(צפו בריאיון עם יו"ר ארגון המורים רן ארז)
בסוף השבוע ייצאו תלמידי התיכונים לחופשת הקיץ ובסוף החודש יצטרפו אליהם תלמידי בתי הספר היסודיים. יום חגם של למעלה משני מיליון תלמידים הוא רגע לא פשוט עבור ההורים, שמתחננים כבר שנים להתאים את החופש הגדול ללוח החופשות במקומות העבודה, או לקצרו. גם הורה ששמר את כל ימי החופשה במקום העבודה להם הוא זכאי בחוק נותר עם כשישה שבועות לפחות בהם יזדקק למסגרת תעסוקתית או לשירותי שמרטפות עבור ילדיו. כל שיחת סלון עוסקת ברישום לקייטנות ציבוריות או פרטיות וברתימת הדודה והסבתא. שוב ושוב עולה השאלה: מדוע יש צורך בחופשת קיץ כה ארוכה?
התשובה מורכבת. המורים, מצדם, טוענים כי החופשה אינה קצרה כלל וכלל. "התלמידים צריכים חודשיים חופש כי למידה שאינה מאווררת לא שוקעת ולא מביאה לתוצאות", קובעת אוריאלה ענבר, מורה לספרות בתיכון עירוני ד בתל אביב ונציגת ועד הפעולה בבתי ספר על יסודיים. "גם הם זקוקים לחופשה הזאת. בשביל המורים כלל לא מדובר בחודשיים של חופש. המורים בודקים בחינות בגרות ומקיימים ישיבות לשנה הבאה. מ-15 באוגוסט הם חוזרים לבית הספר ומכינים את תכנית הלימודים שלהם. צריך גם לחדש את הכוחות שלנו. השחיקה במקצוע הזה עצומה. מי שלא מבין שזה עיסוק בדיני נפשות מפספס את העיקר. אני מציעה לכל מי שמבקר את חופשת המורים להעביר שש שעות שיעור בבית הספר. אני רוצה לראות אם הוא לא זקוק לחופשה. הורים מתלוננים על שהות עם שני ילדים בבית בקיץ, אבל מורה מתמודד עם 40 ילדים יום יום. זאת עבודה קשה מאד וההורים צריכים לרצות שהמורים ינוחו מספיק כדי שיבואו רעננים לשנה הבאה".
ענת שניידר, מורה למתמטיקה מזה 35 שנה אשר תפרוש בעוד שבועיים לגמלאות מציינת כי גם השוואה למצב בעולם מחמיאה למורי ישראל. "גם מול מדינות ה- OECD, המורים בישראל עובדים יותר שעות ויותר ימים, אבל כל הזמן מדברים עליהם", היא אומרת. "קל לדבר על הוראה, אבל המקצוע לא קל והרבה מאד מורים עוזבים כי הם נשחקים. מחפשים מורים בנרות ואין. גם אין לנו תנאים לעבוד בקיץ. כשיש יום חם התלמידים לא מגיעים. גם עכשיו". שניידר אף מתייחסת גם לטיעון ישן שעולה בכל פעם שסוגית קיצור חופשת התלמידים עולה לסדר היום הציבורי. "אני מורה ותיקה וזה תמיד היה ככה. גם תמיד הורים התלוננו. אלו תנאים קיבוציים וזה לא חוקי להרע תנאים למורים. למה בחו"ל לא מתלוננים? כי יש הלימה בין החופשים של העובדים למורים".
