פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האנשים שמתאשפזים כדי לא להישאר רעבים: "בבית אין לי אוכל"

      לעתים תכופות הם מתאשפזים בשל תת-תזונה, משום שידם אינה משגת לרכישת מזון: "בבית החולים לא צריך לדאוג שיהיו לי 3 ארוחות". כעת, עיריית פתח תקווה תפעיל מערך מתנדבים שיגיע לבתיהם עם סלי מזון, אך האם זה הפתרון לתופעה?

      האנשים שמתאשפזים כדי לא להישאר רעבים: "בבית אין לי אוכל"
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: קשת סידי

      יוסי ניגרי, בן 45 מפתח תקווה, גרוש ואב לילד, מכיר היטב את בית החולים בילינסון שבפתח תקווה. הוא עבד בעבר בתחזוקת בניינים, אולם מאז שחלה בדלקת המעי הגס, הוא לא מצליח לעבוד. בשנים האחרונות הוא נקלע למעגל של אשפוזים חוזרים ונשנים בבית החולים בעקבות תת-תזונה. "הייתי מאושפז הרבה פעמים בבית החולים, אי אפשר כבר לספור", סיפר ניגרי. בפעם האחרונה הרגשתי כאבי בטן וקוצר נשימה. אני לא אוכל נכון, לא שלוש ארוחות ביום, אין לי בבית אוכל כמו בבית החולים, שם הכול מסודר".

      לדברי ניגרי, "המצב הכלכלי על הפנים. אני מגיע למצב שאין לי כסף לקנות דברים ומוצא את עצמי תלוי בעזרה של אחרים. אני לא יכול להסתמך על זה כל הזמן, לא תמיד יהיו אנשים שיהיו מוכנים לתת איזה משהו". "זה אירוני, אבל אני כבר מעדיף להיות בבית החולים, כך אני יכול להיות ללא דאגות", הסביר.

      יוסי ניגרי, שסובל תת תזונה עקב אי אכילה בצורה מסודרת ממחסור בכסף. יוני 2015 (ניב אהרונסון)
      "הייתי מאושפז הרבה פעמים בבית החולים, אי אפשר כבר לספור". יוסי ניגרי (צילום: ניב אהרונסון)

      הפעם האחרונה שבה היה מאושפז הייתה באפריל האחרון. בהמלצת העובדים הסוציאליים בבית החולים, הוא הופנה למשרד הרווחה בעיריית פתח תקווה שהקימה באותם ימים את פרויקט סל השיקום התזונתי, המיועד לניגרי ודומיו - אותם אנשים שמתאשפזים בבתי חולים עקב תת-תזונה, משום שידם אינה משגת לרכוש מזון. "כשאני בבית החולים אני קם בשעה 6:00 בבוקר, האחים והאחיות מדליקים את האור, עושים בדיקות דם, לחץ דם, חום, אז יש ארוחת בוקר, וארוחת צהריים בסביבות השעה 12:30, ולאחר מכן ארוחת ערב בסביבות השעה 18:00. בין הארוחות אני מעביר את הזמן, אין דאגות, אין טרדה. הדאגות מתחילות מחוץ לבית החולים ואי אפשר להפסיק לחשוב על זה. כשאני בבית החולים אני כל הזמן חושב מה יהיה בעוד חודש כשאני אצא מכאן? איך אז אני אסתדר? אצל מי אני אגור? זה תמיד תקופתי", הוא סיפר.

      היום מתגורר ניגרי אצל חברה טובה שעוזרת לו, אך הגורם העיקרי שעזר לו להימנע מלחזור לבית החולים הוא תכנית סל השיקום התזונתי שיזמה עיריית פתח תקווה וראש העיר איציק ברוורמן בשיתוף בית החולים בניצוחו של ד"ר בעז תדמור, ממלא מקום מנהל בית החולים. "במשך תקופה קיבלתי סלי תזונה מהרווחה בעיריית פתח תקווה, שכללו חמגשיות כאלה כמו שמחלקים בטיסות", אמר ניגרי. "הרווחה מנסים לעזור כמה שהם יכולים, אבל אני לא יכול להיות תלוי רק בה. לפעמים יש בפייסבוק אנשים שרוצים לתרום אוכל והם לא יודעים מה לעשות עם זה, אז אני נעזר גם בהם. אני בודק אם יש מישהו שאין לו מה לעשות עם האוכל שלו". ניגרי אינו שולל את האפשרות שסלי המזון הם אלה שמונעים את אשפוזו זה חודש וחצי. "האמת היא שבחודש וחצי האחרונים לא התאשפזתי. יש איזו רגיעה מבחינת כאבי הבטן, יכול להיות שסלי התזונה עזרו במידה רבה. אם במשך חודש וחצי לא הגעתי לבית החולים אז כנראה שזה עושה משהו", הסביר ניגרי.

      לחם ומרגרינה

      כדי למנוע אשפוזים חוזרים של מטופלים הסובלים מתת-תזונה, וכדי לסייע בשיקום החולה, פנה ד"ר תדמור אל עיריית פתח תקווה. על פי התכנית החדשה, פרטיו של מטופל שיאובחן כסובל מתת-תזונה, ושמצבו מצריך ליווי מתמשך או טיפול, יועברו (בהסכמה בלבד – ד"י) לאגף הבריאות והרווחה של עיריית פתח תקווה, וזה יפעיל מתנדבים שיגיעו לבתי המאושפזים עם סל מזון שמתאים לצרכיו. המוצרים בסל יירכשו בכספים המתקבלים מ"הבית החברתי", החזית החברתית הגדולה נגד יוקר המחיה. כמו כן, המתנדבים ילוו את המטופל לאורך זמן, ובמידת הצורך יחברו בינו לבין הגופים המתאימים שעשויים לסייע לו על מנת למנוע מקרים של הזנחה ובדידות.

