הריון בגיל מבוגר: להילחם בטבע או להיכנע לו?

בשבוע שעבר פורסם שאישה בישראל בת 65 , ילדה בן. הסיפור עורר דיון מוסרי בשל גיל היולדת. האם ללכת עם "הטבע" שהגביל את גיל הפוריות או עם חופש וחירות הפרט, והזכות להורות והקמת משפחה

פרופ' שלמה משיח
28/05/2015
ברית המילה של הילד שנולד לאישה בת 65(צילום: בחדרי חרדים, שוקי לרר)

השבוע פורסם מקרה של אישה מהמגזר החרדי, שהרתה וילדה בגיל 65, זו האישה המבוגרת ביותר שילדה בישראל. במקביל פורסם המקרה של אישה בגרמניה, גם היא בת 65, שילדה רביעייה. בעולם אף דווח על שני מקרים בהודו ובספרד של נשים שילדו בגיל 66 ואף בגיל 70.

בתקשורת לא תמיד מודגש דיו, שהריונות אצל נשים מעל לגיל 45 מושגים ב-99% מהמקרים באמצעות "תרומת ביציות", ולא באמצעות הביציות הביולוגיות של האישה. זאת מכיוון, שפוריותה של האישה יורדת בצורה תלולה עם הגיל ובפרט אחרי גיל 40. למעשה, מעטות מאד הנשים, שמצליחות להרות מביציותיהן אחרי גיל 42-43, ואין כמעט נשים שמצליחות להרות מביציותיהן הביולוגית אחרי גיל 45.

רפואת הפריון, המתבססת על הפריה חוץ גופית, מצאה פתרון לנשים אלו, על ידי קבלת תרומת ביציות מנשים צעירות. עובדה מפליאה היא, שרחמן של הנשים אינו מזדקן והוא מסוגל לקלוט הריון ולגדל בתוכו ילד בריא, גם בגילאים מאוחרים ביותר, כפי שקרה במקרה האחרון שפורסם. האפשרות הרפואית הטכנולוגית של "תרומת ביציות" – מעלה את הסוגיה – האם יש לקבוע "רף גיל עליון" שמעבר אליו – אין לאפשר טיפולי הפריה בתרומת ביציות? או שזכותה של אישה, ולא משנה באיזה גיל להפוך לאם.

התומכים בהגבלת הגיל טוענים, כי "הטבע" הגביל ובצדק, את גיל הפוריות של נשים לפחות מ-45 שנה – ואין להפר את "סדרי בראשית" ואת האיזון הביולוגי שקבע הטבע באמצעות פלאי הטכנולוגיה. כמו כן הם אומרים, כי לא ניתן להתעלם מסכנות או מסיבוכים העלולים להיגרם לאישה או לעובר הנובעים מהריון בגיל מבוגר. נוסף לכך, הורות מאוחרת אינה הוגנת כלפי הילד – מאחר שהיא עשויה לטמון בחובה בעיות שונות כגון, תחלואה של ההורים וסכנה מוחשית של יתמות בגיל צעיר, קושי פיזי בטיפול בילד, נטל על הילד לדאוג להוריו המבוגרים מגיל צעיר, וקיים חשש מההשפעה הפסיכולוגית של הנ"ל על הילד, שאמו מבוגרת ממנו במרחק של שתי דורות, והיא בעצם בגיל של הסבתות של בני גילו.

מנגד, משיבים אלו המתנגדים להגבלת הגיל, כי הזכות להורות והקמת משפחה הם תנאי בסיסי ויסודי של חופש וחירות הפרט ואין להגביל תחום כה משמעותי. לטענתם, זכות המטופלת להחליט, האם היא מעוניינת ליטול על עצמה את הסיכון לצורך מימוש כמיהתה להורות, והרופאים לא צריכים לשחק את התפקיד של אלוהים.

עוד הם אומרים, כי אין עדות מדעית מובהקת לכך, שילדים להורים בגיל מבוגר מתפתחים עם ליקויים גופניים או נפשיים כלשהם. נהפוך הוא: הביטחון הכלכלי שזוגות מבוגרים מסוגלים להעניק ויציבות המשפחה יותר מאשר מפצים על החסרים הפיסיים הנובעים מגילם המבוגר. יתירה מכך – הורות מאוחרת שכזו, שבאה אחרי הרבה שנים של כמיהה חזקה לילד – מביאה לכך שהילד יקבל תשומת לב רבה, מצד הורים בשלים ובעלי ניסיון חיים, לאחר שביססו את עצמם מבחינת הקריירה והם בעלי אמצעים כלכליים.

רפואת הפריון, המתבססת על הפריה חוץ גופית(צילום: ShutterStock)

על אף שאני יכול להבין את טענות שני הצדדים, אני נמנה על אלו הסוברים, שיש צורך לקבוע "רף" גיל עליון למתן טיפול בתרומת ביציות, אבל יש להשאירו על "הרף הגבוה" של היום, כלומר, על הרף של גיל 54. תוחלת החיים של הנשים היום היא מעל 80 שנה: כך שגם אם אישה תלד בגיל 55, יש סבירות גבוהה שהיא תהיה אימא לבנה במשך "דור שלם" במשך של עוד כ- 25 שנה.

ייתכן אמנם שההורים המבוגרים לא "ירוצו" אחרי ילדם הצעיר באותה מהירות כמו הורים צעירים, אבל, נשאלת השאלה, האם נשלול את הזכות להורות מהורים נכים או חולים כרוניים בשל מגבלות פיזיות? בוודאי שלא. הרפואה עושה מאמצים אדירים להעניק ילדים להורים נכים וחולים כרוניים וטוב שכך, מאותה סיבה, אין גם להזניח את ההורים המבוגרים הכמהים לילד.

לאור זאת, יש לקוות כי המלצת הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל (ועדת פרופסור מור יוסף), להעלות את רף הגיל לתרומת ביצית מ-51 ל-54, אותה פעלתי לקדם, תיושם בחקיקה, מבלי לחרוג ממנו – וזאת מטעמים של איזון אופטימלי של טובת ההורים למול טובת הילד.

עוד בוואלה!

הדור הבא של הטיפול בעזרת קנאביס רפואי

בשיתוף סאיקי

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

  • טיפולי פוריות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully