פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פריצת דרך ב"מחאת הסרדינים": ההורים השהו את העיצומים

      שעות ספורות לאחר שהסתיים דיון חירום בוועדת החינוך בנושא הצפיפות בכיתות, הודיעו ההורים על הקפאת שיבושי הלימודים בבתי הספר משום שמנכ"לית משרד החינוך הסכימה לפגוש אותם. "נפתח ערוץ תקשורת עם משרד החינוך"

      פריצת דרך ב"מחאת הסרדינים": ההורים השהו את העיצומים
      צילום: באדיבות ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      לאחר שמונה ימי עיצומים במערכת החינוך – "מחאת הסרדינים" מושהית: פורום ועדי ההורים היישוביים הודיע על השהיית השיבושים בימי הלימודים במסגרת המחאה על הצפיפות בכיתות, שעות ספורות לאחר שהתקיים לראשונה השנה דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. "נפתח ערוץ תקשורת עם משרד החינוך", נמסר מנציגות הפורום. "נקבעה לנו פגישה ביום חמישי עם מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן כדי לדון בפתרונות שלנו. המנכ"לית התחייבה להקים צוות מקצועי שיעבוד מולנו, גוף שישב עם הורים ויחד נחליט איך מיישמים את המסקנות של הוועדה האחרונה. צריך לבחור חלופה, וליישם את הורדת מספר התלמידים ל-32".

      פז כהן, יו"ר הנהגת ההורים בירושלים, הביע את הערכתו כלפי יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). "אנחנו מאוד מעריכים את הוועדה שקיימת היום. ביקשת שנשהה את העיצומים ב-120 ישובים ורשויות מקומיות, ואנחנו תולים בך הרבה תקוות ומכבדים את בקשתך", אמר כהן למרגי. "המחאה שלכם הביאה לכדי הדיון היום", ענה לו מרגי. "אני אשמח להתעדכן אחרי הישיבה. זה נכון כלפי התלמידים (השהיית העיצומים, ר"ב) ותם ולא נשלם. אנחנו כאן בשביל לבדוק".

      מוקדם יותר היום תקף מרגי את מנכ"לית משרד החינוך, מאחר שלא נכחה בוועדה, כמו גם שר החינוך נפתלי בנט. "אם היא רגילה שלוועדה מגיעים פעם-פעמיים בשנה, היא טועה", אמר. "היא תצטרך להגיע לפה לעיתים קרובות. זה נושא בוער לסדר היום. הייתי שר, איך מנכ"לית משרד חינוך לא מגיעה לדיון הזה?".

      ועדת החינוך בכנסת, יוני 2015 (מור שאולי)
      מרגי להורים: "המחאה שלכם הביאה לדיון". דיון החירום בכנסת (צילום: מור שאולי)

      ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) התייחס במהלך הדיון בוועדה לשיטת התקצוב השגויה של משרד החינוך. "לאורך שנים נוצרו פערים בתשתיות בחינוך, פערים תקציביים", אמר טרכטנברג. "צריך לקחת אחריות כדי להתחיל ולסגור את הפערים האלו". הוא התייחס לפערים שנוצרו בין מגזרים ובין אזורים מסוימים בארץ, ואמר כי "אסור שבמדינת ישראל יתקצבו לפי מגזר או לפי הבסיס הסוציואקונומי. כל ילד במדינת ישראל שווה לילד אחר, ללא חשיבות למגזר אליו הוא משתייך. צריך לקבוע יעדים ולפעול על פי מניעים סוציו-כלכליים בלבד".

      לאחר מכן, פנה טרכטנברג להורים שהנהיגו את המחאה והגיעו לדיון ואמר להם: "הוועדה הזאת היא שותפה שלכם, תמשיכו במאבק ותתמידו במאבק הזה". בתגובה, זכה למחיאות כפיים סוערות מצדם.

