פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המפלגות הדתיות מרחיקות אותנו מהיהדות

      ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגות הדתיות, פועלים נגד האינטרס של שימור היהדות כמרכיב המרכזי בזהות המדינה. הסטת התקציבים מגבירה את האנטגוניזם בציבור ומגדילה את הריחוק בין אזרחים רבים ליהדות

      יהדות התורה בסבב התייעצויות עם הנשיא ראובן ריבלין. מרץ 2015 (נועם מושקוביץ)
      יהדות התורה במפגש עם הנשיא (צילום: נועם מושקוביץ)

      הדבר המשמעותי ביותר בדת בעיניי הוא הבחירה בה, הרצון האישי להשתייך אליה ולנהוג על פי ערכיה. כל אחד זכאי להחליט איזה מקום הוא מעניק לדת ולמנהגיה בחייו. מרבית היהודים בישראל אוהבים את היהדות ורואים בה מרכיב עיקרי בהגדרת הזהות שלהם. הם חוגגים את החגים, רובם שומרים כשרות ומתגאים במורשת ובמסורת שמבוססת על הדת, גם אם לא כולם מקיימים אורח חיים דתי.

      היהדות הינה חלק משמעותי ממדינת ישראל וישראלים רבים מסכימים כי על המדינה לשמר את הצביון היהודי שלה. יחד עם זאת, מרבית הישראלים היו רוצים לראות פחות התערבות של הדת בתחומים רבים. הם מבקשים לעצמם את זכות הבחירה: לבחור עד כמה הדת תהיה משמעותית בחיים הפרטיים שלהם.

      במציאות הנוכחית שבה המדינה מאפשרת לגופים ומוסדות דתיים לעצב את סדר היום בישראל ולקבוע את אופייה של המדינה, נוצרת רתיעה אצל רבים הגורמת להם להתרחק מהדת. אחד הגורמים שיוצר ריחוק מהדת בא לידי ביטוי בתפיסות השליליות של הציבור על מוסדות הדת בישראל.

      סקרים שונים שנעשו בנושאי דת ומדינה הראו כי רוב הישראלים היו רוצים להתחתן בנישואים יהודיים, אך הם רואים ברבנות גוף מושחת. לפיכך, ישנה תמיכה ניכרת בפתיחת רישום הנישואים. גם הנושא של תחבורה ציבורית בשבת הוא נושא שבוער בקרב ציבור רחב בתקופה האחרונה.

      הממשלה החדשה בהתבסס על הרכבה וההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, הולכת להקצין את המונופול הדתי אורתודוקסי על היהדות בישראל, להגדיל את התמיכה הכספית בקבוצות יהודיות מאוד מסוימות, ולשמר את שליטתם של מוסדות דתיים בתחומים שונים: נישואים, כשרות, תחבורה ציבורית בשבת ועוד.

      ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לאחרונה עם המפלגות הדתיות, עונים על צרכיהם של אוכלוסיות מאוד ספציפיות בישראל. המפלגות הדתיות אולי מקיימות בכך את רצון בוחריהם, אך הן פועלות נגד האינטרס העצמי של שימור הדת היהודית כמרכיב המרכזי ביותר בזהותה והווייתה של מדינת ישראל. ההשלכות של הצעדים, האמירות, הסטת התקציבים והסמכויות רק מגביר את האנטגוניזם בקרב הציבור ומגדיל את הריחוק בין אזרחים רבים לדת.

      מה קיבלו ש"ס, יהדות התורה ובית היהודי בהסכמים הקואליציוניים (עיבוד תמונה)
      ההסכמים הקואלציונים עם ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי

      אם הפוליטיקאים הדתיים ושותפיהם בימין היו באמת חפצים בייקרה של התרבות היהודית ובמערכת יחסים קרובה בין הישראלים ליהדות, הם היו נוהגים אחרת. הם היו משחררים קצת את החבל במקום להדק אותו, הם היו מכבדים את הרצון של אזרחים שונים במדינה לבחור את האופן שבו הם רוצים לחיות את חייהם. כך אופייה הדמוקרטי של ישראל היה מתחזק והיהדות הייתה המרוויחה הגדולה מכך.

      ההתנהלות של הממסד הדתי ונציגי הציבור שלו רק מגדילה את הריחוק של הציבור החילוני מהדת. אותו ציבור חילוני שבחלקו הגדול מזוהה עם היהדות ורוצה לשמר אותה במרחב הפרטי שלו באופן שבו ייבחר, אך לא להתנתק ממנה לחלוטין.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.