חגיגות הניצחון הצנועות שנערכו ביום שישי במשרד החוץ בירושלים, במשרדי התאחדות לכדורגל ואולי גם במעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר כישלונו של המהלך הפלסטיני להדחת ישראל מפיפ"א, כללו אמנם שביעות רצון מוצדקת, אבל לא הרבה יותר מכך. בירושלים מבינים היטב שמה שהתרחש בשבוע האחרון בזירת הכדורגל הוא רק הפרומו למה שהממשלה הנוכחית צפויה לספוג בחודשים הקרובים בזירה הבינלאומית.
"משרד החוץ כולו התגייס למאבק בנושא פיפ"א, הפעלנו שגרירויות בכל העולם חודשים מראש. היה לנו ברור שהסיכוי שהפלסטינים יגייסו רוב של 75% לטובת הדחה הוא נמוך מאוד, ולמרות זאת מצאנו את עצמנו כוססים ציפורניים ביום שישי בצהריים ממש עד הדקה ה-90", סיכם בכיר במשרד החוץ את הפרשה שכבר נמצאת מאחורינו.
לדבריו, "זו דוגמא לכך שגם כאשר הפלסטינים מנסים להוציא לפועל מהלך שסיכויי ההצלחה שלו קלושים, זה דורש מאיתנו מאמץ גדול כדי לסכל את כוונותיהם באופן מוחלט".
עוד בוואלה!NEWS:
נתניהו: "המאמץ הבינלאומי שלנו הביא לכישלון הרשות הפלסטינית"
בנימין נתניהו: "הניסיון לפגוע בישראל יהרוס את פיפ"א"
עופר עיני: "רג'וב מרגיש שניצח? מה שחשוב זה שאנחנו עדיין בפיפ"א"
אחד החששות שכבר עלו בירושלים הוא שאחרי הכישלון בפיפ"א, הפלסטינים ינסו כעת לפעול באופן דומה לפגוע בישראל בוועד האולימפי, לקראת אולימפיאדת 2016 שתיערך בקיץ הבא בברזיל. גם במקרה הזה, סיכויי ההצלחה לא גבוהים, אבל אין זה אומר שלא יהיה צוריך במאבק.
נתניהו זקוק ל"מלבין" בזירה הבינלאומית
"אין להם הרבה מה להפסיד מצעדים כאלה", הסביר הדיפלומט הבכיר ששוחח עם וואלה!NEWS. "אם זה מצליח להם, אז יש הישג. אם לא, אז לפחות הם גורמים לנו להזיע, ועל הדרך יוצרים עניין בינלאומי בסכסוך ובטענות שלהם כלפינו, שאחרת היו נבלעות לחלוטין בתוך הזוועות האמיתיות שמתרחשות מסביב בסוריה, עיראק ותימן".
ראש הממשלה נתניהו מבין היטב שממשלתו הנוכחית, בהרכב הימני והצר שלה, חשופה במיוחד ללחצים ומהלכים מסוג זה. בשיחה עם תא הכתבים המדיניים ביום חמישי הוא הסביר מדוע החליט להקפיא את החלטתו של שר הביטחון יעלון על הפרדה בין מתנחלים ופלסטינים באוטובסים, לדבריו מכיוון ש" בנסיבות הסובייקטיביות של ההתקפות הלא מוצדקות על ישראל, הדבר הזה יקבל ביטוי שלילי". לדברי ראש הממשלה, הוא "קרא על זה בבוקר" ומיד התקשר ליעלון, לפני שהספיק ללמוד בעצמו את הנושא. "לא נכנסתי לעובי הקורה", הוא הודה. "לפעמים יש מקרים של שיקול גובר".