      ח"כ יעקב מרגי יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט התרבות בוועדת החינוך, יוני 2015 (מור שאולי)
      "אם המנכ"לית רגילה שלוועדה מגיעים פעם-פעמיים בשנה, היא טועה". מרגי (צילום: מור שאולי)

      חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי, היה הישות הבכירה ביותר בדיון אשר דנה בסוגיה מול משרד החינוך. הוא הציג במהלך הדיון את עמדת התקציב, והצר על כך שאין נציגות למשרד החינוך. "קיימת החלטת ממשלה משנת 2008 שקבעה להוריד את מספר התלמידים בכיתה ל-32. משרד החינוך ומשרד האוצר דוחים אותה בכל שנה", אמר. כמו כן, הוא התייחס לתקצוב התכנית: "צריך יותר ממיליארד שקל לבניית כיתות נוספות. אנחנו רוצים לטפל בזה, לא בשלומיאליות, אלא בתהליך ארוך טווח ואחראי. להכניס את זה לבסיס התקציב הממשלתי החדש".

      רוזין: "רק בצ'ילה ובסין צפוף יותר מכאן"

      חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), שיזמה את דיון החירום, התייחסה במהלכו לכך שלב הדיון הוסט מחשיבות חינוך הילדים, לספירה של תלמידים בכיתות ואזלת היד של הממשלה בנושא. "יש החלטות ממשלה רבות שאנחנו מכירים במשך שנים, אבל כשזה מגיע ליישום ולתקצוב – זה נעלם ברוח", אמרה רוזין. לדבריה, מצבה של ישראל לעומת העולם אינו מזהיר. "לצערי הרב הנתונים בעולם מחרידים, רק בצ'ילה ובסין יש יותר צפיפות מאשר אצלנו. אני דורשת שנפסיק להפיל את זה על ההורים. ההורים ייקחו יוזמה בסופו של דבר ויקימו מערכות פרטיות ולא יהיה חינוך ציבורי ממלכתי. המטרה שלנו לא רק לדאוג לצפיפות, אלא להציל את החינוך הציבורי".

      מרגי, שנכח בדיון, אמר כי השאיפה היא לממש את התחייבות הממשלה ל-32 ילדים בכיתה. "לתופעת הצפיפות בכיתות יש השלכות רבות", אמר במהלך הדיון. "תלמיד הייתי, תלמיד נשארתי - איכות ההוראה נפגעת, המורה לא מצליח להגיע לכל אחד ואחד, ועדיין לא דיברנו על אותם ילדים שנדחקים מאחור".

      ח"כ מיכל רוזין בוועדה המסדרת של הכנסת, מאי 2015 (טלי מאייר )
      "כשהחלטות ממשלה מגיעות לכדי יישום - הן נעלמות ברוח". רוזין (צילום: טלי מאייר)

      יאיר אברהם, מורה לאזרחות ולהיסטוריה, התייחס למאבק מהזווית של המורים. "המצב בבתי ספר יסודיים לעומת בתי ספר תיכוניים, שונה בתכלית. ביסודי המצוקה היא גדולה, כי שם מקנים לתלמידים מיומנויות והפער מתקיים גם במרכז וגם בפריפריה. בכיתות צפופות אי אפשר לרכוש מיומנויות, אי אפשר לרכוש ערכים", אמר. "אני מציע לתת למנהלים של בתי הספר ולמורים את האפשרות לקבל החלטות ולנסות במסגרת המשאבים שעומדים ברשותם לתת את החינוך המיטבי. ברגע שמנסים לכפות על בתי הספר אילוצים בלתי אפשריים, המורים צריכים להתמודד עם המציאות. המורים והמנהלים הם השותפים הבכירים לכל תהליך".

      אבי צרף, יו"ר ארגון ההורים בראשון לציון ונציג ארגון ההורים היציג בארץ סיפר על תכנית הארגון לטיפול בצפיפות. "אנחנו רוצים להעביר חוק שבמסגרתו בכל שנה יצמצמו את מספר התלמידים על ידי הורדת זוג תלמידים בכיתה", הסביר. "בתוך חמש שנים נראה שינוי מערכתי. משרד החינוך יוכל להתארגן ולבנות כיתות בזמן הזה ולהכשיר מורים איכותיים".

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com