ב-21 במאי, זמן קצר אחרי הפיגוע התקשורתי שייצר לעצמו במו פיו בסרטה של ענת גורן, רשם לעצמו יצחק בוז'י הרצוג הישג קטן: דף הפייסבוק שלו חצה את רף 100,000 הגולשים. מותר להניח כי איש במחנה הציוני לא פתח את בקבוקי השמפניה שנותרו מליל הבחירות בעקבות חציית הרף החדש. גם הם יודעים כי חולשתו התדמיתית של הרצוג מאז הבחירות, וביתר שאת מאז סרטה של גורן, באה לידי ביטוי דווקא בזירה החברתית.
דף הפייסבוק של הרצוג משקף היטב את הקו שהוביל אותו למחוזות אחרים לגמרי מאלה שכיוון אליהם. אנשיו של הרצוג, מי שאמור להיות איש של אנשים, לא הצליחו לייצר לו חיבור רגשי אמיתי לגולשים במהלך הבחירות. אחרי הכישלון בבחירות וסרטה של ענת גורן, מגמת הנתק בינו לבין בוחריו רק מתחזקת.
הרצוג שוגה במקום בו שוגים פוליטיקאים רבים אחרים: הוא לא מדבר עם הגולשים, הוא נואם בפניהם גם בפייסבוק. דוגמה לכך ניתן לראות ביום שלאחר בחירותו של גדי ירקוני, הפצוע הכי מפורסם מ"צוק איתן", לתפקיד יו"ר המועצה האזורית רמת אשכול. אנשיו של הרצוג העלו סטטוס המברך את ירקוני לרגל ניצחונו.
הרעיון טוב, הביצוע שוב בעייתי.
גם בסטטוס הזה, כמו בקודמיו, הרצוג נואם. "דוגמה ומופת לכולנו", הוא כותב על ירקוני בתחילת הסטטוס. מלים גבוהות וראויות, אך אין בהן את הרגש שכל כך נדרש בזירת הפייסבוק. בהמשך הוא מספר על הנחישות ותחושת השליחות שגילה אצל ירקוני בפגישה ביניהם בעבר, אך גם בכך לא חידש יו"ר האופוזיציה דבר.
לכל אורך הסטטוס, לא חושף הרצוג כל סממן רגשי כלפי ירקוני ורק מסתפק בסיום במלים "אני מברך אותו". לא "אוהב אותו", לא "מעריץ אותו", אלא מברך אותו. יבש בערך כמו קמפיין הבחירות של הרצוג.
לא בכדי, מתוך 100,000 הגולשים רק כ-1,420 גולשים נכון לכתיבת טור זה כיבדו את הסטטוס בלייק. זוהי כמות גבוהה ביחס ליתר הסטטוסים של הרצוג, אך זעומה ביחס לסיפור שמאחורי הסטטוס ובעיקר ביחס לשחקנים אחרים בזירה, כשבראשם שלי יחימוביץ', אשפית הרשתות החברתיות.
יחימוביץ' היא ללא ספק הפוליטיקאית מספר אחת בישראל ביכולתה להתחבר לגולשים בזירת הפייסבוק. נכון, גם נתניהו משדר טוב ברשתות החברתיות, אך עיקר כוחו במדיה המצולמת גם בזירה הזו.
העבודה שיחימוביץ' עושה בדף הפייסבוק שלה מאז הבחירות ועד עצם היום הזה ראויה להילמד בבתי הספר לתקשורת. הניסוחים שלה מחברים. היא מתרגזת. היא מרגיזה. היא עצובה. ובמלים אחרות: היא פשוט היא.
לא בכדי הסטטוסים של יחימוביץ' שוברים שיאים מבחינת חשיפה (הסטטוס שלה על מאי פאטל זכה לכמות בלתי נתפסת של יותר מ-96,000 לייקים ו-15,400 שיתופים). איך היא עושה את זה? קחו לדוגמה את הסטטוס שכתבה יחימוביץ' לאחר הודעתו של כתב ערוץ 10, נדב פרי, על המעבר לעסקי התקשורת של יצחק תשובה. היא מבקרת בחריפות את פרי, אך לא שוכחת לציין כי "אני גם מחבבת ומעריכה את נדב". יחימוביץ', שאגב בעצמה חצתה את הקווים לטובת הפוליטיקה בעודה עיתונאית, מבטאת היטב את תחושותיה ומסכמת: "אני אתגעגע. ואצטער".
ככה, בדיוק ככה, בונים סטטוס.
גילוי נאות: הצבעתי בבחירות למחנה הציוני. בכל פעם שאני נכנס לדף של יצחק בוז'י הרצוג ורואה את תמונת הפרופיל המלאכותית שלו מימי הבחירות אני נזכר בכאב בכשלי הקמפיין שלו - ואחר כך כועס. שמישהו יסביר להם שם, במחנה הציוני, שהבחירות הסתיימו - והרצוג, כמו שכולם כבר הבינו, חזר להיות בוז'י.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.