צריך להבין מה המשמעות של דברי נתניהו: הוא הודה בקולו שביטל את ההחלטה של יעלון בלי להתעכב אפילו לרגע על משמעויותיה הביטחוניות, ובלי שהספיק ללמוד את הנושא לעומק, וזאת בגלל שהבין דרך הכותרות בתקשורת את גודל הסיכון הבינלאומי שהחלטה כזו מציבה לישראל. לדברי הדיפלומט הבכיר במשרד החוץ, "יכול מאוד להיות שאם ההחלטה על האוטובוסים לא הייתה מתבטלת באופן מידי כפי שנתניהו החליט לעשות, הפלסטינים היו מצליחים בכל זאת לגייס רוב בפיפ"א, אם לא להחלטה על הדחת ישראל, אז לפחות להחלטה על גינוי חריף וסנקציות נגדנו".
האחריות המדינית שנתניהו הפגין בפרשת האוטובוסים - לפחות לאחר הפרסום - אמנם מנעה נזק כבד, אבל נתניהו עדיין מוטרד מהאיומים שממתינים לישראל בהמשך הדרך. מאז שנת 2011 מזהירים בכירי המערכת המדינית-ביטחונית מפני "צונאמי מדיני" של החלטות כנגד ישראל. בממשלותיו הקודמות נתניהו הצליח להדוף בחוכמה חלק מהיוזמות הללו בעזרתם של "מלבינים" לזירה הבינלאומית כגון אהוד ברק, דן מרידור וציפי לבני. בממשלה הנוכחית אין לו בינתיים דמות כזו, וזו גם הסיבה שהוא ממשיך לשמור את תיק החוץ לשותף קואליציוני עתידי, כפי שהודה בקולו בתדרוך שנערך ביום חמישי שעבר.
כל מילה על הנושא הפלסטיני נאמרת תוך מחשבה על הנושא האיראני
כדי לפתות את יצחק הרצוג, שעדיין מסומן כשותף המועדף והסביר ביותר מבחינת נתניהו, לחזור בו מסירובו התקיף ולהיכנס בכל זאת לממשלה, נתניהו יהיה חייב להציג יוזמה מדינית כלשהי. כפי שדווח בוואלה!NEWS בתחילת החודש, הדרך של נתניהו לעשות זאת תהיה באמצעות פנייה למודל של "תהליך מדיני אזורי" בהשתתפות מדינות ערב. הדברים שאמר ביום חמישי האחרון מבהירים היטב שזו אכן כוונתו. מלים בלבד לא ישכנעו את הרצוג, אבל אם נתניהו יפגין נכונות גם למעשים, כגון הקפאת בנייה מחוץ לגושי ההתנחלויות הגדולים, ייתכן שהתמונה תשתנה.
בינתיים, נתניהו יצטרך להמשיך להתנהל ממשבר מדיני אחד למשנהו, וזאת במקביל להתקדמות המשא ומתן הגרעיני בין איראן למעצמות. כל מילה שנתניהו אומר כעת בנושא הפלסטיני, נאמרת מתוך מחשבה גם, אם לא בעיקר, על הנושא האיראני. כשנתניהו מדבר בעד יוזמה אזורית ורומז על נכונות לשרטט את גושי ההתנחלויות, הוא חושב קודם כל על חיזוק הברית הנסתרת בין ישראל למדינות ערב כנגד הסכם הגרעין בין איראן למעצמות.
באותה מידה, כאשר הנשיא אובמה מבטיח לא ללחוץ על ישראל כעת בנושא הפלסטיני, הוא בעצם מנסה להימנע מעימות עם הלובי היהודי בוושינגטון, שעשוי לפגום בתמיכת הקונגרס בהסכם הגרעין עם איראן. כל הנושאים הללו - איומי החרם והדה-לגיטימציה, הרצון של נתניהו בתהליך מדיני (אבל לא כזה שיצריך אותו לבצע צעדים אמיתיים בשטח) והרצון של אובמה להימנע מעימות נוסף עד להשלמת המהלך שלו מול איראן - יבעבעו במהלך הקיץ, עד לחודש ספטמבר, אז צפויה לעלות במועצת הביטחון של האו"ם ההצעה הצרפתית להקמת מדינה פלסטינית, שעשויה להגדיר מחדש את כללי המשחק.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il