המדינה הגישה אתמול (ראשון) תגובה לבג"ץ בעניין דמי הקיום של חיילי החובה, וחשפה כיצד מחושבת משכורתם החודשית של החיילים דבר שנמנעה מלעשות עד כה. הבג"ץ, שהוגש בנושא ב-2012, טען אז כי דמי הקיום המשולמים לחיילים המשרתים בשירות חובה בצה"ל עומדים על 352.2 שקל, סכום זהה לזה מלפני עשר שנים. זאת, לצד הטענה כי באותה התקופה, משכורתם של חיילי הקבע עלה בעשרות אחוזים ושל הרמטכ"ל ב-40%.
העתירה הוגשה על ידי שלושה אחים באמצעות אביהם, עו"ד אמנון לורך, וכן עו"ד ענר חפץ ורועי שראל, ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. לטענתם, סכום דמי הקיום לא נקבע בחוק או מכוח הסמכה בחוק, אלא רק במסגרת פקודת מטכ"ל וזאת מבלי שנקבעו קריטריונים כלשהם לקביעת סכום דמי הקיום וללא פיקוח ציבורי כלשהו. "דמי הקיום, ששיעורם כ-9% משכר המינימום, הם בבחינת לעג לרש, ואין בהם כדי להבטיח קיום מינימלי בכבוד של משרתי החובה. סכום זה לא הספיק כדי לקיים את צרכיהם הבסיסיים במשך תקופת שירותם, והם נאלצו להסתייע במשפחתם על מנת להתקיים בתקופה זו", נכתב בעתירה. "סכום דמי הקיום הנוכחי מפלה כלכלית בין מי שמשרתים לבין אלו שאינם משרתים, ואינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם במהלך שירותם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם". האחים ביקשו מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל שקובעת את דמי הקיום - תבוטל, וכי יש להשוות את התשלום לחיילי החובה לשכר המינימום במשק, בניכוי מוצרים ושירותים הניתנים לחיילים במהלך שירותם. עוד מסרו כי יש להצמיד לאלתר את השכר למדד המחירים לצרכן.
יומיים לפני שנערך הדיון בחודש נובמבר האחרון, החליטו בצה"ל באורח פלא להעלות את שכר חיילי החובה. בהודעה שפרסם הצבא בנושא נכתב כי הסכומים מבוססים על בחינת סל הצריכה של החיילים. שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז מתחו ביקורת על התנהלות משרד הביטחון, ודרשו הבהרות מהמדינה על הקריטריונים שהובילו לצעד. השופטת חיות הביעה אי נוחות על כך שעודכנו בהעלאה מאמצעי התקשורת וטענה כי על המדינה לציין מדוע הוחלט דווקא על סכום העלאה הנוכחי. "לאחר ההודעה על עדכון השכר נדרוש לדעת מהי אמת המידה לסל ומשם נתקדם", אמרו. המדינה טענה כי לא נקבעו קריטריונים לקביעת דמי הקיום של חיילי החובה, ולא נקבע סל צריכה שיהווה בסיס לכך, בשל תפיסת המדינה את מהות דמי הקיום ואת מהות השירות בצבא כשירות ללא תמורה כספית. שופטי העליון לא קיבלו את טענת המדינה ודרשו לדעת שיש קריטריונים מושכלים, שלגיבושם התלווה חישוב של סל הצריכה הבסיסי של חייל.
בעקבות דרישת השופטים הגישה המדינה את תגובתה, שם פירטה כי בשל דרישת השופטים הוחלט לקבוע קריטריונים לסכום דמי הקיום והתקיימה עבודת מטה להכנתם. לפי התגובה, שהוגשה על ידי עורכת הדין דנה בריקסמן, סגנית מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, צרכיו של החייל מסופקים לו על ידי צה"ל בחלוקה לשלושה רבדים: קיום בסיסי המסופק על ידי צה"ל לרבות מזון, מדים וסיוע כלכלי למתקשים, צרכים אישיים וצרכי רווחה ופנאי. שלושת הרבדים הללו מגולמים, לטענת המדינה, במשכורת של חיילי החובה.
הסכום הבסיסי שמקבל כל חייל הוא 260 שקלים. על זה מתווסף מימון לצרכים אישיים - הלבשה תחתונה, היגיינה ותקשורת הזהים בקרב כל החיילים. 80 שקלים בחודש מיועדים להלבשה תחתונה (תחתונים, גופיות, גרביים ומגבת), 140 שקלים למוצרי היגיינה (גילוח, רחצה והיגיינה נשית) ו-60 שקלים לתקשורת (חבילת שיחות במכשיר הנייד). ואולם, ניתן לומר כי מדובר במספרים שחוברו רק באחרונה עד לרפורמת הסלולר לפני כשלוש שנים, מחירי השיחות היו גבוהים בהרבה מ-60 שקלים לחודש, ואילו המשכורות היו נמוכות יותר.
הרובד השלישי עוסק בפנאי. המדינה טוענת בתגובתה כי רובד זה מגלם בתוכו תעדוף לחיילים לוחמים, שכן לטענתה חיילים שאינם בשירות קרבי יכולים לקבל היתר לעבודה פרטית. מדובר בטענה בעייתית, מאחר שהקריטריונים לקבלת היתר עבודה נובעים ממצוקה כלכלית.
צה"ל: "לא ניתן לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים"
נוסף על כך, לוחמים מקבלים תוספת של 540 שקלים, ותומכי לחימה זכאים לתוספת של 240 שקלים. כך, לוחם בצה"ל מקבל משכורת חודשית של 1,080 שקלים, תומך לחימה מקבל 780 שקלים וחייל המשרת בעורף 540 שקלים. עתה, טוענת המדינה כי משכורות החיילים יתעדכנו אחת לשנה בצמוד למדד המחירים, ואחת לחמש שנים תיערך בחינה של התכליות והקריטריונים.
תגובת המדינה הגיעה לאחר תלאות רבות. בעקבות בקשת השופטים בדיון שנערך בנובמבר האחרון, הוגש תצהיר מטעם המדינה, עליו חתום ראש מחלקת פרט באגף כוח אדם בצה"ל, אלוף משנה גיל בן שאול, שטען כי אותה העלאה מקורה בעבודת מטה שנעשית בצה"ל, במסגרתה הגורמים הרלוונטיים בצבא בחנו את היקף ההוצאות של חיילים בשירות חובה על פי בחינת השימוש בכרטיסי האשראי של "יותר" - מועדון הטבות לחיילי חובה ש-80% מהם חברים בו. נתונים אלה העלו כי הצריכה החודשים של חייל חובה עומדת בממוצע על 1,100 שקלים. למרות זאת, הוחלט לבסוף להצמיד את דמי הכלכלה של חיילי החובה לדמי השירות הלאומי, הנמוכים בכ-50%. המסקנה אליה הגיעו בצה"ל: "לא ניתן ואין מקום לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים, זאת בשל השונות ביניהם", כתב אל"מ בן שאול.
בתגובה לדברים טענו העותרים כי יש כאן סתירה לדברים שנאמרו בעבר. כך, למשל, אותו אל"מ בן שאול אמר בכנסת כי "סל הרווחה שאנחנו גיבשנו נע סביב 1,100 שקלים לחייל (...) הוא גובש על פי צריכת החיילים. בדקנו מה סל ההוצאות של חייל, הכנסנו לתוכו הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה, בילויים, קניות בקנטינה - והגענו לסכומים שציינתי קודם".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com