שניידר מעלה את טיעון התנאים הקיבוציים של המורים, אך חשוב לציין: לא מדובר בחוזי עבודה של מורים, אלא בנוהג שהשתרש לפני כ-100 שנה ולא שונה עד כה מטעמי נוחות וריצוי המורים. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, מציין בראיון עם וואלה!NEWS, כי אלו הסדרים קיבוציים שנקבעו בימי ראשיתה של הסתדרות המורים, אשר הוקמה ב-1903 בזיכרון יעקב בכינוס של "הכנסייה הארצישראלית". "בשביל לבוא היום ולשנות הם צריכים את הסכמתנו", אומר ארז. "הסדר קיבוצי מעמדו כהסכם, זה עוד מלפני קום המדינה. אם משרד החינוך משנה את זה בשרירות לב, גם אנחנו נפעל בהתאם. נצא להפגנות, נכריז על סכסוך עבודה. אבל זה לא רק עניינם של המורים, הזכאות לבגרות תרד כי לא יוכלו לעשות סמסטר קיץ וגם לא בגרות קיץ והמורים לא יוכלו לצאת להשתלמויות".
ארז מפנה אצבע מאשימה כלפי ההורים וטוען כי מחזור סוגיית אורך חופשת הקיץ נובעת מ"צרות עין" של ההורים, הבוחנים אותה מפריזמה של עובדים במשק הישראלי. "למה לקצר? שההורים ייקחו גם חופשה. מורה לא צריך לוותר על החופשה שלו או תנאי העבודה שלו בכדי לשפר את התחושות של ההורים, שרואים שלמורים יש יותר חופשות מאשר להם. אם ההורים היו מבקשים ממני לעזור להם להאריך את החופשה שלהם הייתי נרתם בשמחה אבל הם רק מעוניינים לקצר לנו", אמר ארז בכעס. "הורים לילדים בחינוך היסודי מתוסכלים יותר כי הם צריכים השגחה לילדים הקטנים אבל בחינוך העל יסודי יש בחינות בגרות שנמשכות עד יולי, יש בחינות קיץ ומורים ממשיכים לעבוד גם בחופשת הקיץ. בחו"ל יש חופשות חורף כך שזה מתקזז, אנחנו לא חריגים. אבל כשביקשנו תוספת שכר צחקו לנו בפרצוף - 'יש לכם המון חופשות, אתם גם רוצים תוספת שכר?'. אי אפשר לפגוע בנו. זה פול גז בניוטרל. שום דבר לא ישתנה, למעט הילדים הקטנים, שצריך לעשות להם קייטנות".
כמעט בכל שנה דנים בקיצור החופש. שרי חינוך רבים נדרשו לסוגיה ואחד מהם, גדעון סער, אף נכנע ללחץ ההורים וקיצר את חופשת הקיץ בחמישה כך ששנת הלימודים ב-2012 החלה ב-27 באוגוסט. ימי עבודה אלו הוחזרו למורים במהלך שנת הלימודים על ידי הארכת חופשות חגים. החלטתו של סער התבססה על המלצות ועדת סלבין ב2011. אך לאחר קיצור החופש הגדול, הורים רבים התלוננו בפני משרד החינוך על תוספות ימי החופשה במשך השנה. ב-2014, שנתיים בלבד אחרי אותה החלטה, ביטל שר החינוך שי פירון את ההחלטה והשיק את "בתי הספר של החופש הגדול", קייטנות קיץ מסובסדות שפעלו בשלושת השבועות הראשונים של יולי. התכנית פעלה בקיץ האחרון עבור תלמידי כיתות א'-ב' וכפיילוט לתלמידי כיתות ג' בכמה בתי ספר, והייתה אמורה להתרחב לכיתות הגבוהות יותר השנה. אך בשל נפילת הממשלה ועזיבתו של פירון ההורים חזרו לנקודת האפס.
