מייקל, מג'יק ובארקלי כבר מחוברים לקטטר ורק מאלון עוד נראה כמו דוגמן של "בלאק אנד דקר"? איך תסבירו לילדים שלכם ששניים מהשחקנים הטובים בכל הזמנים (מותר לומר את זה) עוד לא סימנו חריץ אחד של אליפות על החגורה? איך תסבירו שלביל ווניגטון יש שלוש אליפויות ולמאלון אפס? לוויל פרדו ארבע ולג'ון סטוקטון אף לא טבעת? איך תסבירו לבניכם – בעוד שנים רבות - מדוע הנתון הזה לא השתנה מעולם?

אתם רשאים להשתמש בהסבר הבא: "אם היה צדק בעולם", אמר קארל מאלון, לאחר ההפסד בסדרת הגמר הראשונה משתיים לבולס, "ישו לא היה מת על הצלב". אמרנו כבר שמתים עליו ביוטה?