ארגון גג של האוניברסיטאות בבריטניה דחה אמש (רביעי) את הצטרפותו לתנועת ה-BDS הקוראת לחרם וסנקציות על ישראל בשל פעילותה בשטחים וברצועת עזה. זאת, אחרי ששלשום הכריזה התאחדות הסטודנטים הבריטית כי היא מצטרפת לחרם. בהצהרה שפרסם ארגון הגג נמסר כי הוא מתנגד להצטרף לחרם משום שהוא "סותר את עיקרון חופש החלפת הדעות". עם זאת, בהצהרה נמסר כי ארגון הגג מתנגד גם להענשת אנשי אקדמיה היוצאים נגד מדיניותה של ישראל.
בתוך כך, סטודנטים ישראלים הלומדים בממלכה, התייחסו לחרם של ארגון הסטודנטים, המייצג מיליוני סטודנטים במדינה בכלל האוניברסיטאות, רובן ציבוריות הנהנות מתמיכה ממשלתית. משמעות החרם היא שהארגון יצטרף לפעילות פומביות ברחבי הקמפוסים, שמטרתן לשפר את מעמדה הפוליטי של התנועה בקרב הצעירים בממלכה הבריטית וכן להגדיל את התקציב שנועד לקיום פעילות עוינת לישראל ומגיע ממדינות ערב. לדבריהם, לא מדובר בהחלטה מפתיעה.
"חברים שלי ב-jewish society (תא פרו-ישראלי הפועל באוניברסיטאות באנגליה - ר"ב) סיפרו שההצבעה הזו נעשתה בצורה מלוכלכת", סיפר בשיחה עם וואלה!NEWS אור צור, סטודנט ישראלי שחי במנצ'סטר. "הם בקושי פרסמו באופן פומבי שההצבעה בכלל מתקיימת. כנראה הם רצו שיגיעו רק מי שבדעה שלהם, כך שלמעט כמה בודדים שהצביעו בעד ישראל היה רוב מוחלט של כ-80% שהצביעו בעד BDS".
לדברי צור, להחלטה יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת עבור הסטודנטים הישראלים. "זה מפחיד, אבל מה שיותר מפחיד שזו רק ההתחלה. הכניסה שלהם לאוניברסיטאות פה היא ניסיון לחבור לארגון הסטודנטים האירופי ולקבל חופש פעולה בכל האוניברסיטאות ביבשת. אבוי לנו אם זה יקרה", אמר. "הם הרי לא מחפשים להחרים רק מוצרים מישראל, אלא שלטענתם ישראל מונעת חינוך אקדמי ברשות הפלסטינית ולכן הם בדעה שישראלים לא צריכים להשיג השכלה גבוהה באירופה. אנחנו מפחדים שזה ישפיע על קבלת סטודנטים מישראל ללימודים כאן ובאירופה בכלל, או ישפיע על תכניות חילופי סטודנטים".
"אחד הסטודנטים קרא לי 'רוצח תינוקות'"
הוא הוסיף כי למרות ההתפתחות המדאיגה מבחינתו, הוא לא חש מאוים. "במנצ'סטר היו קצת הפגנות בקיץ בזמן הפעילות בעזה, אבל הסטודנטים לא נתקלים באנטישמיות אישית נגדם, אלא עוינות כללית. ראינו הפגנות בכיכרות במרכז העיר, קיימו הפגנות מול חנות מוצרי ים המלח ויש המון פעילות גם בפייסבוק", אמר.
ג'וש הולט, סטודנט יהודי באוניברסיטת נוטינגהאם ואחראי על הקמפיין הפרו-ישראלי בתא היהודי בקמפוס (J soc), סיפר על החשש להביע עמדות ציוניות בפומבי. "BDS מבודד את כל הקולות הפרו-ישראליים בקמפוס", הסביר. "זה ממריץ אותנו להילחם קשה בקמפוס, אולם יש אחרים שרואים בתנועת החרם כוח בלתי ניתן לעצירה ושאין להם את הרצון להילחם בה, או שהם פשוט אדישים. אוניברסיטה היא מקום של למידה ודיאלוג, אבל קמפיין החרם שם לו למטרה להחניק את הדיאלוג הזה", אמר.
הולט מספר על תקריות עויינות כלפיו במהלך שבוע "האפרטהייד הישראלי", שמארגנים מדי שנה תאים פרו-פלסטינים. "אחד הסטודנטים קרא לי 'רוצח תינוקות' וייחס לי מעשים של צה"ל בשטחים באופן אישי, מאחר שהפגנתי את הציונות שלי. במונחים של אנטישמיות עדיין יש לי מזל, ולא פגעו בי פיזית", הוסיף בדאגה.
מנגד, אלעד כרמל, דוקטורנט ישראלי לפוליטיקה באוניברסיטת אוקספורד זו שנה שלישית, דווקא לא מתרגש מההצבעה. "אני לא מתייחס להחלטה כי לא מדברים על זה אצלנו", הסביר. "אני קראתי על זה בכלי התקשורת בארץ ולדעתי לא תהיה השפעה מחקרית או אקדמית פה. יכולה להיות לזה השפעה מורלית על סטודנטים מסוימים. יש פעילות פרו-פלסטינית ענפה, אבל זה תלוי בך אם אתה רוצה לקחת חלק בשיח הזה. אני באופן אישי לא הרגשתי עוינות כלפי כי אני ישראלי; גם בתקופת 'צוק איתן' היו לי דיונים קשים עם חברים שלי כאן, אבל לא תקפו אותי. אני לא בעד חרמות, אבל אין לי בעיה שה-BDS יכנסו לאוניברסיטאות, זו זכותם. זה לא אומר שאני מסכים עם האג'נדה שלהם".
המצב יצא מכלל שליטה
בצעד חריג, נפגשו בשבוע שעבר ראשי האוניברסיטאות והמכללות בישראל עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וביקשו ממנו את התערבותו הבהולה בנושא. הנוכחים תיארו בפניו את התגברות החרם הבינלאומי לטענתם על פעילות אקדמית ישראלית, שכולל חרם גלוי באוניברסיטאות וגם "חרם שקט" שמתרחב אף הוא בשנתיים האחרונות ביתר שאת. משמעות הדבר, בין היתר, היא היעדרות מכוונת של חוקרים בינלאומיים מובילים מכנסים שבהם נוכחים חוקרים ישראלים, עצירת פרסומים של מדענים ישראלים בכתבי עת יוקרתיים ובהערמת קשיים על מינוי חוקרים ישראלים לפרופסורים. כך, למשל, מעידים הבכירים באקדמיה הישראלית כי אם בעבר היו מתקבלות המלצות לפרופסורה כבר ביום הבקשה, הרי שכיום נתקלים ראשי האוניברסיטאות בסירובים מנומסים או בהתעלמות.
לפני שנה וחצי מינו כל האוניברסיטאות אחראי "חרם אקדמי", שתפקידו לרגל במדינות אירופה ובארצות הברית ולהפעיל "משתפי פעולה" אוהדי ישראל המדווחים על פעילויות גלויות ונסתרות של פעילים פרו-פלסטינים נגד האקדמיה הישראלית. הפגישה עם ריבלין הייתה הפעם הראשונה שבכירי האקדמיה חוברים בבקשה להצלת פעילות האקדמיה הישראלית מגורמים מדיניים, שכן השדה הפוליטי נפרד לטענתם מזה האקדמי, אולם כעת גבולות החרם התרחבו באירופה ואף הגיעו לארצות הברית המרחב האקדמי הרלוונטי ביותר לישראל והם חשים כי המצב יצא מכלל שליטה.
ריבלין אמנם נעתר לבקשתם של ראשי האוניברסיטאות והמכללות, אך החלטת ארגון הגג הסטודנטיאלי הבריטי הדליק נורה אדומה נוספת. "אין ספק שהבעיה העיקרית שלנו היא ארגוני הסטודנטים, שבאנגליה הם ידועים כעוינים לישראל. יש שם אוכלוסייה ערבית גדולה מאוד. האימפקט המעשי אולי לא משפיע עכשיו, אבל זה סימן להפקרות הזירה הזו", אמר פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).
לדברי לביא, בקרב ארגון הסטודנטים הארצי פועלים לא מעט סטודנטים יהודים פרו-פלסטינים. "היהודים יודעים להזדהות עם מיעוטים נרדפים, ללא קשר לאמת האבסולוטית", אמר. "אין לי ספק שהזירה הזו לא מטופלת היטב. היחסים שלנו עם האנשים שבצמרת האוניברסיטאות הם יוצאי דופן הם מעריצים את החוקרים בישראל, אנחנו בין המובילים באירופה בזכייה בקרנות המחקר של הקהילה באירופית אבל הבעיה היא למטה. כנראה ששם שולטים הקיצוניים, הניזונים מכספים שמגיעים כנראה ממדינות המפרץ והתעמולה שלהם אגרסיבית ומתבססת על חצאי אמיתות ושקרים מלאים, ולנו אין כבר כלים להתמודד עם זה. מישהו ממשרד החוץ או במשרד ליחסים אסטרטגיים צריך לקחת את ההובלה ולעשות חשיבה כיצד מתמודדים עם הנושא הזה. הסטודנטים האלו בעוד כמה שנים יכולים להיות מנהיגי מדינות, וזאת תהיה בעיה של כולנו".
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל גינתה אף היא את החרם האקדמי. "אנחנו נמשיך לפעול כחברים בהתאחדות הסטודנטים האירופית, כך שבריטניה תישאר בדעת מיעוט קיצונית, כפי שעשינו בתקופת 'צוק איתן', אמר יו"ר ההתאחדות, גלעד ארדיטי.
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com
(עדכון ראשון: 19:49)