יערה ישורון, ממקימי ארגון "הורים עובדים לשינוי", עומדת בחזית המאבק לקיצור חופשת הקיץ. כיום מקדם הארגון תכנית משופרת לקיצור ימי החופשה. "הצענו להתאים את שבוע הלימודים לשבוע העבודה. להוריד ימי שישי, ובתמורה לקצר את כל החופשות במהלך השנה וגם את החופש הגדול, שיתחיל לפי ההצעה ב-20 באוגוסט", אומרת ישורון. "כל יום חופשה זה המון כסף למשק. אופציה אחרת שהצענו בעבר היא שהחופשה תעבור מיולי-אוגוסט לאוגוסט-ספטמבר. זה הגיוני כשלוקחים בחשבון את החגים, אבל בפועל יש שם ימי לימוד נוספים ואז יוצא שהמורים צריכים עוד ימי חופש ומערכת החינוך תהיה חייבת להם. אפשר ללכת על מודל כזה אבל זה ידרוש תוספת תקציב". ישורון מתייחסת גם לטיעון המרכזי של אורך החופשות של המורים. "כשהתחלנו את המאבק שאלנו בתמימות איך נקבע לוח החופשות בישראל, בהתחלה אמרו שהיה קשה ללמד בקיץ כי לא היו מזגנים אבל היום בכל כיתה יש מזגן, זה לא רלוונטי. אז גילינו את הסיבה האמיתית - מישהו קבע את זה לפני 100 שנה וככה זה התקבע. אני לא מזלזלת בתנאי העסקה של המורים והקושי של התפקיד אבל זה אבסורד קיצוני להישען על הטיעון הזה".
"קיבעון בן 100 שנה", טוענת ישורון, ועיון בארכיונים מחזק את דבריה. מדובר בוויכוח ישן נושן. עוד באוגוסט 1930 נכתב בעיתון "דבר": "באסיפת סניף המורים בתל אביב הוחלט לדרוש כי בסדר היום של המרכז תעלה השאלה על שינוי זמן החופש הגדול בהתאם לנהוג בחלק מבתי הספר התיכוניים בארץ, היינו, להפסיק את הלימודים באמצע תמוז ולחדשם ב' בתשרי. כן הוטל על ועד הסניף לדרוש ממחלקת החינוך, בשים לב לחום בשבועו האחרונים, להפסיק את הלימודים מיד בתל אביב ובשרון".
כמה שנים מאוחר יותר, ב-1937, כתב ד"ר ב. וולמן באותו העיתון כי "נוטים אצלנו לקצר את החופש הגדול, לצמצמו בגבולות של חודשיים ועל ידי כך לאפשר למורה עבודה שקטה ומתונה. הילדים לומדים למעשה לא יותר מ?200 יום בשנה. אם נוציא את השבתות ואת החגים. מספר ימים זה אינו מספיק למילוי תכנית הלמודים אלא בעזרת עבודת בית מרובה, שגם היא אינה רצויה מבחינת שמירת על בריאות הילד. פתרון רציונלי ביותר יש למצוא אולי בהעמדת חופש הקיץ על עשרה שבועות, ואם יש צורך בדבר גם הארכת שנות הלימודים".
ד"ר הדסה היינריך כתבה בדבר ב-1938 כי יש לדאוג ל"סידור הבראה לילדים, להם צפויה סכנת הרחוב והים, עם רחצה ממושכת וסכנת טביעה ושהיה ממושכת תחת קרני השמש הלוהטת. והוריהם - אין ידם משגת להכניסם לקייטנה". היא הציעה להעמיד לרשותם "מגרשי שעשועים וספורט" ואת "בתי הספר על חצרותיהם ומתקניהם הסניטריים". היא אף קראה להכין את בתי הספר לפעילות בחופש הגדול על ידי הכנסת מכשירי התעמלות. אכן, ההיסטוריה מלמדת כי הוויכוח על משכו ואופיו של החופש הגדול ארוך כמו שנותיו של המפעל הציוני.
