האיחוד האירופי יפרסם בקרוב את ההנחיות החדשות לסימון מוצרים מההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית כך מסרו אתמול (שלישי) בכירים באיחוד האירופי לסוכנות הידיעות אי-פי. למרות שלדברי הגורמים ניסוח התקנות יסתיים רק בעוד כמה שבועות, מדובר בצעד משמעותי נוסף לתנועת ה-BDS, הקוראת להחרמת תוצרת ישראלית במחאה על מפעל ההתנחלויות. לדברי שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, ניסוח ההנחיות "יושלם בעתיד הקרוב".
אף שמדינות אירופה לא צפויות להחרים לחלוטין מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ולהפסיק את ייבואם, סימון המוצרים יאפשר לצרכנים להימנע מרכישתם. דיונים על כך התקיימו במשך זמן רב, אולם רק לאחר הקמתה של ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו הוגבר הלחץ על המחוקקים האירופים ליישם את הצעד. דובר משרד החוץ עמנואל נחשון הבהיר כי ירושלים "נמצאת בקשר צמוד עם האיחוד האירופי. הבהרנו את עמדתנו, ואנו מקווים שהאיחוד האירופי יקבל אותה".
עוד בוואלה חדשות:
הצעת חוק של מרצ: לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות
מרידור על החרם: "לא כל מי שמתנגד לישראל הוא אנטישמי"
יהודי ארה"ב נגד החרם: "הקהילה עולה להתקפה נגד האנטישמיות"
בתוך כך, שגריר צרפת בישראל פטריק מזונאב התייחס היום לראשונה לנושא החרם על ישראל, בצל התבטאויותיו של מנכ"ל אורנג' העולמית סטפן רישר, שהצהיר על כוונותיו להפסיק את פעילות המותג בישראל. "זה נכון שהאיחוד האירופי רוצה להבהיר את מקור המוצר לצרכן האירופי, זו חובתנו לספק לצרכן שקיפות בנוגע למוצרים", אמר מזונאב. "הממשל הצרפתי רואה זאת אך ורק כעניין של שקיפות כלפי הצרכן".
"דבריו של רישר אכן היו שנויים במחלוקת, אך הוא אמר שהוא התחרט על כך", הוסיף השגריר בנוגע למנכ"ל אורנג'. "ככל שאני יודע, אורנג' לא תומכת בחרם על ישראל". מזונאב התייחס לעמדת פריס בנושא, בעקבות קריאות של פעילי BDS לממשל הצרפתי, שלו מניות בהנהלת אורנג', להחרים את ישראל. "זה ברור שלממשל הצרפתי אין שום כוונה להחרים את ישראל", הבהיר, "החרמה של ישראל אינה חוקית. אנחנו מעודדים את החברות שלנו להגיע ולהשקיע בישראל. ברור שאנחנו כאן כדי לעשות עסקים עם ישראל".
"הפסקת הבנייה הייתה משנה את הלגיטימיות הבינלאומית"
גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק התייחס לנושא, בדברים שנשא בכנס הרצליה שנערך היום במרכז הבינתחומי. "הבידוד המדיני נהיה באחת לאתגר המדיני הדחוף ביותר למדינתנו", אמר. לטענתו, החרם לא היה תופס תאוצה תחת ממשלה בראשותו של מנהיג אחר. לדבריו של ברק, "דמיינו ממשלה בראשות הרצוג-לפיד-כחלון. האם יש למישהו ספק שהגל הנוכחי הזה לא היה קם? ממשלה שנתפשת כפועלת בנחרצות להיפרדות מהפלסטינים, מעבירה בקלות את התמיכה מהפלסטינים".
"הפסקת הבנייה מעבר לגושי הישובים הייתה משנה את הלגיטימיות הבינלאומית", הוסיף ברק. "הבנייה מעבר לגושי הישובים מסכנת בסופו של דבר את עתידם של הגושים עצמם. אנו בעת של הזדמנות גדולה להסדר מדיני. מול הפלסטינים ישראל יכולה בעיקר לתת, אך מול כלל העולם הערבי ישראל יכולה לקבל, והרבה".
ראש הממשלה נתניהו דיבר אף הוא בכנס הרצליה, וטען כי "הפלסטינים ברחו מאולמרט, מברק, משרון וגם ממני. כשג'ון קרי הציג את המסגרת למשא ומתן, הם ברחו מזה. יש להם טריק, הם לא רוצים משא ומתן אבל זוכים בגיבוי עולמי נגד ישראל על זה שאין משא ומתן. אני חושב שזה מבריח את השלום". לטענתו, "לכפות שלום מבחוץ מבטיח דבר אחד התנגדות, ושהפלסטינים לא יבואו לשולחן. אני מקווה שהם ישנו מסלול".
לחץ על חברת האבטחה הבריטית שמפעילה מחסומים בגדה
במקביל, ניסיונם של פעילים פלסטינים להביא לחרם של חברות אירופיות על ישראל לא פוסק. היום הגיעה לסיומה בבריטניה חקירה שארכה כשנה וחצי בנוגע לטענות כי חברת השמירה הפרטית שמאבטחיה הוצבו בחלק מהמחסומים בגדה המערבית שותפה להפרת זכויות אדם. החקירה נערכה על ידי גוף ממשלתי בריטי, בעקבות עתירה של ארגון "משפטנים למען זכויות אדם פלסטיניות" בנוגע לפעילותה של חברת האבטחה הבינלאומית G4S במחסומים שהופרטו בקלנדיה, בבית לחם ובשער אפרים.
פעילות החברה במחסומים החלה בשנת 2008, ובחודש ספטמבר 2011 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות של ארגון ה-OECD בנוגע להשפעת פעילותן של חברות מסחריות על זכויות אדם. הדוח הבריטי קובע כי אין בסיס לדרישה מהחברה להפסיק את החוזים שנחתמו עם משרד הביטחון הישראלי וכי אין "כשל כללי" בפעילות החברה, אולם קורא לה לבחון אפשרויות נוספות לוודא כי לא נעשית פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים במחסומים.
בשנת 2011, לצד ריענון ההנחיות של ה-OECD, חבר המנהלים של G4S קבע כי החוזים להפעלת המתקנים בישראל לא יחודשו. בהודעה שנמסרה מהחברה היום, הובהר כי "עמדה זו לא השתנתה". תוקף החוזים צפוי להסתיים בהדרגה במהלך השנה הבאה. בחודש מרץ הקרוב תפרסם הממשלה הבריטית דוח סופי בנושא.
צפו בפינוי הפעילים מישיבת ההנהלה של חברת G4S:
ארגונים פרו-פלסטיניים קראו לחברה להפסיק את פעילותה בשטחים הגדה המערבית ולהחרים את הממשלה הישראלית. בפגישה השנתית של הנהלת החברה שנערכה בלונדון ביום חמישי האחרון, כמה פעילים מחו על המשך פעילות החברה בישראל ובשטחים, והוצאו בכוח מחדר הישיבות.
(עדכון ראשון: 23:00)