הצעד הבא של בנט להצלחתנו בעולם

אנו חיים במדינה שצריכה להסביר את עצמה לא פעם, כפי שלמדונו במאבק נגד החרמות. ראוי שנדע כי השפה של הכפר הגלובאלי שלנו היא אנגלית ובעתיד הנראה לעין אין שפה אחרת שתתפוס את מקומה. יש לשפר בדחיפות את לימוד האנגלית, לפני שיהיה מאוחר

הלן דורון
השרים כחלון ובנט מכריזים על רפורמת הסייעת בגני הילדים (צילום: טלי מאייר )

התלהבות והתרגשות גדולה מלווה את הורי ישראל, או לפחות את ההורים לילדים בגיל הרך, עם הכרזתו של שר החינוך על הכנסת סייעת שנייה לגני הילדים בישראל. להכרזות שמלוות בהצהרות על צמצום פערים, הזדמנות שווה לילדים בהרצליה, נהריה או ברהט ו"איכות חינוך שלא תיקבע לפי תלוש המשכורת", יש נטייה לגרום להשפעה ציבורית שכזו. אבל מאז שמעתי על הרפורמה החדשה, לא עוזבת אותי בעיקר התחושה שמתישהו לאורך הדרך הורי ישראל התרגלו לקבל כל כך מעט ממערכת החינוך, שגם כאשר ניתנים להם דברים בסיסים שאמורים להיות מובנים מאליהם בכל מערכת חינוך, הם רואים בכך בשורה חסרת תקדים. הרי מה יותר בסיסי ומחויב מציאות מהצורך של כל מערכת, וודאי המערכת האחראית על חינוך ילדנו, בכוח אדם מספיק ואיכותי.

מה שצריך להדאיג אותנו כהורים ואזרחים היא העובדה שקברניטי המערכת בוחרים להציג את הקצאתן של הסייעות הנוספות, כפריבילגיה שהם החליטו להעניק לנו. הגיעה העת שנפסיק להתייחס למערכת החינוך כאל חולה אנוש הזקוק לטיפולים דחופים בלבד. הגיעה השעה לפעילות מעמיקה ולחשיבה רחבה יותר. לכן, בכהונתו כשר חינוך על בנט לקחת את משנתו החינוכית והערכית מספר צעדים קדימה ולהמשיך ולטפל בתחלואיה הרבים של מערכת החינוך שסובלת מקיפאון מחשבתי ואופרטיבי מתמשך. עליו להמשיך באותה הדרך שבה פעל כשר כלכלה להורדת חסמים ביורוקרטיים, שמקשים מאוד על כל אפשרות לבצע שינויים דרסטיים וברוכים במוסדות הממשלתיים, ובראשם מערכת החינוך. דוגמה בולטת לכך באה לידי ביטוי בדמות חוזר מנכ"ל רב שנים מבית היוצר של משרד החינוך המונע דה-פקטו כל פעילות חווייתית בשפה האנגלית בגני הילדים מהחינוך הממלכתי.


מה שנראה כמו החלטה נקודתית הרלוונטית לגיל הרך בלבד, הוא למעשה השורש הרקוב ממנו צומחת המציאות העגומה בה רמת האנגלית של תלמידי ישראל הינה ברף התחתון ביחס לשאר מדינות ה-O.E.C.D. גם כאן, כמו תמיד, כאשר גלגלי הממסד קופאים על השמרים מיד נכנסים לאותו הוואקום שחקנים פרטיים, אשר עושים בצורה מקצועית ומועילה את שראוי היה שייעשה במסגרת הגנים הממלכתיים. הם פועלים באלפי גנים פרטיים שבהם מכירים צוות הגן וההורים בחשיבות הקניית כישורי אנגלית כבר מהגילאים הרכים, וכך נוצרת מציאות בה החלטה ארכאית היא אחד מהגורמים המסייעים להנצחת והעמקת הפערים החברתיים שבהם ביקש השר בנט להילחם. זאת שכן, ילדים שנולדו להורים שידם אינה משגת לרשום את ילדיהם לגנים הפרטיים, אינם נהנים מההזדמנות לרכישת שפה שידיעתה בכפר הגלובלי בו אנו חיים מהווה קטליזטור משמעותי להצלחה בחיים הבוגרים.

ישראל תמיד הייתה חלק חשוב בקהילה המדעית, האקדמית והתרבותית העולמית, או לפחות שאפה לכך, וכל מי שרוצה לבנות בבגרותו קריירה מצליחה יודע שהדרך לשם מחייבת אנגלית ברמה גבוהה, שהפכה כיום לכורח המציאות. על כך יש להוסיף את העובדה שאנו חיים במדינה שצריכה לדברר ולהסביר את עצמה לא פעם אל מול אירועים ביטחוניים ומדיניים, כפי שלמדונו הימים האחרונים במאבק נגד חרמות העולם. לפיכך, מן הראוי שנשכיל ונדע כי השפה של הכפר הגלובאלי שלנו היא אנגלית ובעתיד הנראה לעין אין שפה אחרת שעתידה לתפוס את מקומה.

על מנת לקחת חלק פעיל בעולם של המאה ה-21 ולהיות בעלי סיכויים גדולים יותר להצליח בו, לא מספיקה ידיעת השפה, אלא דרושה שליטה מלאה בה על ידי דיבור והבנה מושלמים. מרבית ילדי ישראל לא זוכים למפגש אמיתי ובלתי אמצעי עם השפה האנגלית כמו שר החינוך שנולד להורים אמריקאים, וראש הממשלה שבילה את תקופת נעוריו בארה"ב, ששליטתם המלאה והמוחלטת בשפה ניכרת בהשפעתה בכל ראיון או נאום באנגלית. לכן נדרשת השקעה רחבה ברכישת כישורי האנגלית במסגרת מערכת החינוך הממלכתית כבר מהגיל הרך, כפי שעשו מדינות האיחוד האירופי שהוציאו לפועל לא מכבר את פרויקט "פיקולינגו", שמטרתו המוצהרת היא שכל ילד יידע שתי שפות זרות טרם עלייתו לכיתה א'.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
מרבית ילדי ישראל לא זוכים למפגש אמיתי ובלתי אמצעי עם השפה האנגלית (צילום: מגד גוזני)

בין דבריו של השר בנט, הוא דיבר על "השנים שיעצבו את כל החיים" של הילדים, וכמי שעוסקת בתחום לימודי האנגלית עשרות שנים, אין לי אלא להסכים עם אמירה זו. נוכחתי לראות עד כמה תהליך קליטת השפה בקרב ילדים בגיל הרך שונה באופן מהותי מתהליך קליטת השפה אצל מבוגרים, ועובדה זו גם הוכחה מדעית ומביאה לכך שלימוד שפה בגיל הרך, מהווה פעולה פשוטה יותר. כמי שמבקרת מדי שנה בעשרות מדינות ברחבי העולם, אני רואה עד כמה בעולם הגלובלי של היום לבקיאות בשפה האנגלית ישנה חשיבות מכרעת בהתוויית קשרים כלכליים ואיתנים שיוצרים אינטרסים משותפים בין חברות וארגונים, שמצליחים פעמים רבות להאפיל על סכסוכים דיפלומטיים בין ראשי מדינות.

כמי שהנושא קרוב לליבו, והתבטא עוד מתוקף תפקידו כשר הכלכלה בחשיבות הרבה שהוא מקנה ללימוד האנגלית בקרב כלל ילדי ישראל על מנת שיצליחו בבגרותם, וכמי שחשובה לו תדמיתה של ישראל בקרב אומות העולם, אני קוראת לשר בנט להוריד את אותו חסם ביורוקרטי. בכך יוביל שר החינוך את תחום הוראת האנגלית בארץ למחוזות חדשים, ואת כולנו לימים בהם אנו שואפים הכי גבוה שאפשר ולא מסתפקים רק במועט.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully