פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חיים באוויר": משלמים משכנתא, קיבלו מפתח - ולא יכולים להיכנס לדירה

      מאות משפחות רכשו דירות בפרויקט "הסכם הגג של ראש העין", אך גם בתום הבנייה לא זכו להיכנס לבתיהן בשל היעדר תשתיות. "ממשיכים לשלם שכירות במקביל למשכנתא וקורסים תחת הנטל. איפה הפוליטיקאים שגזרו כאן סרטים?"

      "חיים באוויר": משלמים משכנתא, קיבלו מפתח - ולא יכולים להיכנס לדירה
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: גדי וינסטוק

      "הדירות מוכנות אבל אנחנו לא יכולים להיכנס אליהן": מאות משפחות רכשו דירות בפרויקט "הסכם הגג של ראש העין", וגם לאחר שבנייתן הושלמה - היעדר תשתיות מונע את כניסתן לדירתם החדשה. תשלום המשכנתא החל במקביל למגורים בשכירות שנכפים עליהם. "אנחנו קורסים תחת הנטל", הם אומרים. "איפה כל הפוליטיקאים שידעו לגזור סרטים ולהצטלם לעיתונים? נשארנו תלויים בחסדו של משרד השיכון".

      בשנת 2014 הגיעו שר האוצר דאז, יאיר לפיד, שר הבינוי והשיכון לשעבר אורי אריאל וכן ראש עיריית ראש העין שלום בן משה, לחתום על הסכם הגג הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, לבנייה של כ-16 אלף יחידות דיור.

      במסגרת ההסכם, הרשות המקומית שיווקה באמצעות יזמים כמה שיותר דירות בזמן מועט, ובתמורה סיפקה המדינה תשתיות ללא קבלת הכנסות מערך הקרקע. הפוליטיקאים שלקחו חלק בהסכם כינו זאת "פרויקט הדגל של מדינת ישראל". לדבריהם, היה זה "עוד נדבך בדרך לפתרון משבר הדיור והוזלת מחירי הדיור", אולם במבחן המציאות - הבניינים והפרויקטים מוכנים אך עדיין אין תשתיות, כבישים, מים וחשמל כדי לאכלס את הדירות. על פי ההסכם, שכונת פסגות אפק צריכה לספק כ-16 אלף יחידות דיור בשישה מתחמים. נכון להיום, ישנה בעיה בשני מתחמים שבהם יעדי האכלוס קיבלו דחייה והאור לא נראה בקצה המנהרה.

      שכונת פסגות אפק, ראש העין, מאי 2015 (שלומי גבאי)
      "קוראים לגלנט להתערב". שכונת פסגות אפק (צילום: שלומי גבאי)

      עופר מחפוד, מהנדס תושב ראש העין ואב לארבעה, רכש בית קרקע באחד המתחמים. מחפוד קיבל מפתח לביתו, שהכניסה אליו על פי החוזה צריכה הייתה אמורה להיות בדצמבר 2014. בפועל, היעדר תשתיות מונע ממנו להיכנס לבית מאחר שלא ניתן להדליק את האור או לפתוח את ברז המים. "הקבלנים סיימו את הבנייה אבל לא ניתן היה לקבל טופס 4 בגלל היעדר תשתיות. משפחות פה על סף קריסה. משלמות שכר דירה ומשכנתא במקביל, הוצאות בסך 15,000-7,000 שקלים בחודש. אנשים מתחילים לחלוב את החסכונות שלהם וגם את של ההורים שלהם", הוא מספר. גם בכל הקשור ללימודי ילדיהם נמצאים התושבים באי בהירות מוחלטת. "לפי החוק אסור לרשום את הילד לשני בתי ספר במקביל, ואנחנו לא יודעים מה לעשות ולאיזה בית ספר לרשום את הילדים. אנחנו חיים באוויר".

      גיא ממו, יועץ פיננסי מראש העין, מקווה שהישועה תגיע מהממשלה החדשה. "חתמנו על החוזים מול משרד השיכון ומול מנהל מקרקעי ישראל, שילמנו את כל הכספים במזומן, היטלי פיתוח, מים וביוב - ומאז התשתיות לא הושלמו", הוא מספר. "נכון להיום סיום העבודות הנדרשות צפויות לעוד כחצי שנה, זאת אומרת שסיום העבודות רחוק מאוד. אם חושבים על החגים אז לבטח תהיה הארכה נוספת, כך שנמצא עצמנו נכנסים לבתים באיחור של שנה. אנחנו קוראים לשר השיכון החדש, יואב גלנט, להתערב ולפתור את משבר הדיור".

      "אני רוצה כבר נחת, אי אפשר להמשיך ככה"

      במכתב ששלח מהנדס עיריית ראש העין למנכ"ל הוא ציין את לוחות הזמנים הצפויים להשלמת הפרויקטים, וקבע כי מועד האכלוס צפוי להיות בדצמבר 2014. כמו כן, הוא קבע כי עד תום השנה צפויים להיבנות כבישים, מדרכות ותאורת רחוב, כמו גם קאנטרי קלאב. ואולם, בחודש האחרון התריע מנכ"ל תאגיד המים עין אפק, זאב שוורץ, בפני מנהל תשתיות מחוז מרכז כי קיים נזק רב לקווי מים והביוב. "אין חיבורי מים לחלק גדול מהמגרשים האמורים להיות מאוכלסים בקרוב, שוררת אנדרלמוסיה באזור", ציין במכתבו. "במצב התשתיות הנוכחי לא ניתן יהיה לספק מים ואיסוף שפכים למבנים האמורים להיות מאוכלסים בקרוב", הוסיף.

      אלי קרוק, אב לשלושה מפתח תקווה, סיפר כי משפחתו רצתה לשפר את איכות חייהם אך מצאה עצמה מתקשה לעמוד בתשלומים הרבים שהינם פועל יוצא של העיכוב בכניסה לבית. "רצינו לעבור מבית של שלושה חדרים לבית של שישה חדרים, רצינו איכות חיים. המחירים היו אטרקטיביים. היום אנחנו קורסים תחת הנטל הכלכלי. אנחנו משלמים משכנתא על בית שאנחנו לא גרים בו וגם שכירות במקביל. נוסף על כך, אנחנו משלמים כ-4,000 שקל עבור מימון הפרויקט".

      אורית, קובי ואביב פז, שכונת פסגות אפק, ראש העין, מאי 2015 (שלומי גבאי)
      "חשבנו שנגור שנה אצל ההורים, כנראה שזה יתארך". קובי ואורית פז (צילום: שלומי גבאי)

      אסף דגן, אב לשניים מראש העין, אמור היה להיכנס לדירתו החדשה בחודש האחרון, אך קיבל מכתב דחייה. בינתיים, בעל הדירה השכורה שבה הוא מתגורר החליט להעלות את שכר הדירה, זאת בצל הערפל שאופף את מועד מעברו לדירה החדשה. "ההסכם היה שאנחנו רוכשים שטח. קיבלנו היתרים ממנהל מקרקעי ישראל, שילמנו את כל עלויות הפיתוח והיום אנחנו במצב שהבתים מוכנים וכל מה שצריך זה רק להרים את השאלטר - ואין שאלטר", אומר דגן.

      "בסוף יולי הייתי צריך לפנות את הדירה השכורה שלי, בפועל אין לי תאריך יעד שבו אני נכנס לבית החדש. בעל הבית אמר לי: 'אתה רוצה להישאר בדירה ולשלם שכירות חודש בחודשו? אז תשלם לי כפול ממה ששילמת לי היום. אוגוסט זו התקופה הכי חמה של שכירויות, ועכשיו אני תלוי על הברזלים'. מי שאשם זה משרד השיכון ועיריית ראש העין. הובטח לי להיכנס, אני רוצה כבר נחת. אנחנו מטלטלים עם החפצים, תכולת הבית מפוזרת אצל חמי, אצל ההורים שלי ואצלי בבית, אי אפשר להמשיך ככה".

      שכונת פסגות אפק, ראש העין, מאי 2015 (שלומי גבאי)
      "עשיתם פרויקט כזה מדהים, רציתם לעזור לזוגות צעירים אז אל תזניחו". בנייה בראש העין (צילום: שלומי גבאי)

      בין הזוגות הצעירים שרכשו דירה בפרויקטים, נמצאים גם קובי ואורית פז, זוג הורים צעירים שחיפשו דירה בגוש דן במשך כמה שנים, אך מחירי הדיור הגבוהים הביאו אותם להרחיק לראש העין. הם מצאו את הפרויקט שהתאים מאוד עבורם, אך בשל העיכוב בכניסה לבית המחיר המפתה כבר לא כל כך אטרקטיבי. "אנחנו גרים אצל ההורים בתל אביב כי אנחנו לא יכולים לשלם גם שכירות וגם משכנתא", הם מספרים. "חיפשנו דירות בגבעתיים, ברמת גן, בתל אביב, בראשון לציון ובפתח תקווה אבל המחירים היו בשמיים ולא יכולנו להרשות לעצמנו. הגענו לראש העין והמחיר באמת היה מעולה. אמרנו שנהיה שנה אצל ההורים, אבל עכשיו שאנחנו לא יכולים להיכנס לדירה שאמורה להיות מאוכלסת באוקטובר, כנראה שנצטרך להישאר עוד אצל ההורים".

      קובי ואורית לקחו על עצמם להיות נציגי וועד הדיירים בשכונת פסגות אפק. הם מלווים את השכנים שהיו אמורים להיכנס לפרויקט, אך בשל היעדר התשתיות עתיד מגוריהם מוטל בספק. "כנראה שלא נכנס לבית בזמן. אנחנו לא יודעים אם לרשום את התינוק שלנו בראש העין או בתל אביב. כל דיירי הפרויקט לא יודעים לאן לרשום את הילדים. הודיעו לנו שהגנים לא יהיו מוכנים לשנת הלימודים הקרובה. קנינו את הדירה במחיר טוב לזוגות צעירים אבל אי אפשר להיכנס לבית. משרד השיכון אחראי על המחדל שקורה פה ואנחנו תלויים בחסדיו. עשיתם פרויקט כזה מדהים, רציתם לעזור לזוגות צעירים אז אל תזניחו. חוץ מלהצטלם צריך לעשות תשתיות, אחרת אי אפשר להיכנס לבית".

      מימין: גיא מאמו, עופר מחפוד, אסף דגן, אלי קרוק, שכונת פסגות אפק, ראש העין, מאי 2015 (שלומי גבאי)
      מימין: גיא מאמו, עופר מחפוד, אסף דגן, אלי קרוק (צילום: שלומי גבאי)

      ממשרד השיכון והבינוי נמסר: "העיכובים בעבודות הפיתוח נובעים בעיקר משביתה ממושכת של חברת חשמל שעיכבה את חיבור החשמל לבתים ומפגיעה בתשתיות מים של קבלני המבנים עצמם. יחד עם זאת, גורמי המקצוע במשרד פועלים בשיתוף פעולה עם חברת חשמל וקבלני התשתיות להשלמת כלל התשתיות למבנים האמורים בהקדם האפשרי. יובהר כי יחידות דיור אלו שווקו טרם חתימת הסכם הגג בראש העין ולפיכך הפתרונות התקציביים אינם חלים על יחידות הדיור המוזכרות בכתבה".

      מעיריית ראש העין נמסר: "ייזום שכונות המגורים לרבות פרסום מכרזים ליזמים, תכנון וביצוע התשתיות היה ונותר בידי משרד הבינוי. למרות זאת, העירייה עושה את כל המאמצים מול כל הגורמים ובהם: משרד הבינוי, חברת החשמל והיזמים, בשיתוף נציגי התושבים בכדי לזרז ככל שניתן את מתן טופס האיכלוס לתושבים. בחודשים האחרונים, קיים ראש העיר מספר פגישות עם משרד הבינוי, חברת החשמל, תאגיד המים והביוב והיזמים והנחה את כל הגורמים לעשות הכל כדי שהתושבים החדשים יוכלו להתאכלס בהקדם ותוך הקפדה על בטיחות התושבים. ראש העיר שלום בן משה זימן למחר פגישה דחופה של כל הנוגעים בדבר, כדי להאיץ את הטיפול בנושא ולהקל על התושבים החדשים. יש לציין כי ללא קשר לאיכלוס, אגף החינוך בעירייה נערך לבנייה ופתיחה של בתי ספר וגני ילדים ולקליטת כל התלמידים וילדי התושבים החדשים משובצים בבתי הספר החדשים והקיימים בעיר לקראת שנת הלימודים שתחל בספטמבר.

      "לצערנו, מתחמי האכלוס של אזורי A-B, הקיימים היום, הינם תוצאה של הסכם גג קודם שבו מסרה העירייה הקודמת את האחריות לידי משרד הבינוי ובכלל זה, ניהול כל הפרוייקט: תשתיות, חשמל, מים, ביוב וכו'. בהסכם הגג הנוכחי, דרשה העירייה לקבל אחריות על המתחמים הבאים על מנת לפקח טוב יותר על כל הנעשה ולהקפיד על לוח זמני האכלוס לפי החוזה שבין הקבלנים לרוכשים".

      לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com