גם לתכנית "אוגוסט-ספטמבר" יש הסטוריה ארוכה. היא הוצעה בשנים עברו אבל נדחתה על הסף בשל תזוזת חגי תשרי על פי הלוח העברי מדי שנה, נתון המקשה על קביעת מועד קבוע לחופש. לרעיון הזה, רן ארז דווקא לא מתנגד. "ההורים דיברו אתנו על זה, אבל הם לא המעסיקים שלי. אם משרד החינוך יציע לנו שינויים לאוגוסט-ספטמבר נשב ונדבר. אף אחד לא מדבר אתנו בכלל", אמר ארז. "אנחנו לא ננדב ימי חופשה. יש לנו תנאי עבודה וזכויות. גם תלמידים לא רוצים שייקחו להם את החופש. אנחנו מלמדים 210 ימים בשנה בחינוך העל יסודי, ו-220 ימי לימוד בחינוך היסודי. בשום מדינה בעולם למעט יפן לא מלמדים יותר ימים מאתנו, רק פחות. ולמה? כי הם לא מלמדים ביום שישי ויש 30 ימי שישי בשנת לימודים. היוזמה שלהם מיותרת. כשהנושא עלה בוועדה לקביעת לוח החופשות של מדינת ישראל, שאלנו את נציגי ההורים מי יטפל בילדים בימי שישי? הם ענו 'שהעירייה ומשרד החינוך יפעילו מתנסים, מסגרת חינוכית. אנחנו גם רוצות להיפגש עם החברות שלנו לקפה, אנחנו לא רוצות להיות בייבי סיטר לילדים שלנו בשישי'. מבחינתם המדינה צריכה למצוא פתרון אבל המדינה לא מטפלת בזה כי זה עולה לה המון כסף".
למרות התנגדותו העזה של ארז, לוואלה!NEWS נודע כי התכנית נמצאת על שולחנו של שר החינוך החדש, נפתלי בנט, המקיים בשבועות האחרונים דיונים סגורים בנושא. הנושא מקבל דחיפה בין היתר בשל הסמיכות בזמנים לפתיחת הסכמי השכר של המורים השייכים להסתדרות המורים, איגוד המורים הגדול בישראל.
"לקחנו על עצמנו לספק תעסוקה ללילדים"
יש גם אפשרות אחרת. בכמה מסגרות חינוכיות בתנאי פנימייה חופשת הקיץ קצרה במיוחד והמורים ממשיכים לעבוד עם התלמידים גם במהלכה. עמית, סגן מנהל בכפר נוער בצפון הארץ מאמין שהמסגרת שהוא מעניק לתלמידיו חיונית, ותומך בקיצור החופש. "אנחנו מפעילים בקיץ מסגרות חינוכיות רבות. למשל קייטנת "קו לחיים", שילוב החניכים שלנו בעזרה לילדים עם מוגבלויות. אנחנו מלמדים אותם תרומה לקהילה ואחריות חברתית. כמובן שזו אינה חובה כי אנחנו עדיין כפופים למשרד החינוך וזוהי חופשת קיץ, אבל ההיענות גדולה", הוא מספר. "לא צריך חודשיים חופש, זה ארוך מדי. לקחנו על עצמנו יעד לספק תעסוקה חינוכית לילדים כי הקיץ הארוך ושעות הפנאי הרבות עשויות לגרום להידרדרות הנוער. אנחנו לא רוצים שיחזור ב-1 בספטמבר ללא מעש". עמית ממליץ להפעיל מסגרות כאלה לילדי בתי הספר היסודיים, ולספק מעטפת חינוכית מטעם הרשויות המקומיות לתלמידים בחינוך העל יסודי.
"אני גם אבא לילדים ביסודי, הם לא צריכים חופש כל כך גדול", הוא מוסיף. "יש חוסר הגיון מוחלט - החופשים של הילדים שונים מהחופש של ההורים וזה יוצר מצב שאנחנו לא איתם, במקום לעשות התאמה שתאפשר לבסס תא משפחתי נורמלי כמו במדינות אחרות. מוסדות חינוכיים צריכים לפעול 365 ימים בשנה, הם לא יכולים לעמוד ריקים. בין אם המורים ימלאו את השעות האלו או הרשות, כל מוסד צריך לשבת ולראות איך מפעילים את הילדים".
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com