במושב נחלה שבדרום הארץ מסתתרת חממה גדולה לגידול קנאביס כך עלה מהמידע שהגיע בחודש מרץ האחרון לאנשי המודיעין של היחידה המרכזית (ימ"ר) תל אביב. על סמך המידע המודיעיני, החלו בלשי הימ"ר לעקוב אחר כמה חשודים. הם ראו את החשודים מגיעים לחניון, שם חיכה להם כלי רכב שלקח אותם לתוך השטחים החקלאיים של המושב. כדי להמשיך במעקב מבלי להתגלות, החליטו הבלשים להיכנס לשטח כשהם מחופשים לפועלים תאילנדים. עד מהרה הבחינו הבלשים במבנה קירור הצמוד לבית האריזה באחד המשקים, והפעילות בו עוררה את חשדם. במשך כמה ימים הם צפו בחשאי על המבנה. בשל תנאי השטח המורכבים הם נאלצו לעשות זאת בין היתר מהאוויר וממרחק רב. לבסוף אישר מפקד ימ"ר תל אביב, ניצב-משנה גדי אשד, לפרוץ אל תוך מבנה הקירור. הכוח המשטרתי שפרץ פנימה גילה "אוצר": 106 קילוגרם מריחואנה באיכות גבוהה, ארוזה ומוכנה לשיווק.
כמה ימים לאחר מכן פשטו בלשי הימ"ר על חממה במושב שפיר בשפלה. כמות המריחואנה שנמצאה שם הייתה מהגדולות שנתפסו בישראל בשנים האחרונות: 550 שתילים, או 760 קילוגרם סם. מתחילת השנה חשפה ימ"ר תל אביב עוד ארבע מעבדות גידול ענקיות ובסך הכול נתפסה כמות שיא של מריחואנה טונה ו-50 קילוגרם שהייתה אמורה להגיע לצרכנים בגוש דן.
ממשרדו בקומה הרביעית של מטה היחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב ברחוב סלמה בתל אביב, מנהל ראש מפלג הסמים של ימ"ר תל אביב סגן-ניצב יגאל דיין מלחמה בלתי פוסקת במגדלים ובסוחרים הבלתי חוקיים. "פרשת הדרכים הייתה בדצמבר 2013, כשישראל השלימה את בניית הגדר בדרום הארץ. מאז אין כמעט הברחות בציר הדרומי, שבו הוברחה עד אז מרבית החשיש והמריחואנה לישראל.
"מריחואנה היא הסם הפופולרי ביותר בארץ ובעולם. מכאן שאנחנו נתקלים באנשים שמגדלים בעציץ כמה שתילים לשימוש עצמי או לסביבה הקרובה שלהם, וגם בגידול ובהפצה סיטונאיים. בתחילה ראינו גידול בבתים ובמרתפים ובעליות גג בעיר. עכשיו יש יותר ויותר מעבדות הממוקמות בפרפריה, במיוחד בישובים חקלאיים. מצד אחד זה מקשה על תפיסת המעבדות ומצד שני נכנסים לעניין הזה יותר ויותר עבריינים בכירים שמבינים את פוטנציאל הרווח והופכים את המעבדות הללו ליותר ויותר מקצועיות".
במשטרה אומרים כי איכות ההידרו (מריחואנה שגדלה ללא אדמה ושורשיה טבולים במים) בישראל היא מהגבוהות בעולם. עוד טוענים במשטרה כי שיעור החומר הפעיל טי-אייץ'-סי בהידרו הישראלי הוא 40-30%, בעוד שבגראס שהיה פופולרי בשנות ה-80 וה-90, רמת החומר הפעיל הייתה 3-2% בלבד. "היום מחיר ההידרו הישראלי הוא 100 שקל לגרם - בדיוק כמו קוקאין והרואין. זו הסיבה שנכנסו לתחום הזה כל העבריינים הבכירים", אומר סנ"צ דיין.