      "במקרים רבים תת-תזונה הוא מצב כרוני שלא נובע ממחלה כזאת או אחרת", הסביר מנהל אגף הרווחה בעיריית פתח תקווה, גיא עפארי. "מצב של תת-תזונה יכול להתרחש כתוצאה מהזנחה או ממצב חברתי-כלכלי קשה. קשיש בן 70 שהפך לאלמן מטפל בעצמו פחות טוב, הוא פחות מודע, ואם הוא במצב כלכלי פחות טוב, הוא לא יקנה לעצמו בשר, אלא יעשנ שיקולים מאוד מדויקים שיאפשרו לו לעבור את החודש". עפארי הסביר כי אנשים הסובלים מתת-תזונה לא בהכרח גוועים ברעב. "הוא לא יהיה רעב במובן של רעב, הוא יאכל לחם ומרגרינה, ולא ירקות או פירות. הוא יהיה מאוד מדוד במה שהוא קונה ולא יטפל בעצמו".

      קשיש מחטט בפח אשפה (רותם דרוב)
      "כשבית החולים משחרר את החולה, בקהילה לא תמיד יהיה מי שיחכה לו" (צילום: רותם דרוב)

      רבים מהסובלים מתת-תזונה מאושפזים בתחילה מסיבות אחרות, אולם במהלך האשפוז מתגלה כי הגורם למחלה שבגינה התאשפזו הוא תת-תזונה. "כשבית החולים משחרר את החולה, בקהילה לא תמיד יהיה מי שיחכה לו. כאן אנחנו נכנסים עם צוות של מתנדבים ומזון, אמר עפארי. הרווחה החלה לטפל לאחרונה בשמונה תושבים בעיר, אך ברור להם שהתופעה נרחבת בהרבה. "עד כה טיפלנו בשמונה בני אדם. התחלנו עם זה בחודשיים האחרונים, אבל אנחנו רואים שהפוטנציאל גבוה", הודה. "במקרה של אנשים שהגיעו להזנחה בגלל מצב חברתי-כלכלי ירוד או בגלל חוסר יכולת לחשב נכון את רכישת האוכל בשל מחסור בהשכלה, אנחנו צריכים להתערב בצורה יותר אגרסיבית ומקצועית".

      לטענתו, לאותם חולים יש היסטוריית אשפוז. מערכת הבריאות כבר מכירה אותם והיא הבינה שעליה לסייע להם להשתקם בביתם כדי למנוע אשפוזים חוזרים. "תראי לאיזה מצב הגענו בתור חברה: אנשים חושבים שעדיף להם להגיע לבית החולים כי שם ידאגו להם", אמר. "לאדם חזק כלכלית בדרך כלל יש את הידע והיכולות להימנע ממצב כזה. אוכלוסיות שהן יותר חלשות בדרך כלל פחות מונעות זאת". עפארי הסביר כי הגורמים העיקריים למצב הזה הם בדידות, אי-קבלת טיפול וחוסר תמיכה ממסדית. "מספיק שחזרת מבית החולים ויש לך שכנים שמכירים אותך, יביאו לך תבשילים וידאגו לך, זה כבר יכול למנוע את האשפוז החוזר הבא. אבל מספיק שיש אדם מבוגר שאין לו אף אחד, הוא חוזר מאשפוז כזה הביתה ומה הוא יעשה? הוא יחזור להרגלים הישנים והוא שוב יהיה פגיע".

      סיגל פישמן דיאטנית קילנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית חולים בלינסון, יוני 2015 (ניב אהרונסון)
      "40% מהאוכלוסייה המאושפזת נמצאת בתת-תזונה". הדיאטנית סיגל פרישמן (צילום: ניב אהרונסון)

      סיגל פרישמן, דיאטנית קלינית ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון, טענה, כמו עפארי, שהאשפוז מתרחש לרוב בשל בעיה רפואית. "מצבים רפואיים רבים מעלים את הדרישה הקלורית של הגוף. כמו שאנחנו יודעים, במחלות אין הרבה תיאבון, והפער בין מה שהגוף צריך לבין כמה שהאדם יכול לאכול זה מה שיוצר תת-תזונה". לדבריה, 40% מהאוכלוסייה המאושפזת נמצאת בתת-תזונה. "חלק מהמקרים האלה נובעים מחוסר יכולת לארגן לעצמם אוכל, אם זה ממצב סוציו-אקונומי נמוך, או במבוגרים שאין להם עזרה. הם בודדים, הם חיים לבד, הם צריכים לקנות מזונות יקרים מדי עבורם ולא מצליחים".

      במצבים כאלה, הסבירה פרישמן, העובדות הסוציאליות נכנסות לתמונה. "הן רואות אם החולים יכולים לחזור הביתה ולהזין את עצמם כך שיחלימו מאותו מצב אקוטי שבו הם נמצאים. אם הם יוצאים הביתה והמצב הסוציו-אקונומי והבדידות לא יאפשרו להם להזין את עצמם כמו שצריך, סביר להניח שהם יחזרו תוך שבוע שבועיים לעוד אשפוז ועוד אשפוז. "אנחנו לא רוצים מלונאות כזאת. בית החולים הוא לא מקום שצריך להתאשפז בו לצורך הזנה. אבל דרך הפרויקט אנחנו רוצים לאתר כאלה מקרים ולעזור להם במקום הטבעי שלהם, שיאכלו את מה שהם רוצים ולא יצטרכו להגיע לכאן", היא הוסיפה. "אם הפרויקט הזה יצליח מבחינת מענה, אני חושב שהמדינה תצטרך לחשוב ולקחת את זה על עצמה. היא תצטרך להחיל את זה בכל הארץ, כי היום אין את זה".