המטוס החטוף המריא חזרה לרוסיה

דרמת המטוס הרוסי החטוף הסתיימה ללא נפגעים.
המטוס יצא הלילה חזרה לרוסיה. החוטף נחקר במשטרת אילת לפני שהוחזר למטוס - הפעם כשאזיקים על ידיו. החוטף הסכים לצאת חזרה לרוסיה לאחר שקיבל הבטחה שלא יוצא להורג. נראה שהאיש מעורער בנפשו.

בראיון לגלי צה"ל הגדיר היום הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז, את התנהגותו של החוטף "מוזרה". הוא סיפר כי משיחות שנערכו עמו עולה כי דרישותיו נוגעות לעניינים רוסיים פנימיים. את הסיבות למעשהו הוא נימק ב"מלחמה של הצהובים נגד הלבנים". כשהוא נשאל מדוע הוא נחת דווקא בישראל אמר כי הישראלים חכמים והם יבינו אותו.

הרמטכ"ל הוסיף כי ככל הנראה לחוטף לא היה אקדח והוא השתמש בזה של הטיס. דברים אלו מתאימים למידע שמסר שגריר רוסיה בישראל, מיכאיל בוגדנוב, לפיו החוטף היה חמוש רק במטעני דמה.

המטוס, נחטף בשעות הלילה בדרכו מדגסטאן למוסקבה. הוא נחת לצורך תידלוק בבאקו, בירת אזרבייג'אן, והמריא לפני שצוות מו"מ שהוזנק לשוחח עם החוטפים הגיע למקום.

האלוף גיורא איילנד, ראש אגף מבצעים בצה"ל, אמר במסיבת עיתונאים לסיכום האירוע כי החוטף נכנס לתא הטייס כשעל זרועו פצצת דמה, שהיתה למעשה חוסם עורקים. החוטף איים לפוצץ את עצמו ואת המטוס, במידה ולא ייענו תביעותיו לנחות בישראל.

ישראל סירבה בתחילה לאשר את נחיתת המטוס בישראל, אולם בסביבות השעה שש בבוקר, כאשר הטייס דיווח שיש לו דלק לשעה נוספת אחת בלבד, ניעתרה ישראל לבקשה.ומטוס חיל האוויר ליווה אותו לבסיס חיל האוויר "עובדה" שבדרום הארץ, שם נחת.

מחקירת החוטף עולה כי הוא תמהוני, שפעל בשליחות אביו. הוא הועבר למשטרת ישראל והוסגר, כאמור, לארצו בהליך רגיל.


ראש הממשלה, אהוד ברק, שהיה בדרכו חזרה לארץ בעקבות החטיפה, שינה כיוון פעם נוספת ועתה עושה את דרכו לכיוון ארה"ב, על מנת להפגש עם הנשיא, ביל קלינטון.

הרשויות בדגסטן עדיין לא הצליחו לאשר בוודאות את זהותו של חוטף המטוס. ראש התביעה בדגסטן, קביבולה אלייב, הכחיש ידיעות קודמות כאילו החוטף הוא פעיל איסלאמי שישב בעבר בכלא.

דגסטאן היא חלק מברית המועצות לשעבר וכיום רפובליקה אוטונומית ברוסיה. כמו כל איזור הקווקז, גם היא סובלת בשנים האחרונות מאיום על יציבותה, בעיקר על ידי קבוצות פונדמנטליסטיות.

שטחה של דגסטאן דומה בגודלו לשטח סקוטלנד והיא ממוקמת בין הים הכספי ממזרח והרי הקווקז ממערב. שני מיליון התושבים מחולקים ל-32 קבוצות אתניות שונות, כשמוסלמים היא הקבוצה הגדולה מביניהם ומהווה את הרוב במדינה. הפיצול האתני הוא אחד הגורמים לכך שהרפובליקה.

הרפובליקה הקטנה פגיעה יחסית להשפעות לאומניות ופונדמנטליסטיות. עם זאת, הצליחה דגסטאן לשמור על יציבות יחסית למרות שתי המלחמות בין שכנתה צ'צ'ניה, לרוסיה. המורדים הצ'צ'נים עושים מאמצים רבים כדי לערער את היציבות בדגסטאן, כמו בכל איזור הקווקז. חלקם חצו את הגבול כדי להשפיע מבפנים על המהלכים. לפני מספר חודשים הכריזה המועצה האיסלמית בדגסטאן על עצמאות, ככל הנראה בעקבות השפעה צ'צ'נית. דגסטאן גם קלטה פליטים רבים שברחו מצ'צ'ניה בעקבות ההפצצות המסיביות של רוסיה, שכתשו את הרפובליקה.

מרבית המוסלמים בדגסטאן מתייחסים בחשדנות להשפעה הצ'צ'נית. הם חוששים כי הצ'צ'נים אינם מעוניינים בטובת דגסטאן אלא בהפיכתה לשותפה חלק "סוג ב'" ממדינה מוסלמית שהם רוצים לכונן בקווקז. אחת הקבוצות המוסלמיות הפעילות באיזור היא ה"וואהבי", שנוסדה במאה ה-18 בחצי האי ערב והיוותה נדבך חשוב בהקמת ערב הסעודית המודרנית. הוואהבי נחשבת כמי שמפרשת באופן קיצוני את האיסלאם והשפעתה בצפון הקווקז רבה. היא אינה סובלנית במיוחד למשטרים חילוניים, דוגמת זה השולט בדגסטאן.