בימ"ר תל אביב וביחידות אחרות של המשטרה כבר פיתחו בשנתיים האחרונות תורה שלמה למלחמה בתופעה; הבינו כיצד יש לבנות את המודיעין, המעקב והפעילות המבצעית נגד המעבדות, ולמדו את נושא גידול ההידרו.
מחזור גידול נמשך ארבעה חודשים - מהזריעה ועד הקצירה, הייבוש והאריזה של הסם. כל מעבדה מורכבת מארבעה אזורי גידול נפרדים, ושיטת הגידול מורכבת ומדויקת מאוד: השתילים זקוקים לטמפרטורה אחידה, ל-18 שעות אור ביממה, לכמות מים ודשנים מדודה לכל שתיל. משום כך מרבית המעבדות מופעלות על ידי אנשי מקצוע עם ידע נרחב בטכנולוגיה ובחקלאות.
במשטרה הבינו כי כדי להפעיל חממה יש צורך בכמויות חשמל גדולות וחריגות, במערכות אוורור ייחודיות ובמזגנים עוצמתיים שמותקנים בדרך כלל במבני תעשייה גדולים. במעבדה שנתפסה בכפר קאסם מצאו השוטרים 1,550 שתילים קטנים, שמהם ניתן להפיק 126 קילוגרם סם. החשודים בהפעלת המעבדה סיפרו כי השקיעו כמעט חצי מיליון שקלים בהקמת החממה, והיא הייתה אמורה להניב למגדלים עשרות מיליוני שקלים.
סנ"צ דיין חושב שאין מקום לאשר שימוש חופשי של מריחואנה. "זה סם קל עם תוצאות כבדות. אתה מוצא בחדרי המיון הפסיכיאטריים בני נוער וצעירים שמגיעים לאחר שימוש בסם. אף אחד מאתנו לא רוצה שנהג ההסעות שמסייע את הילדים לחוג ינהג אחרי שעישן קודם מריחואנה. כשרמת ה-טי-אייץ'-סי מגיעה ל-40-30% כל עישון משפיע על המוח. מחקרים בארצות הברית מראים גם כי באחוז לא מבוטל מתאונות הדרכים הקטלניות היה מעורב נהג שהיה תחת השפעת שימוש במריחואנה. אני קורא לזה סם המעבר - אתה עולה עם כרטיס מריחואנה לאוטובוס ואתה לא יודע איפה אתה יורד. אני לא מכיר משתמש קשה שלא התחיל במריחואנה. אי-אפשר להשוות שימוש במריחואנה לשתיית אלכוהול כמו שמנסים".
גם ראש הרשות למלחמה בסמים צבי הנדל מביע עמדה בלתי מתפשרת נגד הלגליזציה. "אנחנו מוצאים שכל מי שהשתמש בסמים הכי קשים, תחילת דרכו היתה במריחואנה. לכן אנחנו מתנגדים ללגליזציה. אין בעולם מקום שיש בו לגליזציה מלאה לכולם ברור שלנוער למשל אסור לתת להשתמש במריחואנה וזה מזיק להם למוח. אנחנו מוכנים לבדוק כל טענה שמציגים בפנינו, רפואית או מדעית אבל אנחנו נגד לגליזציה".
הנדל גם מבקש להבדיל בין היחס לקנאביס רפואי ושימוש בקנאביס למטרות פנאי. "שמענו שהיו כאלה שהיה להם אכפת מהחולים המסכנים שלא מאשרים להם מרשמים לקנאביס. ביקשנו ממשרד הבריאות לטפל בזה, לבדוק ולאשר למי שמגיע. אמרו לנו שהקנאביס הרפואי יציל את העולם. אף שהזהירו אותנו מזליגה בעקבות האישורים של קנאביס הרפואי, אמרנו שזה שווה את זה. אבל מי שקורא ללגליזציה לא מתעניין באמת בחולים. מעניין אותו פשוט שיהיו סמים".